אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ויצמן אסתר נ' דן חברה לתחבורה ציבורית ואח'

ויצמן אסתר נ' דן חברה לתחבורה ציבורית ואח'

תאריך פרסום : 28/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
70895-06
28/12/2009
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי

- נגד -
התובע:
ויצמן אסתר
הנתבע:
1. דן חברה לתחבורה ציבורית
2. איילון חברה לבטוח

פסק-דין

פסק דין

מבוא

1.מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). התובעת, ילידת 1941, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 15.8.06 (להלן:"התאונה"). שאלת החבות אינה שנויה במחלוקת והצדדים חלוקים בשאלת גובה הנזק.

מהות הפגיעה והנכות

2.ממקום התאונה, פונתה התובעת לבית לחולים הדסה עין כרם, שם אובחנה כסובלת משבר בצוואר הירך מימין. התובעת עברה ניתוח במהלכו הוחלף המקטע השבור בשתל חלקי של מפרק הירך (להלן:"הניתוח הראשון"). נוכח הימשכות הכאבים וקושי בניידות, עברה התובעת ביום 7.5.07, ניתוח חוזר להחלפה שלמה של מפרק הירך בשתל מלאכותי (להלן: "הניתוח השני").

3.ד"ר ישראלי אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי קבע בחוות דעתו מיום 22.2.08, אובדן כושר עבודה מלא למשך שנה, נכות אורטופדית זמנית בשיעור של 40% למשך חצי שנה נוספת ומעבר לכך, נכות אורטופדית צמיתה, בשיעור של 30%, בהתאם לסעיף 48 (1) ז' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956.

יצויין כי חודשיים לפני התאונה, ב- 11.6.06, התובעת סבלה משבר תת ראשי בכתף הימנית. התובעת התלוננה על כאבים בכתף גם לאחר התאונה וטופלה בפיזיותרפיה. ד"ר ישראלי ציין בחוות דעתו כי מגבלת התנועה בכתף, הגורמת להפרעה תפקודית, נובעת מחיבור השבר עם עיוות והינה תוצאת הפגיעה הראשונית כך שמעבר להאטה בהחלמה, החופפת את תקופת התחלואה בגין הפגיעה במפרק הירך, אין מקום לקביעת נכות צמיתה בגין הכתף, ככל שהדבר נובע מהתאונה נשוא התביעה.

4.ד"ר ישראלי זומן לחקירה על חוות דעתו.

5.הנתבעות טוענות כי חוות דעתו של המומחה אינה יכולה לעמוד שכן מסקנותיה מבוססות על בדיקה שנערכה כשבעה חודשים לאחר הניתוח השני ועל נתונים סטטיסטיים כלליים. עוד טוענות הנתבעות כי הנכות נקבעה באופן מופרז שאינו תואם את מצבה של התובעת ואת העובדה שהמומחה עצמו אישר כי הניתוח השני הצליח במידה סבירה ובהתאם למקובל - אין בידי לקבל טענותיהן אלה של הנתבעות.

6.ד"ר ישראלי אישר כי בדק את התובעת, כשבעה חודשים לאחר הניתוח השני במסגרתו בוצעה החלפה שלמה של מפרק הירך וכי: "... זה קצת קצר להערכת נכות, אבל בדר"כ במצבים האלה אני מבקש לדחות את הבדיקה עד שנה אחרי הניתוח. אני לא יודע מה היו הסיבות וגם לא רשמתי שבאותו מועד החלטתי שזה מספיק לקבוע את הנכות הצמיתה, אבל בדר"כ אני מבקש לדחות את מועד הבדיקה... אין לי התנגדות לבדוק אותה שוב, אם יש ספקות" (עמ' 32 לפרוטוקול). יחד עם זאת, ד"ר ישראלי הסביר בעדותו כי העריך את נכותה של התובעת, על בסיס הבדיקה הקלינית ומידת ההחלמה הצפויה לאחר ניתוח חוזר של החלפת מפרק הירך, וכדבריו: "... אחרי 7 חודשים אני יכול לראות שזה לא הולך לכיוון רע, אלא לכיוון של לאחר ניתוח חוזר שבדר"כ המצב שתארתי בחוות דעתי, תואם למצב של אחרי הניתוח החוזר. אולי התובעת הגיעה למצב יותר טוב מאשר מנותחים בניתוח חוזר מגיעים במצב סטטיסטי. זה אפשר לראות, אם אראה אותה שוב ולכן אני לא מתנגד לבדוק אותה שוב. מבחינה סטטיסטית, במצב של ניתוח חוזר, זה מתאים לתקנה ולנכות שקבעתי לתובעת" (עמ' 32 לפרוטוקול). ובהמשך: "... אין לי בעיה לבדוק את התובעת ויכול להיות שהיא נפלה באחוזים הבודדים שהשיגו תוצאה טובה יותר. התוצאה המצופה בגילה ובניתוח חוזר מתאימה ל- 30%..." (עמ' 33 לפרוטוקול - ההדגשה שלי - ב.ט.).

7.ומהי אותה מידת החלמה סבירה לאחר ניתוח חוזר להחלפת מפרק הירך, המתיישבת עם קביעת נכות בשיעור של 30%? בעניין זה הוסיף ד"ר ישראלי והסביר בעדותו כי הנכות שנקבעה, בשיעור של 30%, מתיישבת עם הליכה בצליעה קלה, ללא שימוש באמצעי עזר והליכה באופן עצמאי בבית (עמ' 34 לפרוטוקול), טווחי התנועה שנמצאו בבדיקה מאפשרים להתלבש ולהתפשט (עמ' 35 לפרוטוקול), ומאפשרים עליה וירידה במדרגות (עמ' 31 לפרוטוקול), וכי מצב מפרק הירך: "בעיקר אמור להגביל בהליכה של מאות מטרים. בטווח הזה, מהנסיון שלי, בדר"כ מגביל להליכה של טווח מקסימלי של מאות מטרים שאח"כ יש כאבים, צריך לנוח, וצריך לקחת מקל..." (עמ' 31 לפרוטוקול). ד"ר ישראלי הוסיף והסביר כי הנכות שהוערכה על ידו, בשיעור של 30%, אמורה להגביל את התובעת במאמץ ואינה אמורה להפריע בפעולות פשוטות שדורשות טווח תנועה לא מלא של המפרק (עמ' 32 לפרוטוקול) ובתשובה לשאלת בית המשפט, בעמ' 35 לפרוטוקול, השיב: "הנכות שקבעתי מתיישבת עם הליכה בבית, ללא אמצעי עזר, עליה במדרגות לאט לאט תוך העזרות במעקה והליכה בטווח שאינו עולה למס' מאות מטרים".

8.סופו של יום - לאחר חקירת המומחה, נראה כי מעבר לעובדה שהתובעת נבדקה זמן קצר לאחר הניתוח השני, הרי שלא הוצגו ראיות המצביעות על שינוי מהותי במצבה של התובעת, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הנכות שנקבעה על ידי המומחה והמגבלות הנובעות ממנה, כפי שתוארו והוסברו בהרחבה על ידי המומחה בחקירתו. מטעמים אלה ראיתי לדחות בקשת הנתבעות שהוגשה לאחר תום שמיעת הראיות, לבדיקה חוזרת של התובעת, כמפורט בהחלטתי מיום 19.10.09. מנימוקים אלה, ראיתי להוסיף ולקבוע כי הנכות שנקבעה על ידי המומחה, בהלימה לתוצאה מצופה וסבירה של ניתוח חוזר להחלפה שלמה של מפרק הירך, בגילה של התובעת - לא נסתרה.

9.התובעת ציינה בתצהירה כי הינה נעזרת בעגלת ילדים, לצורך הליכה שכן הינה מתביישת להעזר בהליכון (סעיף 27 לתצהיר התובעת, ת/3), וכי הינה עולה במדרגות, לאט לאט, תוך שהיא אוחזת במעקה ועולה עם שתי הרגליים על אותה מדרגה (עמ' 16 לפרוטוקול). התובעת הוסיפה והעידה על קושי להתכופף וצורך בשימוש בעזרים מיוחדים וכן על עזרה לה היא נזקקת להלבשה, רחצה, קניות ובישול (עמ' 16-17 לפרוטוקול). יצויין כי לא הובאו על ידי הנתבעת ראיות כלשהן דוגמת עדויות חוקרים הסותרות את עדותה של התובעת, בדבר קושי בהליכה מחוץ לבית ועליה וירידה במדרגות ועל אחת כמה וכמה שלא הובאו ראיות המצביעות על כך שהתובעת מסוגלת ללכת באופן חופשי, מעבר למספר מאות מטרים שזו המגבלה העיקרית שצויינה על ידי ד"ר ישראלי בעדותו (עמ' 32 לפרוטוקול). ד"ר ישראלי ציין בעדותו: "... ראיתי בחוות דעתי וכתבתי שהיא הולכת בחדר הבדיקה, צליעה קלה, ללא שימוש באמצעי עזר זו אשה שהולכת באופן עצמאי בבית. טווח התנועה שמצאתי, מאפשרים להתלבש ולהתפשט. זה לא דברים שאי אפשר לעשות. אני מתמקד בדברים האחרים שהם מעבר לתפקוד בתוך הבית שבזה, לדעתי, האשה מוגבלת וזה מה שהתרשמתי בזמן הבדיקה שלי. יש ספקות בנושא ויש עדויות שהאשה מתפקדת יותר טוב ממה שאני התרשמתי, מחוץ לביתה, אני מוכן לבדוק אותה שוב. אני מתכוון לראיות לגבי הליכה מעבר למאות מטרים, ללא היזקקות לאביזרי עזר, כמו מקל, קביים" (עמ' 34-35 לפרוטוקול, ההדגשה שלי - ב.ט.) - וכאמור - ראיות כאלה לא הובאו.

10.משלא הובאה ראיה כלשהי המצביעה על כך שתפקודה של התובעת טוב יותר מאשר צפה המומחה בהתאם לממצאי הבדיקה והנתונים הסטטיסטיים לגבי החלמה טובה מניתוח חוזר להחלפת מפרק הירך, בגילה של התובעת (עמ' 33 לפרוטוקול) ומשלא הוכח כי התובעת מתפקדת בחיי היום-יום, באופן מלא וטוב יותר מאשר אותה רמת תפקוד שעל פי עדות המומחה מתאימה לקביעת נכות בשיעור של 30%, איני סבורה כי הונחה תשתית ראייתית המצביעה על כך שמצבה של התובעת השתפר באופן משמעותי ממועד הבדיקה או שמצבה חורג מהערכת המומחה בדבר שיעור הנכות הצמיתה, לפיכך ראיתי לאמץ את חוות דעת של ד"ר ישראלי ולקבוע כי נכותה הרפואית של התובעת, בגין הפגיעה במפרק הירך, הינה בשיעור של 30%.

גובה הנזק

11.ומכאן להערכת גובה הנזק ושיעור הפיצויים בראשי הנזק השונים.

הפסדי השתכרות

12.התובעת נפגעה בתאונה, בהיותה כבת 65. התובעת, מורה במקצועה, ציינה בעדותה כי יצאה לפנסיה ממשרד החינוך, לפני 21 שנים ולאחר יציאתה לגמלאות, המשיכה לעבוד בבית ספר פרטי של מוסדות ויז'ניץ בבני ברק, עד לפני כ- 10 שנים, אז חלה אביה והיא חדלה לעבוד לאור הצורך לטפל בו (עמ' 15 לפרוטוקול). התובעת ציינה כי אביה ז"ל, נפטר לפני כחמש שנים וכי חשבה לחזור לעבודה לאחר פטירת אביה אלא שהתאונה גדעה תכניות אלה. התובעת עתרה לפסיקת פיצויים בגין הפסדי השתכרות אלא שבנסיבות העניין, כאשר התובעת הודתה בעדותה כי לא עבדה משך 10 השנים האחרונות ומשלא הוכח כי התובעת חזרה לעבוד במסגרת כלשהי, מאז פטירתו של אביה ז"ל ועד ארוע התאונה, הרי בהתחשב בגילה של התובעת, כבת 65 במועד התאונה, ובהעדר ראיות קונקרטיות, לגבי חזרה לעבודה עובר לתאונה, לא ראיתי לפסוק פיצוי בגין הפסדי השתכרות.

עזרת הזולת

13.התובעת ציינה בתצהירה כי בחודשים הראשונים שלאחר התאונה, קיבלה עזרה באמצעות הנתבעת מס' 2, בהיקף של 15 שעות שבועיות. בשלב מאוחר יותר, התובעת פנתה למוסד לביטוח לאומי, בתביעה לקבלת גמלת סיעוד. בתקופה שמיום 1.11.06 ועד ליום 1.9.07, התובעת קיבלה גמלת סיעוד בעין, בהיקף של 9.75 שעות עזרה בשבוע. בשלב מאוחר יותר ועל בסיס הערכת תלות עדכנית שנערכה על ידי המל"ל, נקבע כי התובעת אינה זכאית לגמלת סיעוד והחל מיום 1.9.07, התובעת אינה מקבלת גמלת סיעוד (ראה תעודות עובד ציבור, נ/2 ו- נ/3).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ