אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ויצדומיני ואח' נ' גאיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ

ויצדומיני ואח' נ' גאיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ

תאריך פרסום : 04/06/2017 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
1610-17
28/05/2017
בפני הרכב השופטים:
1. ס' ג'ובראן
2. י' דנציגר
3. א' שהם


- נגד -
המבקשים:
1. לוסיה ויצדומיני
2. סעיד כורשיד

עו"ד דוד מנע
המשיבה:
גאיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
עו"ד תמיר יחיא
פסק דין
 

השופט י' דנציגר:

 

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהפ"ב 44537-06-16, שניתן ביום 26.1.2017 על-ידי השופטת י' שבח. 

 

  1. המשיבה, גיאה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, חילקה לחבריה בשנת 2007 יחידות השתתפות אשר הוקצו לה כחלק מתהליך הקצאת יחידות לאגודות שיתופיות שהיו חברות בחברת "תנובה". המבקשים, חברים במשיבה, יצאו נגד אופן החלוקה והגישו נגדה תביעה. התביעה התבררה בהליך בוררות לפני עו"ד אייל סודאי (להלן: הבורר), וביום 27.7.2015 היא נדחתה. נקבע, כי התביעה לוקה בשיהוי שכן היא הוגשה למעלה מארבע שנים לאחר החלטת המשיבה בדבר החלוקה. עוד נקבע, כי  לא עלה בידי המבקשים להוכיח קיפוח בהליך החלוקה.

 

  1. המבקשים נקטו הליכים נגד פסק הבוררות. אחד מהם הוא בקשה לביטול פסק הבוררות שהוגשה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה נטען כי הבורר הפר את חובת הגילוי בכך שלא גילה בפתח הליך הבוררות את העובדה שבין השנים 2003-1990 הוא העניק למשיבה שירותים משפטיים. לטענת המבקשים, מדובר בנתון שהבורר היה חייב לגלותו מיוזמתו, ומאחר שלא עשה כן, יש לבטל את פסק הבוררות. עוד טענו המבקשים, כי גם המשיבה הפרה את חובת הגילוי כשלא גילתה מיוזמתה נתון זה.

 

  1. בית המשפט המחוזי קבע כי "אין ספק שהיה על הבורר להציף בפני בעלי הדין את העובדה ש-13 שנה לפני הליך הבוררות העניק שירותים משפטיים למשיבה במהלך תקופה רבת שנים, בייחוד נוכח העובדה שבפתח הבוררות התבקש על-ידי המבקשים לפסול את עצמו נוכח היותו מייצג אגודות שיתופיות בסוגיות הדומות לזו המתבררת בין בעלי הדין לפניו... מדובר במידע שבמובהק מצופה מבורר לגלות". יחד עם זאת נקבע, כי חרף הפגם שנפל בהתנהלות הבורר, מחדלו לא מחייב בהכרח מתן סעד של ביטול פסק הבוררות. בהקשר זה נפסק, כי "אף שנפל פגם במחדלו של הבורר לגלות לצדדים כי 13 שנים לפני ניהול הבוררות ייצג את המשיבה, אני סבורה שמידת הפגם ומשמעותו בנסיבות העניין אינם מצדיקים את ביטול פסק הבוררות בדיעבד". בית המשפט המחוזי נימק, כי בנסיבות המקרה, לא קיים סיכוי ממשי שבורר אחר, או בית משפט אחר, היה מגיע לתוצאה שונה, וזאת בין היתר נוכח השיהוי הכבד שחל בהגשת התביעה והעובדה כי התביעה תוקפת "מעשה עשוי". כן הטעים בית המשפט, כי המבקשים מנועים מלטעון נגד החלטת המשיבה בשנת 2007, שכן הם לא השתתפו באסיפה שבה הוחלט על החלוקה, אף שידעו עליה. לבסוף הוטעם, כי ממילא קיים ספק אם עלה בידי המבקשים להוכיח את טענותיהם בדבר חלוקה בלתי הוגנת. יצוין, כי בית המשפט המחוזי דחה את הטענה שלפיה המשיבה הפרה את חובת הגילוי החלה עליה, וזאת בקבלתו את טענתה כי חבריה ויועציה המשפטיים התחלפו ברבות השנים, וכי הגורמים הרלבנטיים מטעמה נכון למועד הבוררות לא ידעו על כך שהבורר ייצג בעבר את המשיבה. 

 

  1. יוער, כי בית המשפט המחוזי לא התייחס לטענת המשיבה שלפיה הוא נעדר סמכות עניינית לדון בהליך. בהקשר זה, המשיבה טענה כי אין מקום לדון בטענות המבקשים כיוון שהנושא התברר זה מכבר במסגרת הליך קודם שהוגש על ידי המבקשים לפי 29ב לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות). בית המשפט ציין כי הוא אינו מוצא לנכון להתייחס לטענה, לנוכח תוצאת פסק דינו הדוחה את כלל את טענות המבקשים לגופן (להליך הקודם ראו: רע"ב 3803-10-15, השופטת י' שיצר). 

 

  1. בבקשת רשות הערעור שלפנַי שבים המבקשים על טענותיהם לעניין התנהלות הבורר והצורך לבטל את פסק הבוררות. המשיבה מצדה מתנגדת לבקשה, בטענה כי היא אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור, ואף אינה מגלה עילה לגופה.

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור וכן בתגובת המשיבה לה, אציע לחבריי לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור. כן אציע לחבריי לקבל את הערעור. 

 

  1. אמות המידה לבחינת ניגודי עניינים של בוררים, כמו גם חובות הגילוי המוטלות עליהם ועל צדדים להליך בוררות, נדונו ופורשו בהרחבה בפסיקה [ראו: רע"א 296/08ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל (5.12.2010); רע"א 4839/15 מושקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (1.12.2015), (להלן: פרשתמושוקביץ); רע"א 3166/16 קופמן נ' קופמן (5.5.2016)].  בפסיקה צוין במפורש, פעם-אחר-פעם, כי חובת הגילוי החלה על כלל הגורמים המעורבים בהליך הבוררות "היא רחבה, 'אקטיבית, ומטילה חובת-עשייה'. הכלל הוא, בהקשר זה, ש"אם יש ספק - אין ספק", וככל שפרט מידע כלשהו נחזה להיות, ולו במידה מועטה, חיוני לגיבוש הסכמתו של הצד שכנגד, מוטב לו לצד המחזיק במידע, לגלותו מיוזמתו" [פרשת מושקוביץ, פסקה 15].

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ