אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ויסולי נ' עיריית חיפה ואח'

ויסולי נ' עיריית חיפה ואח'

תאריך פרסום : 21/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
31089-03-12
21/03/2013
בפני השופט:
ערן נווה

- נגד -
התובע:
מרים ויסולי
הנתבע:
1. עיריית חיפה
2. מדינת ישראל - משרד התחבורה - רשות רישוי

החלטה

בכתב הגנתה טענה הנתבעת 1 (עיריית חיפה), כי בית משפט השלום אינו מוסמך לדון בתביעת התובע וכי תביעה זו צריכה להתברר בבימ"ש לעניינים מקומיים.

הנתבעת 1 מסבירה, כי עניינה של התביעה הינה בחובותיה החלוטים של התובעת בגין 64 עבירות חניה שבוצעו בתחומיה של הנתבעת בסך כולל של 19,985.5 ₪ נכון לתאריך 4.2012.

טענתה של התובעת לפיה יש לבטל את הודעות תשלום הקנס, אשר הושתו על התובעת מאחר והעבירות בוטלו, אינה בסמכות בימ"ש השלום ודינה להידחות על הסף.

למעשה התובעת תוקפת את הרשעתה הפלילית בעבירה על חוק העזר של הנתבעת 1 בדבר העמדת רכב וחנייתו על פי הודעות תשלום קנס בהתאם לסעיף 229 (ח2) לחוק סדר הדין הפלילי, 1982 וביהמ"ש אינו מוסמך לדון בתביעה זו, כי אם בימ"ש לעניינים מקומיים.

התובעת מבקשת מביהמ"ש לקבוע, כי מעולם לא הורשעה בעבירות חנייה. סעד זה אינו מצוי בסמכותו של ביהמ"ש, כפי שנפסק בין היתר בע"א 8080/99 וקס נ' עיריית ת"א.

ככל שהתובעת תמשיך להחזיק בטענה, כי לא הורשעה בעבירה ומשכך יש לבטל את השתת הקנסות, הרי כל טענה נוספת לפיה הקנסות התיישנו, הינה טענה אקדמית ומדובר בסעד תיאורטי. לא יעלה על הדעת לאפשר לתובעת "לשמור" על טענתה, כי דין ההרשעה להתבטל ולהתיר לה לנהל את ההליך באופן שאם הטענה בדבר התיישנות הקנסות תידחה, היא תוכל לפנות לערכאה המוסכמת לדון בעניינים מקומיים של הנתבעת ולטעון לביטול העבירה.

בעניין זה מפנה הנתבעת לפסק דין במסגרת המרצת פתיחה 200698/08 אברי ארליך נ' עיריית ת"א, שם נאמר: "על המשיב (התובע) למצות תחילה בבית המשפט לעניינים מקומיים את בקשתו לביטול ההרשעות בגין טענתו להתיישנות העבירות. רק אם ביהמ"ש לעניינים מקומיים ידחה בקשתו זו, יוכל הוא להגיש תביעה להצהרה על התיישנות העונשים ואם יבקש גם להשיב את הסכום ששילם עליו, כאמור, להגיש את תביעתו בסדר דין רגיל".

עוד מפנה הנתבעת לרע"א 2747/08, יעקב שאוליאן ואח' נ' רונית חורש ואח', שם אישר ביהמ"ש העליון את החלטת ביהמ"ש המחוזי, לפיו: "בסיכומו של עניין קבע ביהמ"ש, כי "דרך המלך" הינה ראשית קביעת ביהמ"ש לעניינים מקומיים לגבי קיומם, תוקפם והתיישנותם של הדוחות נשוא התביעה, או אז אם יקבע כי המבקש 1 לא ביצע את עבירות החנייה ו/או העבירות התיישנו כך שיבוטל ההליך הפלילי, יוכלו המבקשים לטעון את טענותיהם הנזיקיות עקב פעולות גבייה שביצעו המשיבים בגין הדוחות הנ"ל".

כלומר, עמדתו של ביהמ"ש העליון כי יש לדון תחילה בבקשה לסעד הצהרתי לגבי התיישנות העבירה בבימ"ש לעניינים מקומיים ורק במידה ויקבע שישנה התיישנות, לדון בתביעת הנזיקין. כלומר, לא ניתן לכרוך את הטענה בדבר התיישנות העבירה בתביעת הנזיקין.

לא מצאתי תגובה בכתב, כפי שציין ב"כ התובעת לעמדה זו של הנתבעת 1 בכתב הגנתה ואין לי אלא את עמדתו בפרוטוקול ביהמ"ש מיום 13.1.13 ובהמשך את תשובתו לתגובת הנתבעת מס' 1. בתגובתו בע"פ הסביר ב"כ התובעת, כי אינו טוען למחיקת ההרשעות. ההרשעות עומדות בעינן. טענותיו הן לעניין התיישנות הקנס. הנ"ל מפנה לה"פ 2012-11-05 בימ"ש השלום בת"א, מנדלוביץ' שי נ' עיריית ת"א, מפי השופטת יונה אטדגי ומסביר, כי על פי פסק הדין טענה לביטול הרשעה צריכה לידון בבימ"ש לעניינים מקומיים. טענה להתיישנות עבירה צריכה אף היא לידון בבימ"ש לעניינים מקומיים ואולם טענה להתיישנות קנס, כבמקרה שלפנינו, מקומה בבימ"ש זה.

עוד מסביר הנ"ל, כי סעיף 4 לחוק העונשין קובע שאם התיישנה החקיקה, לא מבטלים את ההרשעה אלא יופסק ביצוע פסה"ד. כלומר, ההרשעה תישאר בעינה אך יופסק פסק הדין. הדבר מצביע על כך שניתן לטעון גם ביחס לאותן דוחות חנייה ברכס הכרמל, כי התיישנות הקנס למעשה מפסיקה את ביצוע פסה"ד.

בתגובתה מסבירה הנתבעת 1, כי קודם כל יש לבחון את השאלה האם בכלל העבירה בוטלה והדבר הוא בסמכות בימ"ש לעניינים מקומיים. בהתייחס לה"פ מנדלוביץ, הרי מעולם לא היתה מחלוקת בין הצדדים לגבי סמכותו של בימ"ש לדון בטענות בדבר התיישנות העונש ועל כן לא ברור מדוע מפנה התובעת לפסה"ד הנ"ל. כמו כן, באותו פס"ד נקבע: כי ביטול העבירה נמצא בסמכותו של בימ"ש לעניינים מקומיים ולכן הדבר מאשש את עמדתה של הנתבעת 1, שכביכול אינה מבקשת את ביטול העבירה מאחר ובחינת השאלה הינה אך ורק בסמכותו של בימ"ש לעניינים מקומיים.

בתגובתה לטענה זו טוענת התובעת, כי שינוי החיקוק ביטל את העבירה ואת העונש עליה בהתאם לסעיף 4 לחוק העונשין וכי על אותם דוחות חלות טענות של התיישנות העונש וכן טענות נזיקיות אוטונומיות אחרות כלפי הנתבעת 1 כרשלנות הפרת חובה חקוקה, פרסום לשון הרע, פגיעה באוטונומיה ועשיית עושר ולא במשפט ולכל העילות הללו אין כל קשר לסעיף 4 לחוק העונשין ואין חולק שלבימ"ש השלום סמכות לדון בו.

ביהמ"ש לעניינים מקומיים אינו מוסמך לדון כלל בנזיקין אלא בעבירות פליליות בלבד.

הסעדים המבוקשים הינם בסמכות בימ"ש השלום בלבד.

טענה להעדר סמכות נוגעת לטענה אחת בלבד משלל הטענות של התובעת.

לאחר שבחנתי ובהרחבה את טיעוני הצדדים, להלן הכרעתי:

1.בפרוטוקול ביהמ"ש מיום 13.1.13 הצהיר ב"כ התובעת במפורש: "אין טענה בכתב התביעה למחיקת ההרשעות. ההרשעות עומדות בעינן. הטענות בכתב התביעה הינן להתיישנות הקנס".

עיינתי היטב ועברתי על כתב התביעה וב"כ התובעת אינו מדייק בהצהרתו זו. כך למשל בסעיף 58ג לסעדים המבוקשים על ידו, הוא מציין כי בימ"ש מתבקש להצהיר, כי "התובעת לא היתה ואינה חייבת דבר לנתבעת בגין דוחות חנייה בכל הרחובות בכרמל שבהם בוטלה לגביה חובת כרטיס חנייה לתושבי האיזור". ברור לחלוטין שסעד זה אינו בסמכות בימ"ש השלום אלא בסמכות בימ"ש לעניינים מקומיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ