אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ויסבלט שלוש נ' איי.אי.ג'י, ביטוח זהב בע"מ ואח'

ויסבלט שלוש נ' איי.אי.ג'י, ביטוח זהב בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
55241-07
10/10/2010
בפני השופט:
יחזקאל הראל

- נגד -
התובע:
אורלי ויסבלט שלוש ע"י ב"כ עו"ד רפאל אלמוג
הנתבע:
1. איי.אי.ג'י
2. ביטוח זהב בע"מ
3. מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

מבוא

לפניי תביעת התובעת ילידת 1974 בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה ב-4 תאונות נפרדות שאירעו לטענתה במועדים כדלקמן: 11.2.04 (להלן: "תאונה א"), 30.10.06 (להלן: "תאונה ב"), 13.11.06 (להלן: "תאונה ג") 9.10.07 (להלן: "תאונה ד") (התאונות תקראנה להלן יחדיו: "התאונות").

לטענת התובעת, התאונות הינן תאונות דרכים כמשמען בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

בכל המקרים הנ"ל נהגה התובעת בכלי הרכב שהיו מעורבים בתאונות ותביעתה הוגשה כנגד מבטחות השימוש בהם. מבטחת השימוש ברכב תאונה א' הינה – אי.אי.ג'י חברה לביטוח בע"מ (להלן: אי.אי.ג'י"), מבטחת השימוש בכלי הרכב בהם נהגה התובעת בתאונות ב' וג' הינה מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") ומבטחת השימוש ברכב נשוא תאונה ד' הינה אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן: "אליהו").

לטענת אי.אי.ג'. ומגדל – תאונות א' ו-ג' כלל לא אירעו. לטענת אליהו, ככל שהתובעת אכן הייתה מעורבת בתאונה ד' – לא נגרם לה כל נזק גוף כמשמעו בחוק ועל כן דין התביעה כנגדה להידחות ויש לחייב התובעת בהוצאות משפט שנגרמו לאליהו.

יאמר כי התביעה הוגשה בתחילה בגין תאונה א' וב' בלבד ובהמשך תוקנה תוך שהתובעת תובעת את מגדל ואליהו גם בגין התאונות הנוספות.

הכרעה

מבוא

התובעת הייתה במועד תאונה א' כבת 30, אם לילדה כבת 3 בחודש הריונה הרביעי לערך. עובר לתאונות עבדה התובעת בשירות לקוחות בחברת ישראכרט ובהמשך קודמה בתפקידה ועברה לעבוד כפקידת אשראי. התובעת התמידה בעבודתה בישראכרט לערך עד לתחילת שנת 2010 ובחודש ספטמבר שבה לעבוד במקום עבודה אחר בסמוך למקום מגוריה. התובעת קודמה בשכרה בעת עבודתה בחברת ישראכרט ולא הובאה כל ראיה בדבר הפסדי שכר שנגרמו לה בגין התאונות, למעט הטענה בדבר הפסד שכר בתקופות בהן נעדרה לימים ספורים לאחר שתיים מהתאונות. יאמר כי כל התאונות הנטענות הינן גם "תאונות עבודה".

המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש ד"ר רמי דוד, אורטופד מונה לבדיקת התובעת בגין התאונות. בחוות דעתו מיום 10.2.09 קבע כי נכותה הכוללת בגין פגיעה בע"ש צווארי הינה בשיעור של 4% בלבד בהתאמה לסעיפים 37(10)(ב) וסעיף 37(5)(א). 1% שויך למצב רפואי קודם לתאונות, 1% שויך לתאונה א' ו-1% שויך לכל אחת מהתאונות ב' וג'. ד"ר דוד קבע כי משלא הוצג בפניו כל תיעוד רפואי המעיד על נזק גוף או טיפול רפואי שניתן לשייכו לתאונה ד' – אין מקום לקביעת נכות בגין תאונה זו.

יצוין כי ד"ר דוד קבע כי לא נותרה לתובעת נכות בגין כאבי גב תחתון שכן עובר לתאונות התלוננה וטופלה בגין כאבי גב תחתון.

הצדדים לא שלחו לד"ר דוד שאלות הבהרה ולא זימנוהו לחקירה על חוות דעתו ועל כן חוות דעתו נותרה על כנה.

הנני תמים דעים עם התובעת כי אין ביכולתה לאבחן בין תאונה לתאונה בכל הנוגע למגבלותיה ובמיוחד בין תאונה ב' לג'. תלונות התובעת, הנתמכות לכאורה בתצהיר בעלה, הינן רבות ונרחבות. לטענתה, הינה סובלת כל העת מכאבים, רגישות ומגבלות בע"ש צווארי וגבי בעטיין הינה מתקשה לתפקד הן בעבודתה והן בניהול משק הבית ובביצוע העבודות הפיזיות הפשוטות; נדרשת למנוחה רבה; אינה מסוגלת לישיבה ממושכת לרבות נסיעות ארוכות. תצהיר התובעת והבעל מלמד לכאורה על פגיעה קשה שאינה עולה בקנה אחד עם קביעות המומחה.

לטענת התובעת, הומלץ לה על קבלת טיפול פסיכולוגי, אולם היא נמנעה מלקבלו בשל חיסרון כיס. ניתן היה להתרשם במהלך חקירתה הנגדית כי תגובותיה אינן מתיישבות עם הממצאים הדלים שמצא המומחה, ככל ששויכו לתאונות. עוד בתחילת חקירתה הנגדית (בלא סיבה נראית לעין) פרצה התובעת בבכי, התפרצות שנשנתה מס' פעמים במהלך מסירת האנמנזה לד"ר דוד. אמינות עלי תלונות התובעת ובעלה, אולם לדעתי לא ניתן לשייכן לתאונות או מי מהן.

בהתייחס לאמור לעיל, אדון להלן בנזקי התובעת בגין כל אחת מהתאונות.

תאונה א'

לטענת אי.אי.ג'י. משהתובעת לא המציאה תיעוד המעיד על הנזקים שנגרמו לרכבה ואף לא צוין באישור המשטרה מס' הרישוי של הרכב הצבאי שהיה מעורב בתאונה – יש לדחות את התביעה. אין דעתי כדעת אי.אי.ג'י. – שוכנעתי על בסיס עדותה של התובעת והתיעוד שצורף כי התאונה אכן אירעה כטענתה.

התובעת נעדרה מעבודתה במשך 4 ימים בלבד וקיבלה מהמל"ל סך של 87 ₪ בלבד. לא הוצג אישור המעיד על הפסדי שכר שנגרמו לתובעת ומשכך אין מקום לפסיקת פיצוי בגין היעדרות זו, אולם מנגד אין לנכות את תשלום המל"ל.

התיעוד שצורף מלמד כי התובעת התמידה בתלונותיה בגין תאונה א' ובגינן עברה טיפולי פיזיותרפיה; טיפולים במרפאות הרפואה המשלימה; פילאטיס; התעמלות ביתית; וטיפול תרופתי' לרבות משככי כאב. יחד עם זאת, חלק משמעותי מהתלונות מיוחס לכאבי גב תחתון אשר המומחה קבע כי אינם קשורים למי מהתאונות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ