אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וינברג נ' רייסנר ואח' 16.8.2010

וינברג נ' רייסנר ואח' 16.8.2010

תאריך פרסום : 17/08/2010 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
3396-03-10
16/08/2010
בפני השופט:
חאלד כבוב

- נגד -
התובע:
משה וינברג
הנתבע:
1. עדי רייסנר
2. עופר רייסנר
3. גדי זילברברג

פסק-דין

פסק דין

פתח דבר

1.בפני בקשה לביטול פסק בוררות (להלן: "הבקשה") שניתן ביום 11/2/2010 ע"י כב' השופט בדימוס מרדכי בלזר (להלן: "פסק הבוררות"). המבקש עותר לביטול פסק הבוררות מכוח סעיפים 24 (2), (3), (4), (5), (6), (7), ו- (10) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

בסיכומיו פירט המבקש עילות ביטול מכוח סעיפים 24 (10), (3), (7) ו- (6) בלבד. לאור זאת הרי שמתייתר הדיון ביתר העילות, משהמבקש זנחם בסיכומיו. למרות זאת מצאתי לנכון להתייחס גם אליהן.

ביום 8/5/2007 נחתם בין הצדדים הסכם שעניינו עסקה בבנין המצוי חלקה 149 בגוש 7085 בתל אביב בשדרות רוטשילד 135 (להלן: "ההסכם").

בין הצדדים נתגלעו מחלוקות באשר להסכם זה ויישומו, דבר שהוביל לפניה לבוררות, כקבוע בהסכם גופו (סעיף 68) ובסופו של דבר לפסק הבוררות נשוא הבקשה שבפני.

כפי שאפרט, המבקש מעלה מספר עילות מכוח ס' 24 לחוק הבוררות אשר לטעמו בעטיין יש להורות על ביטול פסק הבוררות.

עיינתי ובחנתי שוב ושוב את טענות הצדדים והחומר שהוגש לתיק. טרם אתייחס אחת לאחת לטענות המבקש גופן, גם לאלו שנזנחו בסיכומיו ואשר למעשה אין צורך להדרש אליהן, מצאתי לנכון לציין כי בקשה זו הוגדרה אמנם כבקשה לביטול פסק בורר, אלא שבמהותה אין היא אלא למעשה חלק מאותה סאגה בלתי נגמרת של ניסיונות המבקש להעברת הבורר מתפקידו. המבקש, כפי שהוא בעצמו מתאר, למן רגע מינוי הבורר עשה כל שלאל ידו על מנת לבטל את מינויו. בתחילה, בפניה לראש לשכת עורכי הדין בעניין ומשהשגותיו נדחו, נקט בפעולות שונות אינסופיות החל מהגשת בקשות לבית המשפט לביטול המינוי, וכלה בנקיטת צעד חריג ומרחיק לכת, הגשת תביעה אישית כנגד הבורר. כן נמנע מלהתייצב לדיונים אליהם זומן, וכתיאורו של המבקש עצמו, הוא מעולם לא פגש בבורר. לכל אורך הבוררות היה המבקש עסוק במציאת דרכים להעברת הבורר מתפקידו, במקום בניהולה של הבוררות גופה. ולבסוף, כשכבר ניתן פסק הבוררות, גם אז לא חדל המבקש מניסיונותיו להעביר את הבורר. גם כעת מנסה באמצעות הבקשה שבפני, למעשה בפעם השלישית, לפנות לערכאות להעברת הבורר מתפקידו במסווה של בקשה לביטול פסק בוררות.

המבקש סוקר בבקשתו עילות שונות לטענת ביטול הפסק. אתייחס אליהן אחת לאחת, אלא שבמהותן הן עילות שכל מהותן כאמור הוא ניסיון עקר נוסף להעברת הבורר מתפקידו, גם כשזה כבר סיים את מלאכתו.

כך למשל המבקש מעלה כאחת מעילות הביטול את סעיף 24 (4) לחוק הבוררות לפיה לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון או להביא ראיותיו. תמהתי על הטיעון בנדון, הכיצד הלה מעלה טענות אלו שעה שהוא בחר לעשות דין לעצמו ופעם אחר פעם התעלם מהחלטות הבורר ובחר שלא להתייצב לדיון? כאשר הוא מלווה את התנהלותו זו באמירות, מכתבים ובקשות אשר ברור מהן כי אין בו כוונה אמיתית וכנה לקחת חלק בבוררות וכי הוא שם מטרה לנגד עיניו לבטלה בכל דרך. וכך לשם הדוגמא הלה כלל לא התייצב לחקירה נגדית על תצהיר העדות ראשית שלו ביום 31/1/10, וחלף כך שלח בו ביום לבורר מכתב בו הוא מפרט ארוכות את התנגדותו למינוי של הבורר ואת שלל הפעולות בהן נקט כדי להעביר מתפקידו, וממנו עולה באופן ברור כי הלה בחר במודע ומתכוון שלא להתייצב לדיון מאחר והוא סבור, כלשונו, כי הבוררות היא "משחק מכור". למרות זאת קבע הבורר מועד נוסף להתייצבותו של המבקש, אך זה המשיך בשלו ובחר שלא להתייצב גם אליו. היעלה על הדעת שהמבקש יעלה טענה כאילו לא ניתנה לו הזדמנות ראויה לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו שעה שהוא מבחירה בחר שלא להתייצב לדיונים?!

כך עוד לדוגמא לגבי העילה מכוח סעיף 24 (10) מעלה המבקש טענות בדבר "משוא הפנים" של הבורר. אלא שטענות אלו ליוו את כל הליך הבוררות למן הרגע הראשון, והועלו אף בפני בית המשפט המחוזי – ונדחו. למעשה אין מדובר בטענות חדשות, אלא נדבך נוסף בטענות משוא הפנים שכבר העלה המבקש ונדונו והוכרעו, וכפי שאפרט לגופו של עניין לא מצאתי כל משוא פנים בכתב הגנתו של הבורר שהגיש כנגד התביעה האישית שהוגשה כנגדו (ע"י המבקש).

גם אם היה ממש בטענת המבקש שהחלטותיו של הבורר והתנהלותו גרמה לו לתחושה של התעמרות בכך שלא נעתר לבקשות שהוגשו על ידו ושנהג בו בקשיחות, וזאת נוכח בקשת הפסילה הראשונה שהוגשה ליו"ר לשכת עוה"ד, הרי שמשהוגשה בקשת הפסילה ליו"ר לשכת עוה"ד ונדחתה, ומשהוגשה בקשת פסילה לביהמ"ש המחוזי וגם היא נדחתה, היה מחוייב המבקש להמשיך בניהול ההליך כפי שמתחייב, ולא לנקוט עמדה דווקנית שיש בה משום התרסה כלפי הבורר על ידי אי הצגת ראיות מטעמו, אי העדת עדים מטעמו וע"י המנעות מלפגוש בבורר. בנוהגו כך כרת המבקש את הענף עליו ביקש לבסס את טענותיו במסגרת ההליך המשפטי בפני הבורר, ואין לו אלא להלין על עצמו בכך שבחר לוותר על ההליך שבפני הבורר.

עוד מצאתי לנכון להדגיש לעניין תצהירו של המבקש כי בכך שהמבקש לא נכח בעצמו בישיבות הבוררות, למעשה אין הוא יכול להעיד על שהתרחש שם, וטענות שהועלו בעניין בתצהירו הן עדות שמועה, וגם לכך יש משמעות, וכן כי חלק מטענותיו כלל לא נתמכו בתצהיר כנדרש. כן בסיכומיו זנח המבקש חלק מהעילות שנטענו על ידו בבקשתו וגם לגבי העילות שכן בחר לסקור בסיכומיו, גם לגביהן זנח חלק מטענותיו.

להלן אסקור את טענות הצדדים לגבי כל עילה ועילה ואדון בהן:

קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פס"ד סופי שאין עליו ערעור עוד – סעיף 24 (10) לחוק הבוררות

לטענת המבקש, בכתב ההגנה המתוקן שהגיש הבורר לכתב התביעה האישית שהוגשה כנגדו (ואשר הוגש לאחר מתן פסק הבוררות), מפרט הבורר באופן מפורש את דעתו על המבקש, קודם לפסק הבוררות, דבר המעיד לטענת המבקש על כך כי הלה היה נגוע במשוא פנים עוד קודם למתן פסק הבוררות.

כך למשל, לטענת המבקש, כפי שעולה מסעיפים 4, 6, 11, 23, 30א, 55, 56, 81, 85, 95, 98 ו- 107 לכתב ההגנה המתוקן, הבורר חושב כי המבקש נגוע בחוסר תום לב, שהמבקש מכפיש ומשמיץ, וכן נוקט בטענות חמורות כלפיו. דברים אלו, לטענת המבקש, מוכיחים באופן מובהק את משוא הפנים של הבורר.

בהתייחס לטענות אלו, טוענים המשיבים, כי התביעה שהגיש המבקש כנגד הבורר נמחקה על הסף ע"י בית משפט השלום, וכך כל טענותיו בדבר משוא הפנים שנטען כי נלמדו מכתב ההגנה - מתייתרות. נוסף על כן האמור בכתב הגנתו של הבורר הינו במסגרת טיעון לגיטימי, במטרה להדוף תביעה מופרכת שכל מטרתה היתה לגרום לבורר לחדול מתפקידו כבורר.

עוד טוענים המשיבים בתשובתם כי הליך הבוררות שהתקיים בפני הבורר, החל מישיבת הבוררות הראשונה עד מתן פסה"ד, היה תחת הליכים שנקט המבקש במקביל בבימ"ש המחוזי וכן בבימ"ש העליון וכן בבימ"ש השלום, שכל מהותם היתה להתיש את המשיבים. מועד הגשת התביעה נגד הבורר המבקש כבר טען טענות כאלו כנגד הבורר בהליכים שונים שנקט במחוזי וגם העלה את הטענה של משוא פנים. הטענה בדבר היות הבורר מוטה כבר הועלתה ע"י המבקש וכבר הובאה בפני בית המשפט המחוזי עוד קודם לישיבת הבוררות הראשונה.

על פי סעיף 24 (10) לחוק הבוררות בית המשפט רשאי לבטל פסק בוררות כאשר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ