אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וינברג נ' כהן

וינברג נ' כהן

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
31920-04-12
07/07/2013
בפני השופט:
יעל ייטב

- נגד -
התובע:
נילי וינברג
הנתבע:
כנרת כהן

החלטה

מבוא

בפני בקשת התובעת, לפי סעיף 7ב לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן- "פקודת הנזיקין"), לקבוע כי הנתבעת אינה ראויה להגנת החסינות לעובדי ציבור, לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין, שניתנה לה בהודעה על חסינות מיום 9.9.12.

התובעת, אחת מהבעלים של מקרקעין הידועים כגוש 30020 חלקות 172, 173, ו- 179, בשכונת אבו טור בירושלים, הגישה תביעה נזיקית נגד הנתבעת – רשמת המקרקעין בירושלים.

תמצית טענתה של התובעת בכתב התביעה הייתה כי בשל מעשיה הרשלניים של הנתבעת, בשל אדישותה או שוויון נפשה, נגרם לה נזק שמקורו בכך שרישום המשכנתא על חלקה של התובעת ארך 22 ימים. עוד טענה התובעת ליחס שקיבלו נציגיה אגב הטיפול בבקשה.

מטבע הדברים אין זה המקום לדון בטענות ההתרשלות, החבות או הנזקים, אשר טרם התבררו בפני, אציין בקצרה כי לטענת התובעת ארך רישום המשכנתא תקופה ממושכת בשל כך שהנתבעת הפנתה את הבקשה, שהייתה טכנית מעיקרה, לממונים עליה, בטענה שמדובר בבקשה מורכבת. עוד נטען שהנתבעת החילה על הבקשה את המתווה שנקבע בעבר לרישום המשכנתא הראשונה, שלפיו הונחתה התובעת לשלוח הודעות לכל בעלי הערות האזהרה ולאפשר להם פרק זמן של 15 ימים להגשת התנגדות לרישום המשכנתא. התובעת טענה כי אף שחלקה על ההוראות האמורות, קיימה אותן. המשכנתא נרשמה לאחר שחלפו המועדים להתנגדות, ולאחר שהתובעת נאלצה למשוך ערר שהגישה נגד החלטת המפקח, וזאת בהתאם להוראות הממונה על המרשם שלפיה נוכח הגשת הערר יש להקפיא את רישום המשכנתא עד למתן החלטה בערר.

הנזק שפורט בכתב התביעה היה בסכום של 88,702 ₪, בגין שכר נציגיה של התובעת, ובגין הוצאות, לרבות בגין הוצאות נסיעה.

הודעת החסינות

ביום 9.9.12 ניתנה כאמור הודעה לפי סעיף 7ב לפקודת הנזיקין (להלן- "הודעת החסינות"), שלפיה עומדת לנתבעת חסינות עובד ציבור לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין. בהודעת החסינות, החתומה על ידי המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) אורית סון (מכוח הסמכות שהואצלה לה על ידי היועץ המשפטי לממשלה מתוקף סמכותו לפי תקנה 5(1) לתקנות הנזיקין (אחריות עובד ציבור), התשס"ו- 2006), נכתב כי בהתאם להוראת סעיף 7ב לפקודת הנזיקין ניתנת הודעה כי הנתבעת חסינה מפני תביעה בנזיקין בגין האירועים נושא התובענה, לפי הוראת סעיף 7א לפקודת הנזיקין. לפיכך התבקש בית המשפט לדחות את התובענה נגד הנתבעת ולצרף את המדינה כבעלת דין.

בהודעת החסינות בואר שההודעה ניתנה לאחר עיון בכתב התביעה על נספחיו, בתגובת המפקח הבכיר על רישום המקרקעין ירושלים והדרום, ובהתייחסות הנתבעת לטענות שהועלו בכתב התביעה.

בהודעה פורטו שלבי הטיפול בבקשה לרישום משכנתא, התואמים בעיקרם את שלבי הטיפול בבקשה כפי שפורטו בכתב התביעה. נומק כי מההתייחסות המפקח על רישום המקרקעין, שהוא הממונה על הנתבעת, עולה כי פעולותיה של הנתבעת בוצעו באחריות ובמסירות ראויה ביותר, תוך הקדשת שעות עבודה רבות על מנת להחיש את התהליך. עבודתה של הנתבעת נעשתה תוך התייעצות עם המפקח עצמו ועם הממונה על המרשם, ותוך מילוי ההוראות שניתנו לנתבעת על ידי הממונים עליה.

המשנה לפרקליט המדינה קבעה בהודעה כי ממכלול החומר המצוי בפניה עולה כי המעשים המיוחסים לנתבעת הינם מעשים שנעשו תוך כדי מילוי תפקידה השלטוני כרשמת המקרקעין, כאמור בסעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין.

בסעיף ו' להודעת החסינות נכתב "... לאחר בחינת מכלול החומר, עולה בבירור כי אין תשתית להתקיימות החריג לחסינות, כמפורט בסעיף 7א(א) סיפא לפקודה- מעשה ביודעין בכוונה לגרום נזק או מתוך שוויון נפש כלפי האפשרות לגרום נזק במעשה כאמור".

בסעיף ז' להודעה נקבע "בנסיבות העניין עולה חשד ממשי כי הגשת התביעה כתביעה אישית נגד עובדת לשכת הרישום, נועדה כדי לרפות את ידה וידיהם של עובדי הלשכה ממילוי תפקידם כמתחייב. החסינות שהוענקה לעובד הציבור נועדה למנוע מצב זה".

בסעיף ח' נכתב "כידוע, לעובד הציבור מוענקת חסינות אף אם התרשל במילוי תפקידו, וכך גם לנתבעת. בנסיבות העניין לא התרשמתי כי הייתה התרשלות בהתנהלותה של הנתבעת או מי מעובדי לשכת רישום מקרקעין, מכל מקום התובעת רשאית להמשיך ולברר את מלוא טענותיה במסגרת תביעתה נגד מדינת ישראל אשר תבוא בנעלי הנתבעת בהתאם לסעיף 7ב(ב) לפקודה".

המסגרת החוקית

חסינותם של עובדי הציבור מפני תביעות בנזיקין, קבועה בסעיפים 7א' ו7 ב' לפקודת הנזיקין, בזו הלשון-

"7א.(א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.

(ב) ....

7ב.(א) הוגשה תובענה נגד עובד המדינה על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד המדינה, וטענה המדינה בהודעה לבית המשפט לקיומה של חסינות לפי סעיף 7א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ