אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וינברגר נ' מדינת ישראל ואח'

וינברגר נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 04/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
29740-10-10
04/09/2011
בפני השופט:
אהוד שוורץ

- נגד -
התובע:
אלחנן וינברגר
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. עיריית תל אביב
3. דבורה ולצר
4. שלמה טיסונה
5. יעקב אטלס
6. שמואל גרשוני
7. חנה גביש
8. גיל רוזנפלד
9. מיכל רוזנפלד
10. לאה וייס
11. נורית קישוני
12. אליהו ספוקויני
13. יצחק וירט
14. ברוך עוזיאל
15. גיא יגאל סחלי
16. חברת חלקה 23 בגוש 6632 בעמ
17. פניכל מנס
18. יוסף שלו
19. שמשון בן יהודה ולצר
20. יצחק בן דוד באום
21. ישראל בן ישראל שטיגר
22. אברהם גולדשטיין
23. דוד שטרן
24. יעקב רוזנצויג
25. ישראל זאיונץ
26. מרים גרוס
27. אברהם גרוס
28. משה גרוס
29. רחל גרוס
30. אהרון גראד

החלטה

זו תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בשטח של כ-3 דונם (2,976 מ"ר) הנמצאים בשכונת רמת אביב ג', בתל-אביב. נטען כי התב"ע מייעדת את החלקה למגורים בקיבולת של בנין בן 9 קומות סה"כ 26 יחידות דיור. כמפורט בנסח הרישום של החלקה, הבעלות בחלקה מתחלקת כדלקמן:

א.מעט יותר מ 1/4 (רבע) מהזכויות בחלקה בבעלות פרטית (בכלל זה התובע שהינו הבעלים הרשום של 57/10,000 מהחלקה המהווים כ-17 מ"ר).

ב. הנתבעת 2 (להלן:"עירית ת"א) מחזיקה ב: 1238/10,000 מזכויות הבעלות בחלקה המהווים כ-14.4% מהזכויות בחלקה.

ג. בבעלות מדינת ישראל 6,131/10,000 מהחלקה המהווים כ-1,824 מ"ר ומעט יותר מ-60%

מהזכויות בחלקה.

כעולה מהתובענה ומנסח הרישום, ביום 5/9/2010 מכר התובע למר גיא יגאל סחלי (הנתבע מס'15) את זכויותיו בחלקה, ובגין הסכם זה, נרשמה ביום 7/9/2010 הערת אזהרה לטובת הנתבע 15 על פי שטר 035621/0001.

התובע טוען כי מכוח סעיף 37 א' לחוק המקרקעין זכאי לדרוש הפירוק כאשר הדרך הראויה לשיטתו הינה, בנסיבות, כאמור בסעיף 40 לחוק המקרקעין תוך מינוי ב"כ ככונס נכסים.

בתיק התבקשו בקשות ונתנו הוראות על ידי כב' הרשם לעניין תחליף המצאה לגבי חלק מן הנתבעים (פחות מ 10 אחוז מבעלי הזכויות בקרקע, לטענת התובע).

המינהל (נתבע 1 ) אינו כופר בזכות התובע לתבוע את פירוק השיתוף ואולם כנאמן לציבור ומכוח חובתו על פי דין (חוק חובת מכרזים) מעוניין, קודם לכן, למכור את חלקו במכרז פומבי, ולפרוש מהשותפות בחלקה.

הנתבעת 2 , העיריה, מתנגדת אף היא לפירוק באופן שמתבקש, ומבקשת למכור את חלקיה במקרקעין בדרך של מכרז פומבי ובהתאם לחובתיה לפי דין (פקודת העיריות ס' 188,197(א) ).

שאר הנתבעים המיוצגים שהינם בעלים פרטיים, שהנתבע 4 הגדול ביניהם, חרף טענות כאלו ואחרות בכתב ההגנה, מסכימים בסופו של יום לפירוק בדרך המבוקשת, וכאשר זהות הכונס ככל שימונה אינה מוסכמת. ולכל צד דרישות בעניין.

התובע טוען כי למרות שהמדינה והעיריה שותפות במקרקעין,ואין חולק שהינן גוף ציבורי, יש להחיל בעניין את דיני פירוק השיתוף כפי שאלו חלים בין צדדים במשפט פרטי, וצירף בעניין פסיקה מפי כבוד השופט ד. גדול והשופט צ. דותן. כב' השופט גדול קבע בת"א שלום כ"ס 1973/01 :

"...לטעמי הוראות חוק יסוד מקרקעי ישראל תחולנה אך כשהמקרקעין הינם בבעלות ייחודית של מי מגופי המדינה ללא שיתוף "זר" בבעלות, או כאשר המדינה מבקשת מרצונה למכור את זכויותיה. אולם במקרה, כמו זה שלפנינו, שבו למדינה זכויות משותפות עם אחרים לא תוכל היא למנוע משותפיה להיפרד משיתוף זה, ובעיקר כאשר ההפרדות והשיתוף נכפית עליה מכוח הדין ומכוח הוראות ביהמ"ש אין היא עושה כאן עסקה מרצון. לפיכך אני מקבל טענת ב"כ התובעת... לאפשר מכירה של המקרקעין גם אם בין הבעלים מצויה ק.ק.ל.".

נטען כי הזכות לפירוק שיתוף נגזרת "מהזכות החוקתית הבסיסית לקניין ומשכך, אין חולק שגם במצב דברים בו המדינה, או העיריה הינם בעלים במשותף במקרקעין, אין בכך בכדי לפגוע בזכות הבסיסית לפירוק השיתוף העומדת לתובע.

בענייננו לנתבעים הציבוריים (מינהל +עיריה) זכות בעלות ב-73.67% מן המקרקעין הנדונים.

הנתבעים, שהינם בעלים פרטיים מחזיקים ביתרת הזכויות.

לאחר עיון בחומר והדיון בעניין , אני סבור שכעקרון והואיל אין מדובר בעסקה מרצון, וכאשר המכר מבוקר על ידי בית המשפט, ונוכח זכות הקניין של הבעלים הפרטיים , שניתן ליתן צו מתאים לפירוק השיתוף, גם כאשר מדובר בשיתוף, הכולל בעלים פרטיים וציבורים, כמו כאן, ואין בקיום הבעלות הציבורית להביא לדחיית התביעה.

עניין המכר הפומבי, בעיקרו קשור לדרך המימוש, ולא לשאלה האם לממש, שלגביה אין לנתבעים הציבוריים טענה ראויה מפורטת כלשהי, את אותן מטרות של מימוש מכר מקרקעין ציבורי בדרך של מכרז פומבי, ככלל, ניתן להבטיח כאמור, במכר על ידי כונס שהינו בפיקוח בית המשפט .וכאשר יכול ותעשה הבחנה בין שכר הכונס ביחס לזכויות הבעלים הציבוריים מול הבעלים הפרטיים, והכל על פי הנסיבות הספצפיות של התיק, ובכללן היקף הזכויות, של כל צד, ופעילות קודמת להליך.

נוכח היקף זכויות הבעלים הציבוריים (קרוב ל3/4 מן הזכויות בכלל המקרקעין) , והעובדה שהליך הפירוק המבוקש כאן, התעורר רק לאחר הסכם בין התובע לנתבע 15, עובר לתביעה, ומ 7/9/10 , ולמעשה לא ראיתי שניתנה הזדמנות סבירה לבעלים הציבוריים לממש חלקם כרצונם, וכדין החל עליהם, ובטרם צו לפירוק כמבוקש כאן, והגם שהתב"ע קיימת כבר מספר שנים, אני מחליט שיהיה זה מידתי בנסיבות כאן, לאפשר לנתבעים הציבוריים, המינהל והעיריה למכור חלקם בדרך שנראית להם, והקבועה בדין, אך זאת במגבלת זמן שנקבעת ולמשך 8 חודשים מהיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ