אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וינברגר נ' אבידן ואח'

וינברגר נ' אבידן ואח'

תאריך פרסום : 13/04/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
9485-08-13
06/04/2014
בפני השופט:
נעמה פרס

- נגד -
התובע:
יורם וינברגר
הנתבע:
1. שני אבידן
2. עו"ד
3. אליהו חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה קטנה לתשלום נזקי רכוש, אשר נגרמו לרכבו של התובע, בעקבות תאונת דרכים מיום 6.5.13. תאונת הדרכים התרחשה בשעה 18:30 או בקירוב לכך, ברחוב סוקולוב ברמת השרון (להלן: "התאונה"). בתאונה היו מעורבים רכבו של התובע, שהיה נהוג בידי התובע (להלן: "התובע") ורכבה של הנתבעת 1, בה נהגה הנתבעת 1 (להלן גם: "הנתבעת").

כיצד אירעה התאונה?

גרסת התובע

בהתאם לטענות התובע, כפי שפורטו בכתב התביעה וכפי שהועלו בדיון, התאונה התרחשה עת נסע ברכבו, מונית מסוג מרצדס שנת ייצור 2012, בנתיב הימני ברחוב סוקולוב ברמת השרון, מכיוון צפון לדרום. התובע התקדם בנסיעה במהירות נמוכה, ולפי קצב התחלפות הרמזור. לפתע, חש התובע מכה חזקה מאוד בצד הימני אחורי של רכבו. כאשר יצא התובע מרכבו, לברר מה קרה, ראה את הנתבעת מדברת בטלפון הנייד, כשהיא מבקשת לצאת ממקום חנייה, בניצב למדרכה, בנסיעה לאחור, ללא מכוון, וללא כל נקיטת אמצעי זהירות הכרוכים בנסיעה לאחור. התובע מחדד ומטעים, כי רכב המרצדס בו נהג, הוא רכב ארוך. לטענתו, הנתבעת פגעה בחלק האחורי של רכבו, כאשר מרבית הרכב כבר עבר במלואו את רכב הנתבעת. נתון זה, מלמד, אליבא ד'תובע, כי רכבו היה בתחום שדה הראיה של הנתבעת, ומשכך יכלה למנוע את הפגיעה בו, אילו הייתה ערנית מספיק.

גרסת הנתבעת

בהתאם לטענות הנתבעת, כפי שפורטו בכתב ההגנה וכפי שהועלו בדיון, התאונה התרחשה עת ביקשה הנתבעת לצאת ממקום חניה מוסדר, בניצב למדרכה, בהילוך אחורי. לטענת הנתבעת, בשעת התאונה, היה עומס תנועה בשני נתיבי הנסיעה ברחוב סוקולוב והתנועה התנהלה באיטיות. לדברי הנתבעת, היא הביטה במראות והמתינה עד שהתנועה תתפנה על מנת שתוכל להשתלב בנתיב הנסיעה. לטענתה, רכב שנסע בנתיב הימני עצר את רכבו, על מנת לאפשר לה לצאת ממקום החניה.

הנתבעת טוענת, כי התובע, שנסע בנתיב השמאלי, הבחין כי הנתיב הימני פנוי יותר, סטה בחדות ימינה לעבר הנתיב הימני בו החלה להשתלב, עקף את הרכב שאפשר לה לצאת ממקום החנייה ופגע ברכבה.

חשוב לציין, כי לתאונה לא היו עדי ראיה.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה, עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט, ובכלל זה בתמונות של הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל, בחלקה, ויש לחלק את האחריות לתאונה באופן שווה לשני הצדדים המעורבים.

בבחינת גרסת התובע אל מול גרסת הנתבעת, לעניין אופן קרות התאונה, אני מקבלת את גרסת הנתבעת כגרסה הגיונית, משכנעת ומסתברת. לגרסה זו מצאתי תימוכין באופי הנזק ברכב התובע (שפשוף בכנף הימני, בשונה מנזק מסוג מעיכה) ובמיקום הנזק (צד אחורי ימני). מסתבר בעיני יותר לקבוע, כי התאונה התרחשה עקב מעברו של התובע מנתיב שמאל לנתיב ימין ואי וידוא מצד הנתבעת 1 כי הדרך פנויה, בהיותה מודעת לשעת העומס בכביש, באותה עת. אנמק בקצרה מסקנתי זו.

תקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה התשכ"א-1971 (להלן: "תקנות התעבורה") קובעת במפורש כי אין לבצע עקיפה "אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות, ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא". בנסיבות המקרה דנן, ביצע התובע, לטעמי, עקיפה מסוכנת, אשר איננה תואמת את שעת העומס בכביש, ואת העובדה שהבחין ברכב צד ג', אשר עצר עצירה מוחלטת בנתיב הימני. עצירה זו של רכב צד ג', הייתה צריכה להדליק אצל התובע נורה אדומה בכל הנוגע ליציאה בעקיפה בנסיבות העניין. היה על התובע לבחון את הנתיב הימני טרם החל בעקיפה. בביצוע העקיפה, יצר התובע סיכון לעצמו ולמשתמשי הדרך האחרים, וביניהם הנתבעת.

מנגד, אני סבורה, כי גם נהיגתה של הנתבעת תרמה לקרות התאונה. אין להתעלם מכך כי הפגיעה ברכב התובע הינה בפינה הימנית האחורית, קרי, שלפני הפגיעה, החזית של הרכב וחלק ניכר מגוף הרכב, שהינו רכב ארוך, כבר עבר במלואו את רכב הנתבעת, וכל זאת בתחום שדה הראיה שלה, ואילו הייתה ערנית מספיק ולא עסוקה בדיבור בטלפון הנייד, או אילו התחשבה די בנתוני השטח (קיומו של עומס תנועה בשני נתיבי הנסיעה), יתכן ויכלה למנוע את הפגיעה ברכב התובע. לא שוכנעתי, אפוא, כי הנתבעת ווידאה שדרכה פנויה טרם החלה לצאת ממקום החנייה בהילוך אחורי.

תקנה 45 לתקנות התעבורה קובעת, בנדון זה, כך: "נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

(1)סיכון או פגיעה;

(2)הטרדה או הפרעה".

בנסיבות העניין דומה כי אין זה הוגן להטיל את מלוא האחריות לתאונה על אחד מן הצדדים לבדו.

אני קובעת, על כן, כי האחריות לתאונה מוטלת על שני הצדדים בשיעורים שווים.

גובה הנזק

התובע צירף לכתב התביעה את חוות דעתו של השמאי, מר ישעיהו ברקוביץ (להלן: "השמאי"). השמאי מטעם התובע לא נחקר על חוות דעתו , והנתבעות לא בקשו לעשות כן , ככל הנראה מתוך בטחון כי לא צפוי כי יפסק נגדן סכום כל שהוא. הנתבעות אף לא הציגו חוות דעת שמאית נגדית מטעמן. עיון בכתב התביעה מעלה, כי התובע עותר לפסיקת פיצויים בראשי הנזק הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ