אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ויינברגר נ' עיריית קרית אתא

ויינברגר נ' עיריית קרית אתא

תאריך פרסום : 23/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
9134-07
17/09/2013
בפני השופט:
חנה לפין הראל

- נגד -
התובע:
אברהם ויינברגר
הנתבע:
עיריית קרית אתא

החלטה

בקשה על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט.

העובדות וטענות הצדדים בתמצית:

ביום 8.7.08 ניתן פסק דין בתיק זה במסגרתו ניתן צו מניעה קבוע האוסר על עיריית קריית אתא (להלן: "המשיבה") לפעול בהליכי גבייה מנהליים כנגד מר אברהם ויינברגר (להלן: "המבקש") בגין נכס המצוי ברחוב נוף הכרמל 15 בקריית אתא, הידוע כחלקה 71 בגוש 11022 (להלן: "הנכס").

לטענת המבקש, המשיבה הפרה את הצו שניתן בפסק הדין, והטילה בחודש דצמבר 2012 עיקול מנהלי בסך 57,866.30 ₪ (להלן: "העיקול") בגין חוב לכאורה המיוחס לנכס.

לטענת המבקש, ביום 25.12.12, התקשר פקיד בנק מזרחי טפחות בו חשבונו מתנהל, והודיע לו כי הוטל על חשבונו עיקול בסכום של כ- 58,000 ₪ וכי בשל כך הבנק לא יוכל לכבד שיקים או הוראות אחרות.

למחרת היום שילם המבקש סך של 5,647 ₪ ובעקבות כך העיקול בוטל, אך לטענת המבקש, עצם נקיטת הליכי הגבייה הם הפרת צו המניעה.

מנגד טענה המשיבה כי טענת המבקש לפיה הטלת העיקול הייתה הפרת ציות לצו אינה נכונה. בין הצדדים התנהלו מספר הליכים פרט להליך בבית משפט זה. כך למשל נוהל הליך בפני כב' הש' טובי בו נדחתה תביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה ואף ערעור שהוגש נדחה על ידי בית המשפט המחוזי.

זאת ועוד, פרט לנכס נשוא ההליך, היו למבקש חובות בגין נכס נוסף ברחוב נוף הכרמל, שכלל חובות אשר לא שולמו ולא הוו חלק מפסק הדין כאן. ההתחשבנות הכספית בין הצדדים הייתה מעבר למועדים נשוא תיק זה ובגינם ננקטו הליכי גבייה.

במידה והמבקש סבור כי שילם ביתר, עליו להגיש תביעת השבה. לא ניתן בהליכים על פי הפקודה לדרוש פיצוי עונשי או השבה כספית.

דיון והכרעה:

הליך ביזיון בית המשפט - המסגרת המשפטית:

הכלל הוא כי משציווה בית הדין על צד לדיון לעשות מעשה או להימנע מעשייתו והלה לא ציית לצו או הפר אותו, כופה עליו בית הדין לקיים את הצו מכוח סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט אשר תכליתו העיקרית היא לנסות ולהבטיח ביצוע עתידי של הצו שניתן לזכות הנפגע (דב"ע נא/ 25-48 אפרים מרקוביץ נ' צים חברת השיט בע"מ, פד"ע כג 94, 98).

בענייננו, הגב' אסתר אברמסון, ראש מנהל כספים אצל משיבה, הודתה תחילה כי הטלת עיקול בסך 58,000 ₪ מקורו בטעות (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 1.7.13, שורה 26) ולכן הטעות תוקנה והעיקול בוטל. יחד עם זאת, בסוף הדיון אמרה גב' אברמסון: "לשאלת בית המשפט, ידעתי על פסק הדין. נוצר חוב אחר שלא קשור לתיק. חוב שקשור לנכס הזה, אך מאחר שנשארה יתרה, הוטל עיקול. פסק הדין לא שולם במלואו ולכן הוטל העיקול. אנחנו הטלנו את העיקול גם בגלל נכס אחר וגם בגלל חוב בגין הנכס הזה".

אי לכך, נכונה יותר גרסתו של המבקש לעניין התנהלות הנתבעת כלפיו דהיינו זלזול בפסק הדין ובבית המשפט.

אמנם בתגובתה לבקשה, טענה המשיבה כי היו למבקש חובות נוספים אשר אינם קשורים לפסק הדין, בין היתר, בגין נכס נוסף אשר בבעלות המבקש, המצוי אף הוא ברח' נוף הכרמל, ויתכן כי הדברים נכונים אך משניתן צו לעניין הנכס נשוא תיק זה לא היתה הנתבעת רשאית לעשות דין לעצמה.

המשיבה הטילה את העיקול על הנכס בניגוד לקבוע בפסק הדין. יחד עם זאת, הרי הצו המבוקש, על פי הפקודה, הוא צו הצופה פני עתיד ומטרתו איננה להעניש את המפר, אפילו הוכח דבר ההפרה, אלא ובעיקר למנוע את המשך ההפרה על ידי כפיית ביצוע בדרך של מאסר או קנס:

הסנקציה המוטלת על אדם המסרב לציית לצו בית-המשפט נועדה לכפות עליו, על-ידי הטלת קנס או מאסר, לבצע את שנצטווה לעשות. ודוק: הקנס הוא לעתיד והמאסר הוא לעתיד, ומימושם הוא פועל יוצא של הפרה שתבוא לאחר הטלתם. סעיף 6 לפקודה "...'צופה פני העתיד'. הוא בא לכפות ביצוע מעשה או מחדל 'מחר'..." (ע"פ 519/82 [1], בעמ' 191). תכליתו של הצו היא לכפות ציות בעתיד ולא לענוש בשל מה שאירע בעבר (הנשיא שמגר בע"פ 281/80 לגו מ. למלשטרייך בע"מ נ' בר רם בע"מ [4], בעמ' 559). "...מטרתה של הוראה זו אינה עונשית אלא אכיפתית, היינו תכליתה להביא לכך שצווי בית-המשפט יבוצעו ויוצאו מן הכוח אל הפועל" (השופטת שטרסברג-כהן ברע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק [5], בעמ' 346)." (ראה:ע"פ 1160/98 שיז"פ שיווק יזום פרוייקטים לבניה בע"מ נ' אשכנזי, פ"ד נד (1) 230, 235).

ב"כ המבקש טען ובצדק מסוים כי אין דבר שימנע מהמשיבה לפעול גם בעתיד בשרירות כלפיו ובהתעלמות מפסקי הדין. אכן אך לא ניתן לכפות זאת במסגרת בקשה זו.

ניתן לקוות כי הנתבעת לא תעשה כן ,ולהבא תמלא אחר החלטות וצווי בית המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ