אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וייל נ' כהן ואח'

וייל נ' כהן ואח'

תאריך פרסום : 03/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
49922-11-12
26/05/2013
בפני השופט:
אביגיל זכריה

- נגד -
התובע:
דב וייל
הנתבע:
1. מרים כהן
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשת התובע למינוי מומחים רפואיים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן - חוק הפלת"ד) והתקנות שהוצאו מכוחו.

התובע, יליד 1927, נפצע ביום 27.8.10 כהולך רגל בתאונת דרכים עת נפגע מרכב נהוג בידי הנתבעת 1 שעה שחצה את הכביש כהולך רגל.

התובע עתר תחילה למינוי מומחים בתחום האורתופדי/השיקומי/הגריאטרי/הפסיכיאטרי אך במעמד הדיון ביום 13.5.13 צמצם עתירתו בשלב זה למינוי בתחום האורתופדי בלבד.

התובע טוען כי נפגע ברגלו השמאלית מפגוש הרכב וכי לאחר האירוע צוינו קיומם של נפיחות וכאבים באזור שנפגע. עוד טוען התובע כי בבדיקות שבוצעו לו מספר חודשים לאחר התאונה אובחן על ידי רופא כסובל מקרע במיניסקוס וכתוצאה מכך הוא מתהלך בצליעה. התובע טוען כי פגימות אלה קשורות סיבתית לתאונה וכי יש במסמכים הרפואיים שהוצגו על ידו כדי לבסס ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום האורתופדי.

המשיבה, בתגובתה לבקשה ובטיעון המשלים בעל פה, התנגדה למינוי כל המומחים שהתבקשו אם בשל היעדרה של ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות ורצף טיפולי בתחומים אלה במסמכים הרפואיים שצורפו ואם בשל היעדר קשר סיבתי בין התאונה ובין הנכות הנטענת. עוד נטען כי התלונות המשויכות לתאונה מקורן במצבו הבריאותי של התובע עובר לתאונה בין היתר בשים לב לגילו, למחלות ניווניות ולמגבלות קודמות מהן סבל.

מינוי מומחים רפואיים בתביעות על פי חוק הפלת"ד - כללי

בתביעות המתבררות על פי חוק הפלת"ד הדרך היחידה העומדת בפני התובע להוכיח קיומה של נכות עקב תאונת הדרכים או כל צורך רפואי ושיקומי אחר הינה באמצעות חוות דעת של מומחה/ים רפואיים המתמנים על ידי בית המשפט.

ההסדר החקיקתי הקיים בתחום זה מחייב את בית המשפט לנקוט באמת מידה מקלה ומרחיבה בבואו לדון בבקשה למינוי מומחים רפואיים מאחר ודחיית בקשה למינוי מומחה בתחום מסוים כמוה כדחיית התביעה או חלקה ביחס לנכות הנטענת בתחום זה. עוד נקבע כי יש לנקוט משנה זהירות ובמקרים בהם מתעורר ספק מוטב למנות מומחה רפואי, וככל שיסתבר כי המינוי אכן היה מיותר אזי ניתן יהיה לחייב את התובע לשאת בעלות שכר טרחתו.

(ר' לעניין זה רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 136 (1998); רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216; רע"א 3007/12 פלונית ב' הראל חברה לביטוח (פורסם בנבו, פסק דין מיום 30.5.12).

בבקשה למינוי מומחה רפואי נדרש התובע להראות, על בסיס תיעוד רפואי, ראשית ראיה לקיומה של הנכות הנטענת בתחום הרפואי הרלבנטי עקב התאונה. אותם מסמכים רפואיים אמורים לבסס גם את הקשר הסיבתי שבין תאונת הדרכים לבין הנכות הנטענת. בעניין זה עשוי בית המשפט להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי, ובכל מקרה די בראשית ראיה, בדומה לזו הנדרשת לעצם קיום הנכות (ר' לעניין זה רע"א 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' כשרי ([פורסם בנבו], 29.7.2009).

הערה לעניין מימון הביניים של שכר טרחת המומחה

ככלל, על פי הפרקטיקה הנוהגת נהוג להטיל את מימון הביניים של שכר טרחת המומחה על המבטחת - הנתבעת. זאת נוכח האפשרות לקזז את עלות שכר טרחת המומחה מהפיצוי שייפסק לתובע במקרה ובסופו של יום יחויב לשאת בעלות האמורה.

ואולם, ישנם מספר מצבים בהם יש מקום לשקול הטלת מימון הביניים של שכר טרחת המומחה , כולו או חלקו, על התובע.

כך לדוגמא כאשר כבר בשלב מינוי המומחה קיים ספק ממשי כי לתובע לא נגרמה כל נכות בתחום הרפואי המבוקש; כאשר מדובר ב"מתחזה" או במי שפעל בחוסר תום-לב; כאשר נראה שאין קשר סיבתי בין הנכות הנטענת לבין התאונה; כאשר לא מדובר בתאונת דרכים. כך גם ראוי לנהוג כאשר נראה שהצורך במינוי מומחה בתחום מסוים אינו חד-משמעי ומדובר במקרה גבולי.

יחד עם זאת, חיוב התובע במימון הביניים כולו או חלקו צריך להיעשות במשורה ובזהירות בשים לב להסדר החקיקתי שתואר ועל מנת שלא לחסום אפשרות הוכחתה של נכות על רקע היעדר יכולת כלכלית (ר' לעניין זה: א. ריבלין תאונת הדרכים (מהדורה רביעית, 2011).

מן הכלל אל הפרט

מהמסמכים הרפואיים שצירף התובע לבקשתו עולה כי תלונותיו מיד לאחר התאונה התיחסו לכאבים ולנפיחות במקום הפגיעה ובהתאם קיבל התובע טיפול תרופתי. בשלבים מאוחרים יותר הועלו תלונות בעיקר ביחס להגבלת טווחי התנועה בברך שמאל, היא הברך שנפגעה בתאונה, ובהמשך – נטען לקושי בעלייה במדרגות.

מהמסמך שצורף סמוך למועד הדיון עולה כי התובע הופנה לטיפולי הפיזיותרפיה רק כשנתיים לאחר התאונה, דהיינו באוגוסט 2012.

עוד יצוין כי צילומי הדמיה שבוצעו הצביעו על שינויים ניווניים בשתי הברכיים, אפשר על רקע גילו של התובע, וכן על קיומו של שבר ישן מלפני כ – 20 שנה בשוקית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ