אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וייג נ' מדינת ישראל

וייג נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/10/2011 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
29755-07-11
26/10/2011
בפני השופט:
כמאל סעב

- נגד -
התובע:
יעקב וייג
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

לפני ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום לתעבורה בחיפה, (להלן – "בימ"ש קמא"), אשר ניתן ביום 19.6.11 על ידי השופט שלמה בנג'ו בתיק ת.ד. 35-08-09.

המערער הובא לדין בבימ"ש קמא בגין כך שביום 1.1.08, סמוך לשעה 02:10 נהג ברכב מסוג מרצדס בדרך יגאל ידין, שבחיפה והתקרב לצומת מרומזר של רחוב חלוצי התעשיה, (להלן – "הצומת").

באותה עת נהג אברהם מזרחי, ( להלן – "המתלונן"), במונית, (להלן – "המונית"), ונסע ברח' חלוצי התעשיה מכיוון דרום לכיוון צפון, מימין לשמאל כיוון נסיעת המערער ונכנס לצומת באור ירוק שהיה בכוון נסיעתו.

המערער נהג בקלות ראש משנכנס לצומת למרות שבכיוון נסיעתו היה אור אדום ובדרך זו חסם את דרכו של המתלונן, התנגש במונית וכתוצאה מכך נחבלו בגופם שני נוסעים וכלי הרכב נזוקו.

לאחר התרחשות התאונה עזב המערער את המקום מבלי למסור פרטיו למתלונן, הזיז את רכבו ממקום התאונה ולא הגיש עזרה לנפגעים.

עוד נטען כי המערער נהג ברכבו בהיותו שיכור משנמצא כי ריכוז אלכוהול בגופו היה 680 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף וכי הוא נהג ברכב חרף העובדה כי תוקף רישיון נהיגתו פקע בחודש מאי 2007.

על יסוד העובדות הנ"ל ייחסה לו המשיבה את העבירות הבאות:

אי ציות לאור אדום ברמזור, עבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961, ( להלן – "התקנות"), נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961, ( להלן – "הפקודה"), ביחד עם סעיף 38(2) לפקודה, עבירה של התנהגות בדרך הגורמת נזק לרכוש וחבלה לאדם, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות, נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 64ב(א) לפקודה בצירוף סעיף 39א לפקודה וביחד עם סעיף 38(2) לפקודה ותקנה 169א לתקנות, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודה ועבירה של אי מסירת פרטים, עזיבת מקום התאונה מבלי להגיש עזרה בניגוד לתקנה 144(א) לתקנות.

ביום 24.11.10 הודה המערער בעובדות כתב האישום, הורשע והופנה לשירות המבחן לשם עריכת תסקיר של קצין מבחן. לאחר שהצדדים טענו לעונש הטיל בימ"ש קמא על המערער את העונשים הבאים:

10 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, 30 חודשי פסילה בפועל בניכוי 60 ימי הפסילה המנהלית, 8 חודשי פסילה על תנאי ולמשך 3 שנים וקנס כספי בסך 1500 ₪ שישולם בשלושה תשלומים.

הערעור מופנה כנגד רכיב המאסר בפועל ודחיית ההמלצה הטיפולית של שירות המבחן.

המערער טען כי בימ"ש קמא טעה משלא נתן משקל ראוי גורמים הבאים: הודאתו בעובדות בהזדמנות הראשונה, חסכון הזמן השיפוטי, הנסיבות האישיות, הזמן שחלף מאז קרות התאונה ועד להגשת כתב האישום (כשבעה חודשים), המלצת שירות המבחן והתסקיר החיובי.

לגישת המערער בימ"ש קמא חטא משנתן לעובדות חומרה יתרה שהולמת עבירות חמורות יותר ואחרות מאלו בהן הורשע ואף הטיל עונש מאסר חמור יותר ממה שבתי המשפט נוהגים להטיל בגין עבירות חמורות יותר כגון גרימת מוות, תוך שהוא מפנה לפסיקה של בתי המשפט, לרבות פסיקתו של בימ"ש קמא בתיקים אחרים שדומים בנסיבותיהם למקרהו של המערער – ראו עמ' 5 להודעת הערעור ואילך.

ב"כ המערער ביקשה להקל בדינו של המערער וביקשה להעמיד את העונש על 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות. עוד הפנו באי כוח המערער לכך שהמערער מאורס ועומד להתחתן, לכך שהוא סובל מבעיות רפואיות ואמור לעבור צינתור, אביו סובל ממחלת לב ולכן ניהול העסק של המשפחה נופל על כתפיו – הוגשו לעיון תעודות רפואיות. עוד צוין כי המדובר במשפחה טובה, חיובית שתורמת רבות לקהילה ולחברה.

ב"כ המשיבה סבורה כי דין הערעור להידחות. לדעתה, בימ"ש קמא הטיל עונש הולם שאינו חורג במידה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. בימ"ש קמא לא התעלם מנסיבותיו של המערער, אך הוא העדיף, ובצדק את האנטרס הציבורי על פני הנסיבות האישיות.

לדעת המשיבה המערער הורשע בעבירות חמורות שחייבו ענישה הולמת וראויה ולכן אין מקום להתערב בגזר הדין תוך שהיא מפנה לפסיקת בית המשפט העליון בבג"צ 3679/94 שבו נאמר כי " כל שופט לעצמו" ומוסיף וקובע כי הגם שניתן למצוא ענישה מקלה עדיין אין מקום להתערב בפסיקת הערכאה הדיונית.

המשיבה הפנתה להרשעותיו הקודמות של המערער בתחום התעבורתי ולפסקי הדין שניתנו ברע"פ 2508/11 רומן סומלנסקי נגד מדינת ישראל, ( ניתנה ביום 31.3.11) ובו נדחתה הבקשה למתן רשות ערעור, למרות שהוטלו 4 חודשי מאסר בפועל, רע"פ 4488/10 ליאור נמדר נגד מדינת ישראל, (ניתנה ביום 11.6.11) שבה הוטל על הנאשם שמונה חודשי מאסר בפועל, עונש שהופחת במסגרת הערעור לששה חודשים וכן לפסיקה אחרת – ראו סיכומיה.

לאחר שעיינתי בגזר הדין של בימ"ש קמא, בהודעת הערעור, בעברו של המערער, במסמכים הרפואיים, בפסיקה ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולהעמיד את עונש המאסר בפועל על ששה חודשים בלבד.

לא נעלם מעיני הכלל שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעונש שקבעה הערכאה הדיוניות, למעט מקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם הוטל עונש החורג מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים - ראו לעניין זה ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נגד ורשילובסקי (ניתן ביום 3.7.06); ע"פ 3091/08 טרייגר נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 29.1.09) וע"פ 6681/09 אלחטיב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 13.1.10) וע"פ 6809/09 ויאצסלב מלינובסקי נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום ).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ