אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ויטמן נ' ועדה עליונה של משרד הבינוי והשיכון

ויטמן נ' ועדה עליונה של משרד הבינוי והשיכון

תאריך פרסום : 03/04/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
22756-10-12
30/03/2014
בפני השופט:
צילה צפת

- נגד -
התובע:
אושרי ויטמן
הנתבע:
ועדה עליונה של משרד הבינוי והשיכון
פסק-דין

פסק דין

מבוא:

עתירה למתן פסק דין הצהרתי לפיו יוכר כ"דייר ממשיך" בדירה ברח' ששת הימים 15 בתל אביב (להלן: "הדירה"). העותר משיג על החלטת משרד השיכון מיום 14/7/10 הדוחה את בקשתו להעניק לו זכויות חוזיות כדייר ממשיך מכח מגוריו עם אביו עובר לפטירתו.

מסכת עובדתית:

בשנת 1994 נחתם הסכם בין המשיבה לבין אביו המנוח של העותר, מר יוסף ויטמן ז"ל (להלן: "המנוח") לפיו הדירה תושכר למנוח בתמורה לדמי שכירות חודשיים בגובה 162 ₪.

ביום 16.12.05 החל העותר לרצות עונש מאסר בכלא "אבו – כביר" ושוחרר על תנאי לאחר שריצה שני שליש ממאסרו. דא עקא, העותר לא עמד בתנאי שחרורו ועל כן שב לריצוי יתרת המאסר עד ליום 10.1.10.

ביום 22.2.08 נפטר המנוח והעותר פנה למשיבה בבקשה כי יוכר כ"דייר ממשיך" בדירה בהתאם לסעיף 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי.

המשיבה דחתה ביום 14.7.10 את בקשתו של העותר (להלן: "ההחלטה") ומכאן העתירה.

תמצית טענות הצדדים:

לטענת העותר, יש להכיר בו כ"דייר ממשיך" לאור העובדה כי מתחילת שנת 2005 התגורר עם המנוח בדירה. הגם שהחל לרצות עונש מאסר בשלהי שנת 2005, הרי שבכל חופשותיו שהה העותר בדירה וזה היה מקום מגוריו בפועל.

עוד טוען העותר כי הדירה הינה קורת הגג היחידה שלו ושל בנו הקטין בן ה- 16 שבמשמורתו. לפיכך, מאזן הנוחות נוטה לכיוונו של העותר שכן נזקה של המשיבה, אם בכלל קיים כזה, הינו פחות במידה ניכרת מנזקו של העותר אשר יושלך לרחוב עם בנו הקטין.

בנוסף, הרחיב העותר אודות מצבו הכלכלי הרעוע בייחוד לאור העובדה, כי המשיבה דורשת מהעותר פירעון מיידי של החוב בגין שימושו של העותר בדירה, חוב אשר נאמד במעלה מ- 100,000 ₪.

מנגד, טענות המשיבה נחלקות למספר ראשים: ראשית, לשיטתה של המשיבה, יש לדחות את העתירה על הסף מחמת השיהוי הניכר בהגשתה. לאחר שחרורו של העותר מבית הסוהר בתחילת שנת 2010 פנה העותר למשיבה בבקשה להכיר בו כ"דייר ממשיך". המשיבה דחתה את בקשתו של העותר ביום 14.7.10, ומשלא פינה העותר את הדירה הוגשה נגדו תביעה לבית משפט השלום בהרצליה (ת.א 774-12-11). ביום 8.1.12 ניתן פסק דין (להלן: "פסק הדין") בהיעדר הגנה הקובע כי על העותר לפנות את הדירה ולשלם למשיבה סך של 116,775 ₪ בגין שימושו בדירה. ביום 1.5.12 עוכב ביצוע פסק הדין למשך 120 יום לשם הגשת עתירה מטעמו של העותר. עתירה זו הוגשה ביום 16.10.12.

לטענת המשיבה, חלפו למעלה משנתיים מיום מתן ההחלטה עד למועד הגשת העתירה וזאת בניגוד לתקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א– 2001, לפיה עתירה מנהלית תוגש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 45 יום ממועד המצאת ההחלטה ע"י הרשות.

שנית, המשיבה גורסת כי העותר לא עומד בתנאי סעיף 70 לחוק ההתייעלות הכלכלית. סעיף זה קובע כי מי שביום 1.8.2009 התגורר בדירה ציבורית עם דייר חוזי ומבקש הכרה כ"דייר ממשיך", עליו להוכיח כי התגורר בדירה זו יחד עם הדייר החוזי במשך 4 שנים עובר לפטירת הדייר החוזי או העברתו למוסד סיעודי. על כן, לאור העובדה כי העותר לא התגורר עם המנוח במשך ארבע שנים עובר לפטירת המנוח הואיל וריצה עונש מאסר החל מיום 15.12.05, אין העותר זכאי להכרה כ"דייר ממשיך".

ב"כ המשיבה הציגה דו"ח מעגל מיום 14.5.05, חצי שנה לפני כניסתו של העותר לבית הסוהר, בו לא צוין העותר כדייר בדירה. דו"ח מעגל נערך ללא התראה מראש על מנת לאמת את זהות המגורר/מתגוררים בדירה.

שלישית, סעיף 2.10 ל"נוהל הסדרת זכויות חוזיות של דיירים ממשיכים" קובע לעניין רציפות המגורים, כי "הרציפות אינה נגרעת עקב היעדרויות קצרות וארעיות במהותן כגון שירות מילואים או אשפוז לטיפול רפואי". מכאן מסיקה המשיבה, כי היעדרותו של העותר איננה קצרה וארעית אלא היעדרות ממושכת לשם ריצוי עונש מאסר בן מספר שנים.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות הן בשל השיהוי הניכר בהגשתה והן לגופה.

התערבות בית המשפט במעשה המנהלי הנה מצומצמת והנטייה היא, אפוא, שלא להתערב אלא מקום שנפל בו פגם משפטי, כגון חריגה מסמכות, פעולה בחוסר תום לב, או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות (בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון, פ"ד נ (3) 441). במקרה דנן, לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת המשיבה המחייב את קבלת העתירה. להלן אבאר מסקנתי זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ