אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ויזאן ת.ז 300741430 נ' אזערי

ויזאן ת.ז 300741430 נ' אזערי

תאריך פרסום : 19/03/2013 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת
48606-02-13
12/03/2013
בפני השופט:
יוסף בן-חמו

- נגד -
התובע:
עדי ויזאן
הנתבע:
נתנאל אמנון אזערי

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, בה התבקש בית המשפט להורות על הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בבית שאן (כב' השופטת אינעם דחלה – שרקאוי) מיום 13/01/13 בתיק ת"א 28100-06-12, בה נדחתה בקשת המבקשת להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בשל היעדר סמכות עניינית (להלן: "ההחלטה").

נימוקי הבקשה:

המבקשת טענה כי נבצר ממנה להגיש את הערעור במועד מאחר שב"כ נעדרה מעבודתה למשך שבועיים בשל מחלת השפעת, דבר שגרם לעומס עבודה במשרדה ועיכוב בהגשת כתבי בית דין בתיקים שונים. לטענתה, מדובר בארכה בת 7 ימים ומטעמים של צדק ויעילות דיונית יש מקום ליתן לה את יומה בבית המשפט להוכחת טענותיה בעניין סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, זאת על מנת למנוע עיוות דין. כמו כן, לטענתה, סיכויי הערעור ל

הצליח טובים.

טענות המשיב:

המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה, שכן החלטת בית משפט קמא הומצאה לצדדים ביום 13/01/13 ולו רצתה המבקשת להגיש בקשת רשות ערעור עמדו לרשותה על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1981 שלושים ימים ומועד זה הסתיים ביום 12/02/13. לטענתו, המבקשת הגישה את בקשתה להארכת מועד ביום 25/02/13 ואין מדובר באיחור בן 7 ימים, כטענתה, אלא באיחור של כמעט שבועיים והמבקשת אף לא צירפה לבקשתה תצהיר מטעמה בתמיכה לטענותיה העובדתיות ו/או מסמך כלשהו.

המשיב טען כי סיבות התלויות בבא כוח בעל הדין אינן מצדיקות מתן הארכת מועד ובוודאי שלא עומס עבודה. כמו כן, לטענתו, החלטת בית המשפט מנומקת, מבוססת ומוצדקת וסיכויי המבקשת להצליח קלושים ביותר.

דיון:

בהתאם לתקנה 528 לתקסד"א, לבית המשפט נתונה סמכות להאריך מועד או זמן שנקבעו בחיקוק בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו".


נקודת המוצא היא כי הנטל על המבקש להוכיח "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשתו של הליך. הדרישה ל"טעם מיוחד" נועדה לאזן בין האינטרס של מבקש הארכה למיצוי זכותו להשיג על ההחלטה שניתנה בעניינו, וכן הרצון להימנע מתוצאה שרירותית ומנוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין; לבין האינטרס של המשיב, כמו גם של הציבור בכללותו, לסופיות ההליך, להשמת גבול להתמשכותו וכן לחיזוק הוודאות והיציבות המשפטית.

קיומו של "טעם מיוחד" נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו, על פי מכלול של שיקולים ובהם ניתן למנות את השאלה האם הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, את משך האיחור, קיומו של "הליך תלוי ועומד", מהות ההליך, הסיבה בגינה חל עיכוב בהגשת ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד. אשר למבחן האחרון נקבע כי ככל שסיכויי ההליך לגופו הם חלשים, כך נחלשת ההצדקה ליתן ארכה להגשת הערעור, הן מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד והן מבחינת האינטרס של הציבור בכללותו. (ר' בש"א 2539/09 אוחיון נ' חממי, נבו (2009)).


ככלל "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד הוא טעם שאינו מצוי בשליטתו או בתחום צפייתו הסבירה של מבקש הארכה, ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (ר' בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ (3) 209)."

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות. הבקשה הוגשה לאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות הערעור והמבקשת לא הצביעה על "טעם מיוחד" להצדקת האיחור.

לטענת המבקשת, האיחור נבע כתוצאה ממחלתה של באת-כוחה, אשר גרמה לעומס עבודה במשרדה ועל כן נבצר ממנה להגיש את בקשת רשות הערעור במועד. טענתה זו נתמכה בתצהיר שניתן על ידי באת כוחה של המבקשת, אולם, אין בטענה זו כדי להוות טעם מיוחד להארכת מועד הקבוע בחיקוק, שכן עומס עבודה לא הוכר בפסיקה כטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור, משום שאלו עניינים מן הסוג שבין בעל הדין לבין עורך דינו.

המבקשת, אמנם, הציגה בפניי אישורים רפואיים מסוף חודש ינואר ואילך אודות מחלתם של ב"כ ושל בנה. יחד עם זאת, אין חולק כי החלטת בית משפט קמא, שהינה מפורטת ומנומקת, התקבלה על ידי הצדדים במהלך הדיון שהתקיים ביום 13/01/13 ובנסיבות אלה, יכולה היתה ב"כ המבקשת להגיש בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור בתוך המועד להגשתה ולא אחריו.

כמו כן, קבלת הבקשה עלולה לפגוע באינטרס המשיב לסופיות הדיון, שכן הוא היה זכאי, לאחר חלוף הזמן להגשת בקשת רשות הערעור, לפתח ציפייה לגיטימית שלא יוגש ערעור על החלטת בית משפט קמא בשאלת הסמכות העניינית.

נוכח כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ