אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וידר ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל

וידר ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל

תאריך פרסום : 02/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
34574-05-11
02/06/2011
בפני השופט:
רחל ערקובי

- נגד -
התובע:
1. לזר יעקב וידר
2. שרה וידר

הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל

החלטה

בפני תביעה למתן סעד בצו זמני לפיו ביהמ"ש מבקש כי ינתן צו מניעה להריסת מבנים המצויים בחלקתו של התובע.

בשנת 2004 הגיש התובע כנגד הנתבע כתב תביעה במסגרתו עתר להורות על פינוי וסילוק יד והריסת המבנים אשר תוארו בנספח ב' לכתב התביעה שהינו תשריט, ובמסגרת התשריט צויינו מבנים א-ב-ג, במסגרת כתב התביעה תוארו המבנים כמקרקעין הידועים בגוש 6818 חלקה 13 במושב חמד ובמפת תרשים השטח נספחים א-ב.

לאחר שהוגש כתב תביעה זה שכאמור לעיל צורף לו תשריט שבו פורטו המבנים וסומנו כמבנים א-ב-ג, ולאחר כשנתיים וחצי של דיון הגיעו הצדדים להסכם פשרה שבמסגרתו הוסכם בין הצדדים כך:

ניתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים המחייב אותם... להפסיק כל שימוש חורג... שנעשה ללא אישור התובע במקרקעין... כמתואר בכתב התביעה שבכותרת על נספחיו.

אין חולק שהתובענה שבפני עוסקת רק במבנים ב-ג , הם הם המבנים נשוא המחלוקת כיום.

על פי האמור בהסכם הפשרה בסעיפים 1-2-3 מדובר על צו לפינוי וארכה לפינוי ולהריסה למשך שנה.

טוען התובע בתביעתו כאן שכאשר מדובר על מבנים שנבנו ללא הסכמת התובע, הכוונה הינה שניתנת לו הרשות להוכיח שעוד בטרם חתימה על הסכם הפשרה, נתן התובע את הסכמתו למבנה זה או אחר, ומשכך יש להורות על צו מניעה על מנת לאפשר לתובע להוכיח שהמינהל נתן את הסכמתו, בטרם חתימה על הסכם הפשרה להקמתו או לבנייתו או להצבתו של אחד המבנים, ולפיכך אין הסעיף הנוגע להריסת המבנים ו/או לפינויים של המבנים, אמור להכנס לתוקפו.

כאשר נשאל ב"כ התובע כיצד הוא מסביר את המילים כמתואר בכתב התביעה שבכותרת על נספחיו, הוא טוען שאין אזכור והסבר ספציפי של המבנים ולא מפורטים המבנים בצורה ספציפית ולכן ניתן להבין שמדובר במבנים באופן כללי ומשכך כאשר נאמר שמדובר במבנים שהוקמו ללא הסכמת התובע, הכוונה הייתה שישנם מבנים שנבנו בהסכמתו של התובע והזכות של התובע להוכיח את הסכמתו זו של המינהל, נותרה בידיו גם לאחר הסכם הפשרה.

ב"כ התובע טען כי הכוונה המפורשת הייתה עקיפת המחלוקת אולם לא היה בידיו הסבר מדוע אם מדובר בעקיפת המחלוקת, סעיף 3 להסכם המשהה את תקופת ההריסה למשך שנה מתייחס גם למבנים ב-ג שביחס אליהם אין כל שאלה של שימוש חורג או היתר שניתן לקבל לאחר הסכם הפשרה.

אין גם הסבר מדוע אם לתובע נותרה הזכות לחזור ולהעלות מחדש את אותן הטענות שהעלה בכתב הגנתו במסגרת התביעה המקורית, מה המשמעות של הסכם הפשרה ביחס למבנים ב-ג.

התובע משתית את טענתו על פרשנות שהוא מבקש מביהמ"ש לעשות "ללא אישור התובע" או "שלא בהסכמת התובע" וכיו"ב מילים שנרשמו במסגרת הסכם הפשרה.

כלומר, לטעמו, כאשר נאמר שעל הנתבעים ו/או מי מטעמם לפנות את המקרקעין ולהרוס את כל המבנים שהוקמו והוצבו שלא בהסכמת התובע בסעיף 2 להסכם הפשרה ובסעיף 3 להסכם הפשרה נקבע כי סעיף זה יכנס לתוקפו בתוך שנה ממועד אישורו של פסה"ד, טוען התובע כאן בפני כי הכוונה היא שכעת ניתנת לו הזכות להוכיח שהמבנים הוקמו והוצבו בהסכמת התובע, לפני הסכם הפשרה.

מדוע טענה זו לא בא זכרה בהסכם הפשרה וכיצד היא מתיישבת עם העובדה שבשנת 2004 הוגשה תביעה לפינוי אותם מבנים ב-ג, שהוגדרו בכתב התביעה, צויירו בתשריט, ובסעיף 1 להסכם הפשרה נאמר במפורש "כמתואר בכתב התביעה שבכותרת על נספחיו", עם העובדה שהנתבע העלה את הטענות במסגרת כתב ההגנה המקורי, עם הטענה שלמעשה נחתם הסכם פשרה, טענה מרחיקת לכת ביותר, ביחס למחלוקת שבין הצדדים הנוגעת לקיומה או העדרה של הסכמת המינהל, למשמעות של החלטת 480 ולהשלכות שלה, לאחר שניתנת ההסכמה, התובע כאן/הנתבע שם, למעשה רשאי על פי אותו הסכם פשרה להעלות את כל חזית המחלוקת מחדש.

כלומר, על פי עמדת התובע כאן, חזית המחלוקת שהייתה קיימת ביחס למבנים ב-ג בכתב התביעה משנת 2004 שבגינו הגיעו הצדדים להסכם פשרה, לא הסתיימה בהסכם הפשרה, ויש ללמוד מן המילים שהמבנים הוקמו והוצבו שלא בהסכמת התובע, את הזכות שהותיר בידו הנתבע שם התובע כאן להוכיח מחדש בהליך אחר שהייתה הסכמה.

אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה משני נימוקים מרכזיים: הנימוק הראשון הינו תלישותה וקלישותה של הטענה, חוסר הסבירות הקיצוני, כאשר העברית הפשוטה משמשת ללוליינות משפטית, ולהעלאת גרסה שאין לה שום תשתית עובדתית. אין שום הסבר בתצהיר מדוע המינהל הסכים לכזאת עמדה, כי הנושא עלה בפני המינהל עובר להסכם הפשרה והמינהל הסכים לאותה "עקיפת מחלוקת". אין כל הסבר מדוע לא הוגשה התביעה לפסה"ד הצהרתי לגבי הפרשנות הנטענת עובר להסכם הפשרה, והשאלה הפשוטה – אם למעשה המחלוקת נותרת בעינה מה המשמעות של ההסכם ביחס למבנים ב-ג'. לכן אני סבורה שמדובר בטענה מאוד קלושה, שאינה מצדיקה מתן סעד זמני.

למרות שהמדובר בנושא של הריסה, שלכאורה אין אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור, כאשר עסקינן בהליך שהחל דרכו בשנת 2004, הסתיים בהסדר פשרה בשנת 2006, אנו מצויים בשנת 2011, ביהמ"ש סבור שמאזן הנוחות איננו נוטה לטובת התובע.

הנימוק השני המרכזי הוא נימוק של מדיניות משפטית וציבורית.

כפי שנאמר לעיל מדובר בתיק שהחל בשנת 2004, הוגשה תביעה לסילוק יד לפינוי להריסה של מבנים ב-ג', חלפו להם שנתיים וחצי והצדדים הגיעו לפשרה, במסגרתו הסכים הנתבע להרוס את מבנים ב-ג, גם אליבא דפרשנות של התובע את הסכם הפשרה.

המדיניות המשפטית והציבורית צריכה להיות שהסכמי פשרה יביאו לסיומו של הסכסוך ולא לפתיחתו מחדש. קבלת הטענה שנערך הסכם פשרה שאין לו משמעות ביחס למבנים ב-ג ולמרות האמור בו יש להותיר לתובע לפתוח מחדש את אותה חזית המחלוקת שהייתה קיימת בתובענה המקורית מבלי שהדברים יכתבו בצורה מפורשת, לדוגמא שנפוצה, הצדדים לעיתים כותבים שהם שומרים על טענותיהם או ניסוח אחר, מתן אפשרות כזאת מובילה להתדיינות שאיננה מסתיימת לעולם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ