אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וידל ואח' נ' גולדבליט ואח'

וידל ואח' נ' גולדבליט ואח'

תאריך פרסום : 18/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
40403-12-11
11/07/2013
בפני השופט:
שולמית ברסלב

- נגד -
התובע:
טוני וידל
הנתבע:
עו"ד אבי גולדבליט

החלטה

1.בהחלטה מיום 24/3/13 הוריתי, בין היתר, כי על התובעת להודיע האם היא עומדת על הבקשות שלפניי או איזה מהן עד ליום 3/4/13. בהתאם להודעת התובעת מיום 4/6/13 הליך הגישור לא צלח ובהתאמה, התבקשה החלטה בבקשות שלפניי.

2.מונחות לפניי שתי בקשות מטעם התובעת/נתבעת שכנגד: האחת, בקשה למתן הוראות דיוניות בעניין גילוי מסמכים; והשנייה, בקשה לחיוב התובע שכנגד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, אם וככל שהתביעה שכנגד תדחה.

אדון להלן בכל בקשה ובקשה.

הבקשה למתן הוראות דיוניות בעניין גילוי מסמכים -

3.דין הבקשה להידחות.

ראשית, בהחלטה מיום 27/6/12 ניתנה הוראה, בין היתר, בדבר גילוי ועיון במסמכים באופן הדדי תוך 30 יום. אם וככל שביקשה התובעת לשנות החלטה זו פתוחה הדרך לפניה, אך הגשת בקשה זו שלפניי אינה הדרך לעשות כן, מה גם שלא הוצגה לפניי נסיבה המצדיקה עיון מחדש בהחלטה זו.

שנית, גם לגופם של דברים, לא מצאתי כי יש מקום לשינוי החלטתי מיום 27/6/12. לא מצאתי בבקשה כל נסיבה חריגה שיש בה כדי להורות על חריגה מסדר הדין הרגיל בכגון דא. כך גם לא מצאתי, בפרט בנסיבות תיק זה, כי יש בהחלטה מיום 27/6/12 כדי לפגוע בזכות כלשהי של התובעת/נתבעת שכנגד. הדברים אמורים במיוחד בשים לב לשניים: האחד, המסכת העובדתית העומדת ביסוד התביעה והמסכת העובדתית העומדת ביסוד התביעה שכנגד שלובות זו בזו; והשני, כפי שעולה מכתבי בי הדין, זו התדיינות נוספת בין הצדדים לאחר מסכת ארוכה של התדיינויות ביניהם וגם כיום תלויה ועומדת התדיינות נוספת בין הצדדים בבית הדין לעבודה.

שלישית, אין בסדר בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית (סעיף 2.3 להחלטה מיום 27/6/12) כדי לשנות מהחלטה זו.

הבקשה לחיוב התובע שכנגד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה -

4.על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") על המבקש כי בית המשפט יפעיל את סמכותו ויורה על הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, להוכיח שניים: האחד, חוסר יכולת כלכלית של התובע; והשני, היות התביעה תביעת סרק. כאמור ב-בש"א (חיפה) 3189/07, מיוחס נ' Shalant (2007):

"... הרכיב הראשון, מניעת תביעות סרק. יודגש, כי המבחן אינו סיכויי ההצלחה של התביעה, אלא מניעת תביעות סרק, כאלה שכבר בשלב הראשוני נחזות להיות בעלות סיכוי קלוש. זהו מבחן מצמצם אשר במערך האיזונים נותן משקל רב יותר לזכות הגישה לערכאות.

הרכיב השני הינו הבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע למפרע. לאספקט זה שני פנים. האחד, נובע מהרכיב הראשון, דהיינו כאשר סיכויי התביעה קלושים לכאורה, יש הצדקה להבטיח את זכותו של הנתבע להחזר הוצאותיו. בנסיבות אלה, יש משקל לאיתנותו הכלכלית של התובע וליכולתו לשלם הוצאות הנתבע באם תדחה תביעתו. אולם כאמור בעניין באסל לעיל, זכות הגישה לערכאות אינה נחלתם של בעלי היכולת בלבד ... ועל כן ישקול ביהמ"ש את חובת ההפקדה בהתאם לנסיבות המקרה לגופו. אולם קיים פן נוסף, שאינו בהכרח נובע מיכולתו הכלכלית של התובע, אלא מהיכולת לגבות ממנו הוצאות שיוטלו עליו".

מבחנים אלה שנקבעו בפסיקה נועדו לאזן נכוחה בין האינטרסים ה'מתגוששים בזירה', כאמור ב-רע"א 2310/10, לידיה נ' מדינת ישראל (2010):

"... לצורך כך, נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנתבע שלא לצאת בחיסרון כיס אם תידחה התובענה ויפסקו הוצאות לטובתו, ובין הפגיעה האפשרית בזכות הגישה לערכאות של התובע, אשר תביעתו עשויה להידחות על פי הוראת תקנה 519(ב), ככל שלא יוכל לשאת בתשלום הערובה ... במסגרת בחינת בקשה להטלת ערובה יבחן בית המשפט את כלל השיקולים הצריכים לעניין כגון סיכוייו ומורכבותו של ההליך, שיהוי בהגשת התובענה ומקום מגוריו ומצבו הכלכלי של התובע..." [ההדגשה אינה במקור - ב.ש.].

ב-רע"א 2795/10, פיטוסי נ' מדינת ישראל (2011) הודגש כי זכותו של אדם לפנות לערכאות אינה מוחלטת וכי במסגרת השיקולים יש להביא בחשבון גם שיקולים מערכתיים:

"... אכן, זכותו של אדם לפנות לערכאות שיפוטיות הוכרה כזכות בעלת אופי חוקתי ... ואולם, זכות זו אינה מוחלטת ובית משפט זה הכיר בכך שזכות זו עשויה לסגת מפני זכויות אחרות. כך ככלל, וכך בפרט בכל הנוגע לתקנה 519 ... אומנם, בעת שנבחנת בקשה לחייב תובע ליתן ערובה להוצאות על בית המשפט ליתן דעתו לשיקול של אי חסימת זכות הגישה לערכאות, אולם לצד שיקול זה ישנם שיקולים נוספים, וביניהם סיכויי התובענה; הבטחת תשלום הוצאות לנתבע היה והתובענה תידחה ומניעת בזבוז משאבים שיפוטיים..." [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.].

(וראה גם: רע"א 2146/04, מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל, פ"ד נח(5) 865; רע"א 544/89, אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647; ה"פ (חיפה) 32253-06-11, עמר נ' שולר (2011); ת.א. (ירושלים) 7112/05, עיזבון המנוחה כמאלה נ' משרד הביטחון (2006); בש"א (ירושלים) 7005/09, חסיד נ' ראובני (2009), על האסמכתאות הנזכרות דשם; ה"פ (חיפה) 32253-06-11, עמר נ' שולר (2011); רע"א 6590/10, עיזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל נ' מדינת ישראל (2012); י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית (1995), עמוד 899 ואילך; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית-2009, עמוד 750 ואילך).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ