אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וידבסקי נ' זילברשלג

וידבסקי נ' זילברשלג

תאריך פרסום : 08/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
37286-11-09
01/09/2013
בפני השופט:
מיכאל תמיר

- נגד -
התובע:
צבי וידבסקי
הנתבע:
דוד זילברשלג
פסק-דין

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה כספית חוזית ע"ס 500,000 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבע.

התובע עוסק בהוצאה לאור של ספרי קודש. הנתבע היה בעל מניות במספר חברות, וביניהן גם בחברת תפוצה בע"מ (להלן "חברת תפוצה").

על פי כתב התביעה הנתבע רכש מהתובע מהדורות רבות של ספרי קודש ואף נטל ממנו הלוואות אישיות, ועל פי כתב ההגנה חברת תפוצה רכשה ספרי קודש שונים, בין היתר מחברות שהתובע היה קשור אליהן.

לטענת התובע, נצבר אצלו במשך מספר שנים חוב אשר הגיע במהלך שנת 2002 לסך של למעלה מ- 1,000,000 ₪. כן טוען התובע כי לצורך הסדרת החוב נחתם הסכם ביום 3/10/02 (להלן "ההסכם") שבו הוסכם כי הנתבע ישלם לתובע 240,000 ₪ בתשלומים חודשיים של 2,000 ₪ במשך 10 שנים, ומתוכם 48 שיקים חודשיים יימסרו במועד חתימת ההסכם ויתרת השיקים תינתן החל מיום 30/11/06. ההסכם צורף לכתב התביעה וסומן נספח א'.

לטענת התובע, הנתבע אף התחייב לרכוש בעצמו או לגרום לכך שצד ג' כלשהו ירכוש מהתובע ספרי קודש: 1,000 סטים של ספרי החיד"א וכן 1,000 סטים של כתבי האר"י או אייזנשטיין בסכום שלא יפחת מ- 1,500,000 ₪, וכל זאת בתוך 60 יום ממועד כריתת ההסכם, קרי לא יאוחר מיום 2/12/02. התביעה נוגעת אך ורק להתחייבות זו ואינה מתייחס כלל להתחייבות לשלם את הסך של 240,000 ש"ח הנ"ל.

עוד טוען התובע כי הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו לרכוש ו/או לגרום לרכישת סט כלשהו מבין הסטים של הספרים הנ"ל, ובעקבות זאת נמנעו מהתובע רווחים בסך של 770,000 ₪, (כשלטענתו מדובר בסך הרווחים הצפויים שעמד על 1,300,000 ₪, פחות עלות הדפסת סטים של החיד"א ושל כתבי האר"י בסך כולל של 530,000 ₪).

הנתבע אישר כי אכן חתם על ההסכם והעביר לתובע המחאות בסך כולל של 240,000 ₪, אולם טען כי ההסכם זויף שכן נוספו לו קטעים שונים הנוגעים להתחייבות השנייה לרכישת הסטים, כשלמעשה לא הייתה כל התחייבות אישית של הנתבע לרכוש ספרי קודש או לגרום לרכישתם. לטענת הנתבע, כל שנקבע בהסכם הוא כי "אם יגרום הנתבע לרכישת ספרי קודש מן התובע כי אז ימחקו כל התביעות ההדדיות בגין עסקאות העבר... והדבר יהווה מחילה גמורה" (סע' 21 בכתב ההגנה).

נוסף על כך נטען כי התובע אינו מפרט מי הוא, מה תפקידו ומדוע ההתחייבות היא כלפיו באופן אישי. בהקשר זה נטען כי התובע לא יכול להיות בעל היריבות שכן חברת תפוצה והנתבע לא רכשו ספרי קודש ישירות מהתובע.

לטענת הנתבע, ההסכם מזויף ושקרי שכן נוספו לו במרמה תאריכים, סכומים ומשפטים אשר נועדו להטעות את בית המשפט. כך נטען לגבי תוספת בעניין התחייבות אישית לרכישת הסטים, התחייבות לשלם סך של 1,500,000 ₪ וכן תוספת בדבר קיום ההתחייבות תוך 60 ימים ממועד כריתת ההסכם.

כן נטען כי ההסכם המקורי נכתב בכתב ידו של הנתבע אשר רשם עליו בראש הדף משמאל את התאריך העברי של חתימתו, וזאת חודש לפני התאריך הלועזי שהתווסף להסכם לאחר מכן, ה- 3/10/02. לפיכך והיות שהתביעה הוגשה ביום 30/11/09 אזי לטענת הנתבע התביעה התיישנה שכן חלפו למעלה מ- 7 שנים מאותו מועד ועד למועד הגשת התביעה. כן העלה הנתבע טענת שיהוי וטען להעדר סמכות מקומית.

במהלך הדיון בתיק ולבקשת בית המשפט המציא התובע העתק צבעוני של ההסכם.

התובע ערך תצהיר עדות ראשית וכן הוגש מטעמו תצהיר עדות ראשית של אשתו, הגב' רחל וידבסקי, אשר הצהירה לגבי הלוואות שונות שניתנו לנתבע באמצעות בעלה התובע. התובע הצהיר על חובות רבים שהנתבע חב לו, וכן תיאר כיצד לאחר מו"מ ממושך נחתם ההסכם. כן הוצהר כי ההסכם נחתם במשרדו של הנתבע בירושלים, והתובע אינו זוכר אם מישהו נוסף היה בחדר. כן הוצהר כי רוב ההסכם נכתב בכתב ידו של הנתבע, אך המשפטים שמתחילים במילים "עסקת הספרים" נכתבו בכתב ידו. התובע הוסיף והצהיר כי ההסכם נחתם באותו מעמד, ולא נוספו לו שינויים כלשהם לאחר מכן. עוד הוצהר כי הנתבע הציע לצלם את המסמך ללא החתימות וכך אכן נעשה.

הנתבע ערך תצהיר עדות ראשית ובהתייחס לנסיבות עריכת הפרק השני להסכם הצהיר כי בעקבות בכי של התובע על מצבו הכספי, נאות כמחווה של רצון טוב לנסות ולסייע לתובע למכור את ספריו כדי לסגור את כל משקעי העבר. כן הצהיר הנתבע כי הכוונה הייתה שלאחר ביצוע התשלום לפי החלק הראשון של ההסכם לא יהיה כל חוב, אך אם הנתבע יסייע לתובע במכירת ספרי הקודש הנ"ל, אז החתימה על ההסכם תהווה מחילה גמורה. הנתבע הוסיף והצהיר כי אכן ערך בדיקות כדי לקדם מכירות של הספרים, אולם גילה כי השוק היה מוצף ורווי בספרים האלה וכי לא תהיה אפשרות למכור אותם. כן הצהיר הנתבע כי ביקש בלעדיות, והיות שהשוק היה מוצף מדובר בהפרה של תנאי הבלעדיות.

לעניין התוספות וטענת הזיוף הצהיר הנתבע כי לנוכח הצהרת התובע כי מדובר בתוספות בכתב ידו, לא היה צורך לזמן מומחה להשוואת כתבי יד. לעניין עיתוי כתיבת התוספות הוצהר כי "לפי מיטב זכרוני האמור במשפטים אלו לא סוכם ביננו" (סע' 16 בתצהיר) וכן הוצהר כי לא ברור מדוע התובע הוסיף שני משפטים בעת שהנתבע היה מסוגל לעשות זאת בכתב ידו. כמו כן התייחס הנתבע לתאריך העברי שנמחק מההסכם ולהוספת התאריך הלועזי כפי שצוין בכתב ההגנה.

ברשות בית המשפט הוגשה מטעם התובע חוות דעת של מר צבי ניסבאום לעניין עלות ההדפסה ומחיר המכירה של 3 סטים של ספרים: סט ספרי החיד"א (שעלות הדפסתם הוערכה בסך של 420 ₪ ומחיר המכירה 950 – 1,400 ₪); סט ספרי האר"י (שעלות הדפסתם הוערכה בסך של 150 ₪ ומחיר המכירה 350 – 750 ₪); וסט ספרי איזנשטיין (שעלות הדפסתם הוערכה בסך של 121.53 ₪ ומחיר המכירה 480 – 540 ₪). עוד צוין בחוות דעתו כי עלות הנייר עלתה בשיעור של כ- 10% מאז ועד למועד הכנת חוות הדעת.

מר צבי ניסבאום נחקר תחילה בחקירה נגדית על חוות דעתו. לאחר מכן נחקר התובע על תצהירו ולבסוף נחקר הנתבע.

התובע אישר במהלך חקירתו הנגדית כי אכן הוסיף להסכם שני משפטים ואת התאריך. כשנשאל מדוע מופיעה מחיקה בחלק של ההסכם, השיב שלא מדובר במחיקה אלא כי "זה מהצילום כנראה" (עמ' 20 ש' 8). ב"כ הנתבע לא שאל את התובע שאלות בדבר העיתוי שבו הוסיף את שני המשפטים הנ"ל משום שלטענתו "התשובה תהיה ברורה" (עמ' 22 ש' 1).

עוד עלה מהחקירה כי חברות שהתובע היה קשור אליהן כגון "חברת אושר" רכשו יחד עמו ספרי קודש שונים מחברת תפוצה - "חלק אושר, חלק יהדות התורה, חלק אישי, כל מיני דברים" (עמ' 24 ש' 17). כמו כן עלה כי אין בידי התובע מסמכים המעידים מי מכר ספרים בפועל, כשהתובע אינו נעזר במנהל חשבונות או ברואה חשבון מטעמו. בהמשך אישר התובע כי 90% מהעסקאות בוצעו על ידי חברות (עמ' 24 ש' 21). התובע הוסיף והעיד כי לא שמר אסמכתאות כלשהן, ולשאלת ב"כ הנתבע כיצד הוא מתמודד עם מס הכנסה אם לא שמר מסמכים במשך 7 שנים, השיב "כשהמדינה תתבע אותי אני אתן להם את התשובה שלהם" (עמ' 25 ש' 14).

במהלך חקירתו של התובע עלה כי התובע והנתבע היו מעורבים בגלגול שיקים עם מר קרול (עמ' 23 ש' 12) וכי התובע מסר למר קרול שיקים בסך של 240,000 ₪ (עמ' 23 ש' 28-29), התובע התייחס לכך שהיה מתווך בעסקה עם "וויכלדר" וכי אמר לוויכלדר שהנתבע בסדר, ולכן הנתבע קיבל ממנו כסף כנגד שיקים של חברת תפוצה (עמ' 26 ש' 1-16).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ