אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וורוצרינסקי נ' יורו - ישראל (י.ש) בע"מ

וורוצרינסקי נ' יורו - ישראל (י.ש) בע"מ

תאריך פרסום : 26/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
42675-02-13
19/05/2013
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
יורו - ישראל (י.ש) בע"מ
הנתבע:
רחל וורוצרינסקי

החלטה

התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת, חברה קבלנית שממנה רכשה דירה בגבעת זאב.

בפי הנתבעת טענה מקדמית ולפיה דין התביעה להתברר בבימ"ש השלום בבאר שבע, לאור תניית שיפוט ייחודית שנקבעה בסע' 23יא' בחוזה המכר, ולפיה: "סמכות השיפוט הייחודית בכל חילוקי הדעות שיתגלעו בקשר לחוזה זה... מסורה לבית המשפט המוסמך וללשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע בלבד".

התובעת טוענת שמדובר בחוזה אחיד, אשר חל עליו האמור בסע' 9(4) לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982, קרי, חזקה שתניית השיפוט שנקבעה בסע' 23יא' לחוזה המכר היא מקפחת, והנטל להפרכתה מוטל על הנתבעת. בנסיבות אלה, כאשר הדירה נבנתה באיזור ירושלים, כאשר המו"מ לרכישתה התנהל בירושלים וגם החוזה נחתם בירושלים, לא הופרכה החזקה שמדובר בתניה מקפחת שכל מטרתה להקשות על התובעת ולהקל על הנתבעת שמשרדיה מצויים בבאר שבע (למרות שהיא בונה דירות ברחבי הארץ).

הנתבעת טוענת כי התובעת הייתה מיוצגת ע"י עורכי דין במהלך המשא ומתן והחתימה על חוזה המכר, והיא אף הביאה באמצעותם לביצוע תיקונים ושינויים רבים בחוזה (80 במספר). בנסיבות אלה שוב אין מדובר בחוזה אחיד, ואין מקום לטעון שמדובר בתנייה מקפחת, ובמיוחד כאשר התובעת ועורכי דינה לא טענו מאומה כנגד תניה זו עובר לחתימת החוזה.

ראשית, יש לדחות את הטענה שלאור השינויים שבוצעו בחוזה לפי בקשת התובעת (נספח השינויים צורף), שוב אין מדובר בחוזה אחיד כמשמעותו בחוק החוזים האחידים. כדי שחוזה ייחשב לחוזה אחיד אין צורך שכל תנאיו ייקבעו מראש ע"י אחד הצדדים. סע' 2 לחוק החוזים האחידים קובע במפורש כי חוזה אחיד הוא "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם". כלומר, החוק הביא בחשבון את האפשרות שייערכו הבדלים בין חוזה לחוזה, אך הוא קובע, שכל עוד אחד הצדדים, ערך מראש את החוזה הבסיסי, לצורך חתימת חוזים רבים בינו לבין אנשים אחרים, בלתי מסוימים במספרם או בזהותם, אזי מדובר בחוזה אחיד. עצם הנכונות לנהל משא ומתן ולסטות בחוזה מסוים מתנאים נקודתיים, כאלה או אחרים, אין בכוחה ליטול את האופי האחיד של החוזה ולהפוך את נוסחו לבלתי אחיד (בעניין זה ראו, למשל, ח"א (י-ם) 1/86 היועמ"ש נ' יהונתן, פסקה 4(ב), פורסם בנבו; ת"א (אש') 998/04 אבישי נ' פרירון, פסקה 51, פורסם בנבו).

גם במקרה דנן, אין במכלול השינויים שנעשו בחוזה שנחתם, כדי לפגוע במהות החוזה שנערך ע"י הנתבעת (החברה הקבלנית) כדי שישמש לה בסיס להתקשרויות בינה לבין רוכשים פוטנציאליים, וביניהם התובעת.

בהמשך לאמור לעיל, ובהינתן המסקנה שמדובר בחוזה אחיד, יש לבחון האם מתקיימת חזקת הקיפוח שנקבעה בסע' 4(9) לחוק החוזים האחידים, הקובע שאחד התנאים בחוזה אחיד המוחזק כתנאי מקפח הוא "תנאי התנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט, או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר הסכסוך".

ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ואח' (ניתן ביום 2.6.03) קבע ביהמ"ש העליון כי בדיבור "תנאי מקפח" הכוונה היא "להתנהגות בלתי הולמת בחברה הישראלית בזמן נתון" וכי בימינו, קשה לראות בחיובם של בעלי דין להתדיין במחוז מסוים דווקא משום "התנהגות בלתי הוגנת בחברה הישראלית". בהמשך לכך נקבע באותו מקרה, שהמבחן שיש להפעיל על מנת לבחון אם תנאי בחוזה אחיד הוא מקפח או לא הוא "תנאי ההרתעה מפני מימוש זכויות", כאש תנאי זה אינו מסתפק בפגיעה בנוחות בעלי הדין, אלא מחייב פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית.

בעת שניתן פסק הדין ברע"א 188/02 הנ"ל, היה נוסחו של סע' 9(4) שונה, והוא קבע שתנאי מקפח הוא "תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר, או המעניק לספק זכות לבחור, על דעתו בלבד, את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר הסכסוך".

בעקבות קביעת ביהמ"ש העליון בפסק הדין הנ"ל, אמר המחוקק דברו וקבע, ששוב אין עוד צורך בהעדר סבירות על מנת לקיים את חזקת הקיפוח, אלא די בכך שהתניה מנוגדת להוראות הדין.

בפסק דין מאוחר יותר נידונה השאלה האם התיקון שנעשה בסע' 4(9) בחודש יולי 2004 משמעו שאין יותר תחולה להלכה שנפסקה ברע"א 188/02, שהרי הורחבה משמעותית חזקת הקיפוח שבסעיף, כך שהמבחן הקובע אינו "מבחן הסבירות" של התניה אלא מבחן קפדני ונוקשה שלפיו כל התניה על "הוראות הדין" לעניין מקום השיפוט מקימה, מניה וביה, את חזקת הקיפוח. למרות לשונו המפורשת של התיקון, התשובה שניתנה לשאלה זו הייתה כי "הגיונה וטעמה של הלכת רע"א 188/02 לא נס ליחם בעקבות תיקון סע' 4(9) לחוק החוזים האחידים. המבחן לקיומו של תנאי מקפח ולהוראה שיפוטית בדבר ביטולו או שינויו איננו מבחן טכני צר אלא קשור הוא בטבורו, כנאמר בסע' 3 לחוק, 'למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות'" (ע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועמ"ש, סע' 123-127, ניתן ביום 18.2.10).

ברע"א 1108/10 מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' מאיר ברפי (ניתן ביום 7.4.10) חוזר ביהמ"ש העליון על הדברים שנאמרו בע"א 6916/04, ומציין שבעקבות האמור שם, הרי שגם לאחר תיקון החוק, מבחן ההרתעה מפני מימוש זכויות, הוא המבחן הרלוונטי לצורך הבדיקה האם נסתרת חזקת ה קיפוח או לא, וכי, ככל שהספק יצליח להראות שאין בתניית השפוט כדי להרתיע א הלקוח מעמידה על זכויותיו המשפטיות, כך ייטה ביהמ"ש לקבוע שהתניה אינה מקפחת בנסיבות העניין. ביהמ"ש מדגיש שהבחינה הנ"ל צריכה להיעשות בהתאם לסע' 3 לחוק החוזים האחידים, כאמור לעיל.

למרות כל האמור לעיל, ולמרות המשמעות המופחתת שהפסיקה מייחסת כיום למרחק שבין מחוזות שיפוט, עדיין, החלת מבחן "ההרתעה מפני מימוש זכויות", מובילה אותי למסקנה שבמקרה דנן, לא עמדה הנתבעת בנטל המוטל עליה, להוכיח שתניית השיפוט אינה מקפחת ואין בה כדי להרתיע את התובעת מלממש את זכויותיה.

מחוזות השיפוט העומדים על הפרק הם ירושלים ובאר שבע. בהתחשב בכך, ובשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות האחרות, מסתבר מאוד שהמרחק שבין ירושלים ובאר שבע ירתיע את התובעת ממימוש זכויותיה. התובעת מתגוררת באיזור ירושלים, ומדובר במרחק שאינו מרחק של מה בכך. לא הוכח מה יכולת ההתניידות של התובעת, ואם עליה להיעזר בתחבורה הציבורית או לא. לא ידוע האם מסכים ב"כ התובעת לייצג אותה גם בהליך שיתנהל בבאר שבע, ובאיזו עלות. הדירה נמצאת באזור ירושלים, וסביר להניח שלפחות חלק מהעדים מתגוררים באזור זה. במיוחד במקרה זה אין לאפשר לנתבעת, אשר ידעה להגיע עד ירושלים בעת שחפצה ביקרה של התובעת ובכספה, להטריח את התובעת עד באר שבע, בעת שמצב הדברים הפוך והתובעת באה אליה בטענות. אין מחלוקת שהמו"מ לרכישת הדירה התנהל בירושלים וכי בירושלים גם נחתם החוזה. בכך יצרה הנתבעת מצג לפני התובעת לפיו אין לה קושי להתנהל גם בירושלים, ובנסיבות אלה יש בכך כמעט חוסר תום לב מצד הנתבעת, למנוע מהתובעת להגיש את תביעתה בירושלים (שלה זיקות רבות לסכסוך), ולטעון להעדר סמכות מקומית בשל תניית השיפוט.

סיכומם של דברים, אין מחלוקת שאלמלא תניית השיפוט הייתה סמכות מקומית לבית משפט זה. במכלול הנסיבות, ומשלא הופרכה חזקת הקיפוח של תניית השיפוט, אין לפעול עפ"י האמור בה. אשר על כן, נדחית הבקשה להעברת מקום דיון בשל העדר סמכות מקומית והתביעה תמשיך להתנהל בבימ"ש זה.

בהתאם לתקנות שנקבעו בפרק ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מופנים הצדדים לפגישת מהו"ת. המזכירות תצרף להחלחטה זו הזמנה לפגישת מהו"ת אצל מגשרת המהו"ת עו"ד חפציבה טרומפר.

ניתנה היום, י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ