אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ווקנין נ' בן נעים

ווקנין נ' בן נעים

תאריך פרסום : 17/03/2013 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי באר שבע
18750-01-13
10/03/2013
בפני השופט:
יעל רז-לוי

- נגד -
התובע:
אלברט ווקנין
הנתבע:
אברהם בן נעים

החלטה

הרקע וההליך בבית המשפט קמא:

1.בין המשיב למבקש נחתם הסכם מכר, לפיו מכר המשיב למבקש דירת 4 חדרים בדימונה (להלן: "הדירה") אשר רשומה במנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל") בחכירה לא מהוונת. בהתאם להסכם שולמו כספי המכירה, והחזקה בנכס עברה למבקש. המבקש לא העביר למשיב אישור על תשלום מס רכישה, ולכן לא יכול היה המשיב להשלים את העברת הזכויות בדירה למבקש. משלא בוצעה העברת הזכויות, המשיך המשיב לקבל דרישות תשלום מהמנהל בגין דמי חכירה השוטפים, למרות שהמבקש הוא שהתגורר בנכס. כתוצאה מכך, נאלץ המשיב לשלם מכיסו סך של 4,198 ₪ עבור דמי החכירה, המתייחסים לשנים בהם התגורר המבקש בדירה. המשיב טען כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם ועל כן הגיש תביעה לבית המשפט קמא, בה עתר לחייב את המבקש בדמי החכירה ששולמו על ידו וכן בפיצויים המוסכמים הנקובים בהסכם.

מנגד טען המבקש להגנתו, כי על פי סעיף 8.3 להסכם על המשיב לשאת בתשלומי דמי ההסכמה, אותם הוא מסרב לשלם, וכי המשיב סירב לשלם את דמי ההסכמה ודרש כי המבקש ישלם את דמי ההיוון. עוד נטען כי המשיב אינו יכול לחייב את המבקש להוון את דמי החכירה, ולשלם סכום חד פעמי גבוה, במקום לשלם בכל שנה את דמי החכירה השוטפים. לפיכך, טוען המבקש כי המשיב הוא שגרם לעיכוב ברישום לאחר שסירב לבצע אחד מן השניים: לשלם את דמי הסכמה או את דמי היוון.

המבקש אף הגיש כתב תביעה שכנגד לקבלת פיצויים מוסכמים מכוח הסכם המכר, לנוכח סירובו של המשיב לשלם את דמי ההסכמה או את דמי ההיוון. המבקש מעלה טענות נוספות באשר לחריגות בניה ובנוגע לכך שהמשיב נטל ללא הסכמה רהיטים מתכולת הדירה אשר על פי ההסכם נמכרה לו והוא שילם עליה.

בכתב ההגנה שכנגד טען המשיב, כי הטענה שסירב לשלם את דמי ההסכמה הינה טענה שקרית וכי מעולם לא התחייב להוון את הזכויות בדירה. לדידו, על המבקש לשלם את דמי החכירה החודשיים אשר המשיב מעולם לא התחייב לשלמם. המבקש הוא שעיכב את העברת הזכויות בדירה לידיו לאחר שהחל לשלם עבור מס הרכישה רק 4 שנים לאחר שקיבל את החזקה בדירה. כתוצאה מכך, המשיב נאלץ לשלם את דמי החכירה השנתיים בגין התקופה בה החזקה בדירה הייתה של המשיב. המשיב אף דחה את טענות המבקש באשר לחריגות הבניה ובגין רהיטים שנלקחו מהדירה, תוך שציין כי המשיב לא דרש את אותם רהיטים עד היום.

2.בית המשפט קמא, לאחר ששמע באריכות את הצדדים ואת עדותו של עו"ד אליאב סורני אשר ייצג את הצדדים בהסכם, קיבל את גרסת המשיב אשר נתמכה על ידי עו"ד סורני וגובתה בראיות. בית המשפט קבע, כי המבקש הוא אשר עיכב את העברת רישום הזכויות על הדירה כתוצאה מהסתבכות כלכלית. עוד נקבע כי החובה לשלם את דמי ההיוון היא של המבקש, שכן הם מהווים דמי חכירה שוטפים המוטלים על המבקש. עוד צוין כי אף אם תשלום דמי ההיוון פוטר את המשיב מתשלום דמי ההסכמה, אין זה משנה מחובתו של המבקש לשלמם, אף אם המשיב יוצא נשכר מכך שתשלום זה פוטר ממנו את תשלום דמי ההסכמה.

סיכומו של דבר קבע בית המשפט, כי המבקש הפר את ההסכם בצורה יסודית ולכן עליו לשאת בפיצויים המוסכמים למשיב וכן להשיב לו את הכספים ששילם בגין דמי החכירה למנהל כאשר מדובר בסך של כ- 55,000 ₪ אך לאור מגבלת הסכום, פסק למשיב סך של 32,700 ₪ בצירוף 3,000 ₪ הוצאות משפט.

3.על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני, בה טוען המבקש, כי אי רישום הזכויות התעכב גם בשל אי תשלום דמי ההסכמה על ידי המשיב; כי שגה בית המשפט בכך שקבע כי על המבקש לשלם את דמי ההיוון או לחתום על חוזה עם המנהל לתשלום דמי חכירה שוטפים; כי בכל מקרה אף אם האשמה היא על המבקש, עדיין אין המדובר בהפרה יסודית המזכה בפיצוי המוסכם; כי שגה בית המשפט אשר קבע את מלוא הפיצוי המוסכם ולא שקל אותם לעומת הנזק שנגרם; כי שגה בית המשפט בכך שחייב את המבקש להשיב 5,000 ₪ ששולמו למנהל כאשר סעד זה לא נתבע כלל; כי שגה בית המשפט קמא בכך שלא קיבל את טענת המבקש בנוגע לחריגות הבניה, וכי היה מקום לפסוק בגין חריגה זו ובגין אי תשלום דמי ההסכמה, פיצויים מוסכמים למבקש.

דיון והכרעה:

4.לאחר ששקלתי את טענות המבקש ועיינתי בפסק דינו של בית המשפט קמא, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה, ואף לא סברתי כי יש לבקש את תגובת המשיבה, זאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד –1984.

5.תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא למנוע מן האזרח הפשוט את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולים המקובלים, על ידי הליך מהיר ולא יקר, וזאת בעוד שהגשת תביעה במסלולים הרגילים לעיתים אינה כדאית בשל סכום התביעה הנמוך אל מול עלות ניהול ההליך. בתי המשפט לתביעות קטנות נועדו אף למנוע את הצפתם של בתי המשפט בתביעות בסכומים קטנים על ידי ניהול ההליך בצורה מהירה ויעילה. ברע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, עמ' 191 (1994) סיכם בית המשפט העליון את מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות בזו הלשון:

"בעניין זה יודגש כי אופיים של ההליכים היו אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. אלא שכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמאליות ובפישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. אמור מעתה: אם כי הליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמאליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית שלשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן".

ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.9.09); רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' שרית מנדל (18.1.07).

6.מתכלית זו אף נובעת קביעתו של המחוקק כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). מכאן, המשקל המשמעותי שיש ליתן להכרעת בית המשפט אשר בפניו נדון העניין.

7.בשים לב לייחודו של ההליך כמתואר לעיל ואופן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, נקבע כי בקשת רשות ערעור לא תתקבל כדבר שבשגרה, מאחר ויהיה בכך להביא להארכת ההתדיינות ולייקור ההליך, ובכך תסוכל מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות.

8.בענייננו מצא בית המשפט קמא, לאחר ששמע את הצדדים ואת עדותו של עו"ד סורני, כי העיכוב ברישום הדירה התרחש באשמת המבקש, אשר לא שילם את מס הרכישה, אלא החל בתשלומו רק 4 שנים לאחר שקיבל את החזקה. עיכוב זה, אשר רובץ לפתחו של המבקש, גרם לכך שלא ניתן יהיה לבצע את העברת הנכס על שם המבקש, ואף הביא להעלאת סכום דמי ההסכמה אותם התחייב המשיב לשלם.

יתרה מכך, המבקש לא שילם את דמי החכירה השוטפים, דבר שהיה מחויב לעשות על פי ההסכם, עד שהמשיב נאלץ לשלם אותם מכספו, לאחר שננקטו נגדו אף הליכי הוצל"פ.

זאת ועוד, אכן על פי ההסכם התשלום בגין דמי ההסכמה מוטל על המוכר, דהיינו על המשיב. עם זאת, לא היה כל טעם בתשלום דמי ההסכמה כל עוד לא התקבלו כל האישורים הדרושים לצורך ביצוע העברה, אישורים אשר לא הומצאו על ידי המבקש, שכן לא היה ניתן לבצעה, ללא קבלת אישור מאת המבקש לתשלום מס הרכישה וללא תשלום מיסי עירייה. לפיכך, בדין קבע בית המשפט קמא, כי אף שיכול והמשיב יצא נשכר מהיוון דמי החכירה, שכן יהיה פטור מתשלום דמי ההסכמה , אין בכך כדי להעביר את חובת התשלום של דמי החכירה השוטפים למשיב; שעה שהחזקה בנכס כבר עברה לידיו של המבקש, והוא זה שמחזיק בנכס ומתגורר בו; מכאן עליו חובת תשלום המיסים השוטפים ובכלל זה דמי החכירה השוטפים.

9.באשר לטענת המבקש, כי אף אם הוכח שהמבקש אשם בעיכוב רישום הזכויות בדירה, אין בכך כדי להוות הפרה יסודית על פי הסכם המכר, הרי שאין בידי לקבל טענה זו. בית המשפט מצא כי המדובר בהפרה יסודית לאור משכו של העיכוב, זאת לאחר שהונח בפניו ההסכם ולאחר ששמע את עדויות הצדדים ובחן את אומד דעתם. אף לדידי, הפרה זו אשר גרמה לעיכוב כה משמעותי (עיכוב של מספר שנים במסירת אישור תשלום מס רכישה), עולה כדי הפרה יסודית של הסכם המכר, אף שזו לא הוגדרה מפורשות בהסכם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ