אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ווקנין אלירן נ' זוזוט איריס ואח'

ווקנין אלירן נ' זוזוט איריס ואח'

תאריך פרסום : 24/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
11107-06
24/05/2011
בפני השופט:
עבאס עאסי

- נגד -
התובע:
ווקנין אלירן ע"י ב"כ עו"ד נועם שיפמן ואח'
הנתבע:
1. זוזוט איריס
2. שירביט חברה לביטוח בע"מ
3. אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ

פסק-דין

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

רקע כללי

התובע יליד 24/8/1999, נפגע בתאונת דרכים ביום 21/10/2005 כהולך רגל. ממקום התאונה פונה התובע באמצעות אמבולנס לביה"ח הדסה עין כרם, שם אובחן אצלו קרע בחלק הקדמי של תופית אוזן שמאל ושאריות דימום לא פעיל; הוא אושפז להשגחה למשך 3 ימים במחלקה נוירוכירורגית, שם עבר בדיקת CT שבה נצפה דמם מהנחיריים שפסק, ואובחן כסובל משבר בבסיס הגולגולת ללא פגיעות נוירולוגיות אקטיביות אחרות.

הנתבעת 2 (להלן: "הנתבע") הינה חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את הרכב שפגע בתובע בביטוח חובה בזמנים הרלבנטיים לתאונה.

אין מחלוקת בשאלת החבות, אלא אך בשאלת שיעור הפיצוי שלו זכאי התובע.

הנכות

תחום אף אוזן גרון

בתחום אף אוזן גרון מונה ד"ר יורם גורביץ כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו מציין ד"ר גורביץ, כי בבדיקתו של התובע נמצא כי התובע בעל שמיעה סוציאלית תקינה, שומע גם בעת שמדברים אליו בקול נמוך, שיניים רבות רקובות בפה, לשונית מפוצלת, תופיות תקינות וללא קרע.

בפרק רקע ומחלות עבר מציין ד"ר גורביץ, כי התובע היה בטיפול פסיכולוגי עוד לפני התאונה וכי קיים איחור שפתי.

בבדיקת שמיעה מציין ד"ר גורביץ, כי קיימת הפרעה הולכתית קשה באוזן שמאלית ברמה של 60-65 דציבל-SRT, וממוצע השמיעה של תדרי הדיבור של 61.6 דציבל. עוד מצוין בחווה"ד כי בצילום ה-CT לא הודגם שבר בגולגולת.

ד"ר גורביץ מוסיף כי, ליקוי השמיעה, כפי שעלה מבדיקת השמיעה, הינו נכון; בדיקת הקולנים מאשרת את הליקוי; בהעדר ממצאים ותלונות בתחום השמיעה לפני התאונה, אין אלא להכיר בליקוי המוצג כליקוי הנגרם מהתאונה הנדונה.

ד"ר גורביץ מציין כי, לדברי אמו של התובע, התובע מתנהג כרגיל, הולך לגן, משחק עם חברים משחקי כדור; לדבריו, המשמעות הקלינית היום יומית של ליקוי השמיעה הינה כי הליקוי ממנו סובל אינו כה קשה לילד, ולמעשה הילד מסתדר לא רע גם עם שמיעה באוזן אחת, אבל דבר זה אינו מפחית ממידת ההפרעה האובייקטיבית הקיימת כיום והצפויה בעתיד בעת שיזדקק לשמיעה דו צדדית וטובה יותר ממה שיש לו כעת.

כן מציין ד"ר גורביץ בחוות דעתו כי, ניתן לשפר את שמיעתו של התובע בשתי דרכים: האחת, על ידי ניתוח לתיקון מקום הליקוי, אולם לא ניתן לנבא מראש את סיכויי ההצלחה וקיימת סבירות של סיכונים בין 5-10%. הדרך השניה, על ידי מכשיר שמיעה, אף שקיים חיסרון לדרך זו בעצם התלות במכשיר השמיעה והקונוטציה החברתית השלילית בגין הרכבת מכשיר שמיעה אצל ילד. ד"ר גורביץ מוסיף כי בשלב זה רצוי לא להתקין מכשיר שמיעה עבור התובע, זאת משום שהוא מסתדר כיום מצוין בלעדיו, ולנוכח הקונוטציה החברתית השלילית אשר תשפיע על יחסי החברה שלו. הודגש כי התובע לא יסתגל למכשיר; הוא ידחה אותו ויסרב לנסות להשתמש בו בעתיד. בסופו של דבר, קבע ד"ר גורביץ לתובע נכות צמיתה בשיעור 5% על פי סעיף 72 (1)1.י. לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התוספת לתקנות").

בנוסף לכך, ד"ר גורביץ קבע שיש להפעיל את תקנה 15 לתקנות במלואה, וכך להעמיד את הנכות על 7.5% לצמיתות. בנסיבות הענין, לא מצאתי מקום לאמץ את קביעתו של ד"ר גורביץ לענין הפעלת תקנה 15 לתקנות בכל הנוגע לכושר העבודה של התובע.

ראשית, כידוע, בית המשפט הוא האמון על קביעת הנכות התפקודית, וזאת לנוכח הראיות המוצגות לפניו במהלך המשפט.

שנית, כאמור, תקנה 15 מתייחסת לכושר העבודה והנכות התפקודית של התובע וההכרעה בעניין תחולתה נגזרת במידה רבה מאופי עיסוקו של הנפגע. בענייננו, מדובר בתובע קטין, שטרם בחר לעצמו את עיסוקו וטרם החל במסלול הכשרתו המקצועית, מכאן, שגם לא ניתן להעריך את מידת ההשפעה של הנכות הרפואית בתחום השמיעה על כושר העבודה של התובע. ייתכן שבעיסוק מסוים הנכות הרפואית בתחום זה לא תהיה לה כל השלכה תפקודית ואילו בעיסוק אחר עלול להיות לה השפעה תפקודית משמעותית שאף עולה על הנכות הרפואית.

תחום הנוירולוגיה

בתחום הנוירולוגיה מונה ד"ר ר' וייץ כמומחה מטעם בית המשפט. ד"ר וייץ מציין בחוות דעתו כי בבדיקת CT שנערכה בעת אשפוזו של התובע לאחר התאונה, נראו שני קווי שבר עדינים בתעלת השמע ובעצם הרקה בסמוך לה, וכן בועת אוויר תוך גולגולתי קטנה ובודדת, אך לא נראה דימום מוחי.

עוד מציין ד"ר וייץ כי, בבדיקה נוירולוגית שנערכה לתובע ביום 25/4/2006 ובתרשומת מופיע כי מאז התאונה הוא יותר היפראקטיבי, נוטה להסתכן, מרטיב בלילה, נתון להתקפי זעם, פוחד להישאר לבד; עם זאת, צוין כי היה בטיפול פסיכולוגי עוד קודם לתאונה וכי לא דווח על פרכוסים, כאבי ראש או איבוד הכרה או טיקים. בסיכום הבדיקה נרשם כי מדובר: "במקרה מורכב של ADHD בגיל הצעיר עם מרכיבי חרדה (PTSD) וכן קושי סביבתי".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ