אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וועד מקומי ואח' נ' סופר ואח'

וועד מקומי ואח' נ' סופר ואח'

תאריך פרסום : 27/01/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת
44335-12-10
27/01/2011
בפני השופט:
אסתר הלמן

- נגד -
התובע:
1. וועד מקומי
2. להתיישבות שיתופית בע"ם
3. יעקב לוין

הנתבע:
1. עמית סופר
2. ראש המועצה האזורית מרום גליל
3. מועצה אזורית מרום גליל

החלטה

1.המבקשים, הועד המקומי מירון, המאוגד בהתאם להוראותיו של צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התש"יח - 1958 (להלן: "הועד המקומי"), האגודה השיתופית של מושב מירון (להלן: "האגודה") ומר קובי לוין, תושב מירון, חבר האגודה והמכהן כחבר במליאת המועצה, הגישו עתירה לבית משפט זה, בה הם מבקשם להורות למשיבים לאפשר לאגודה לממש את זכות השימוע, בטרם תתקבל בישיבת מליאת המועצה האזורית מרום גליל (להלן: "המועצה"), כל החלטה בנוגע לגורלם של שטחי ציבור פתוחים, (להלן: "השצ"פים"), המצויים בתחום מושב מירון.

2.לשם כך, הגישו העותרים גם בקשה זו שבפני, למתן צו ביניים, שיאסור על המועצה לדון במליאתה בנושא העברת השצ"פים למועצה, כל עוד לא הוכרעה העתירה ומבלי ליתן למבקשים אפשרות לטעון בפניה.

3.לפי טענת המבקשים, "הסכם המשבצת", שנחתם בינם ובין מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל"), כולל גם מקרקעין שייעודם שטחים ציבוריים פתוחים, בכללם שטחים הסמוכים למרחב בו מצוי קברו של הצדיק רבי שמעון בר יוחאי, המוגדר כ"מקום קדוש", שאליו עולים לרגל, כמיליון איש בשנה.

בישיבת המועצה שהתקיימה ביום 4.10.10 הוסף לסדר היום נושא העברת זכויות בשטחי ציבור פתוחים במירון, בטענה כי עקב ריבוי המבקרים קימת לעיתים השתלטות על שטחים פתוחים בישוב ובעיות נוספות. ראש המועצה, (משיב מס' 1), ביקש אישור המועצה לטיפול מיידי בהעברת הבעלות לרשות המועצה מיידי המנהל בנוגע לשצ"פים וחברי המליאה אישרו את ההחלטה.

בישיבה זו נכח גם ממבקש מס' 3, אשר לפי הנטען, היה בין אלו שהצביעו בעד הוספת הנושא לסדר היום, מבלי להבין את משמעות ההצעה וגם עזב את הישיבה לפני שנערכו הדיון וההצבעה בנושא.

החלטה זו בוטלה מאוחר יותר בנימוק, שההחלטה על הוספת הנושא לסדר היום, לא התקבלה ברוב הדרוש.

4.טרם כינוסה של ישיבת מליאה נוספת, שאחד מנושאיה אמור היה להיות נושא העברת השצ"פים למועצה הוגשה עתירה זו, והדיון במועצה עוכב עד למתן החלטה אחרת.

5.הסעד המרכזי לו עותרים המבקשים הוא כאמור, כי יערך הליך של שימוע, בטרם תתקבל החלטה, הפוגעת בזכויות קנייניות של האגודה, של כלל חבריה ותושבי מושב מירון, ע"י כך שתינתן למבקשים אפשרות לומר דבריהם בפני המליאה בטרם תוכרע הסוגיה.

6.עוד יאמר, כי לטענת המבקשים, התנהלות משיב מס' 1, בכל הנוגע לשטחים הציבוריים במירון מונעת או נובעת משיקולים זרים, כפי שפורט בהרחבה בבקשה ובעתירה, על רקע ניסיון קודם של האגודה לפעול לסילוק משיגי גבול בתחומה.

7.המשיבים חולקים קודם לכל על הטענה כי שטחי הציבור הפתוחים הוחכרו לאגודה ע"י המנהל. לטענת המשיבים, בתחום היישוב מירון חלות תוכניות בנין עיר שונות, אשר כמעט בכולן נקבע כי השצ"פים צריכים להיות מוחכרים על ידי המנהל למועצה.

לתגובתם צרפו המשיבים העתקי תוכניות מתאר, חלקן נערכו ביוזמת האגודה, בהן נאמר מפורשות כי כל השטחים המיועדים לפי התוכנית לצרכי ציבור יופקעו וירשמו על שם הרשות המקומית, על פי נוהלי מנהל מקרקעי ישראל.

8.עוד טוענים המשיבים כי קבלת ההחלטה על ידי מועצת הרשות אין בה כדי לפגוע בזכויות הנטענות של האגודה, שכן כל מה שיוחלט הוא לפעול מול המנהל לשם מימוש התוכניות והעברת הזכויות על שם המועצה. לפיכך, אין למבקשים זכות שימוע בפני מליאת המועצה.

לחילופין, נטען כי ככל שיש למבקשים זכות שימוע בפני המועצה, היא צריכה להיות בפני בעל תפקיד במועצה במסגרת ההליך של רישום זכויות החכירה בשצ"פים ע"ש המועצה.

עוד מפנים המשיבים לכך, שלנציג היישוב, המבקש מס' 3, יש זכות להשמיע את דבריו בפני המועצה מתוקף היותו חבר המועצה.

9.בנוגע לוועד המקומי, טוענים המשיבים כי זה מקבל מהמועצה את סמכויותיו, בהתאם לסעיפים 132 ו- 36(ב) לצו המועצות האזוריות, התשי"ח - 1958 ולא להיפך, והמועצה לא העבירה לו סמכויות בקשר לשצ"פים.

דיון מסקנות

10.כידוע, על בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים לבחון שני עניינים: סיכויי העתירה להתקבל ו" מאזן הנוחות ". "שני רכיבים אלה אינם נבחנים במנותק זה מזה, אלא הם נשקלים על בסיס מה שמכונה לעתים "מקבילית כוחות", שמשמעותה היא, כי ככל שסיכויי העתירה להתקבל גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך".

(בר"מ 8601/10 ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב).,

11.לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים שוכנעתי כי אין הצדקה למתן צו הביניים, הן בשים לב לסיכויי העתירה והן בשל שיקולי מאזן הנוחות, הנוטים בברור לטובת המשיבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ