אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ווסה נ' מדינת ישראל

ווסה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 02/12/2011 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
7977-09-11
28/11/2011
בפני השופט:
אמנון כהן

- נגד -
התובע:
יצחק ווסה
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בפניי ערעור על פסק הדין של בית המשפט לתעבורה בירושלים (סגן הנשיא, כב' השופט יוסף ריבלין), בתת"ע 16386-08, מיום 7.7.2011, לפיו הורשע המערער בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961 ותקנה 169א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, כי בתאריך 5.9.08 בשעה 03:15, נהג בהיותו שיכור, כאשר בדוגמת אוויר נשוף שלו נמצא, כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף היה 425 מיקרו גרם.

בית המשפט קמא הטיל על המערער עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים, קנס בסך 1,200 ₪ ופסילה על תנאי.

בערעורו חזר ב"כ המערער על הטענות שהעלה בבית המשפט קמא ואף הוסיף טענות שלא הועלו כלל בבית המשפט קמא.

כך, לדוגמא, נטען בערעור, כי עדת תביעה מס' 2, סמ"ר אוסנת מולא, זייפה מסמכים וכי "לא ניתן להעלות על הדעת שאדם שוגה וכותב את שמו בצורה שונה בכל מסמך, או חותם בכל פעם בצורה אחרת" (סעיף 10 לנימוקי הערעור).

בבית המשפט קמא לא השתמש ב"כ המערער במילה "זיוף" אלא, כאמור, העלה טענה זו רק בהליך הערעור.

יתרה מזו, העדה לא נחקרה כלל בחקירה נגדית על השוני בכתיבת שמה ו/או בצורת חתימתה.

אשר לעדותה של עדה זו, בית המשפט קמא היה ער לעדותה הלא ברורה ולפיכך ציין, כי הוא מייחס משקל מופחת לעדותה וכפי שקבע בית המשפט קמא, "די ביתר המסמכים שהוצגו להוכיח האשמה שיוחסה לנאשם...מקבל אני עדותו של עד תביעה 3 בעניין הרישום המיידי, וכן אני מקבל כנכונה את טענתו, כי הנאשם לא חתם על הפלט".

ב"כ המערער התרעם גם על העובדה שבית המשפט קמא נעתר לבקשת התביעה ואישר תיקון כתב האישום על ידי הוספת עד תביעה נוסף (עירן דקל), אך גם בכך לא מצאתי ממש, שכן החלטת בית המשפט קמא מיום 13.10.09 בדבר תיקון כתב האישום ניתנה כדין ובהתאם לסעיף 92)א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 הקובע כהאי לישנא:

"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול".

ב"כ המערער טען כנגד מדיניות מפלה של בית המשפט קמא, אשר לא התיר דחיית הסיכומים לצורך הבאת עד מומחה מטעם ההגנה.

בעניין זה, ייאמר, כי ייתכן והיה מקום להיעתר לבקשת המערער ולאפשר לו הבאת עד מומחה מטעמו וזאת למרות הזמן הרב שחלף מאז הגשת כתב האישום והתמשכות הדיונים ואולם, נחה דעתי, כי לא נפגעה הגנתו של המערער כתוצאה מאי הבאתו של העד.

אוסיף ואציין, כי הצעתי לב"כ המערער להחזיר את הדיון לבית המשפט קמא רק לצורך הבאת עד ההגנה מטעמו, אך ב"כ המערער דחה את ההצעה וטעמיו עימו.

בסופו של יום, מדובר בערעור על קביעת ממצאים ומהימנות וכידוע, בית המשפט שלערעור אינו מתערב בכגון דא, אלא במקרים חריגים (ראה: ע"פ 2485/00 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נה(2), 918).

למעשה, עיון באמירותיו ו/או תגובותיו של המערער מצביע על ראשית הודאה מצידו.

בדוח הפעולה (ת/4) של ע.ת. 2, נכתב כי המערער הודה ששתה "כוס בירה" במועדון האייזן. בנוסף, בטופס תחקור (ת/5), שוב צויין, כי המערער אמר לע.ת. 2 כי שתה "כוס בירה" בשעה 2:15. גם בתחקור החשוד (ת/6) ציינה ע.ת. 2. כי המערער שתה "כוס אחת" של בירה. לשאלתה מה הסברו לכך שבבדיקת ינשוף נמצא שיכור, השיב: "כלום" וצוין כי סרב לחתום.

בדו"ח העיכוב (ת/7) נרשמה תגובת המערער לעיכוב: "לא הייתי עולה על ההגה אם לא הייתי מאמין שאני פיקח חיכיתי שעה וחצי מהכוס האחרונה ששתיתי" – רמיזה אליה התייחס בית משפט קמא בהכרעת דינו, לפיה המערער שתה יותר מכוס אחת.

גם תגובת העד בשימוע שערך לו ע.ת. 4 (ת/16) , מחזקת את עובדת היותו שיכור: "אני נוהג מ-2003, זה לא היה צריך לקרות. מבחינתי הייתי 100%. שתיתי כמה כוסות יין בארוחת ערב. אחרי זה אולי שתיתי עוד כוס בירה במועדון. אני חיכיתי שעה עד שיצאתי מהמקום". (הדגשות שלי א.כ.).

לכל אלה יש להוסיף את ריח האלכוהול שנדף מפיו של המערער ובמיוחד את הימנעותו של המערער מלהעיד בבית המשפט קמא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ