אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וולפוביץ' ואח' נ' משטרת ישראל

וולפוביץ' ואח' נ' משטרת ישראל

תאריך פרסום : 01/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
13032-07
31/10/2010
בפני השופט:
יואב פרידמן

- נגד -
התובע:
1. ולרי וולפוביץ'
2. סרגיי וולפוביץ

הנתבע:
משטרת ישראל

החלטה

1.ב – 30.6.10 ניתן פס"ד כספי המחייב המדינה בתשלום לטובת התובעים, הם המבקשים שבפניי (בבקשה לפי פקודת בזיון ביהמ"ש).

2.פסק הדין התקבל בפרקליטות ב 8.7.10 (נשלח על ידי ב"כ המבקשים 4 ימים קודם במצורף למכתב).

3.ב – 1.8.10 נשלחה על ידי הפרקליטות הוראת ביצוע לחשב הראשי של המשטרה.

4.ב – 29.8.10 הוגשה בקשה זו לחייב המשיבים בסנקציה שלפי פקודת בזיון ביהמ"ש משעה שטרם שולם החיוב הפסוק.

5.באותו יום, 29.8.10, ניתנה החלטתי המחייבת הפרקליטות בתגובה בתוך 20 יום. ב"כ המבקשים המציא החלטתי זו לפרקליטות ב 1.9.10. נאמנו עלי דברי ב"כ המשיבה בדיון זה שההחלטה לא עמדה בפניה שאחרת לא היתה באה התעלמות ממנה (שכן תגובה לא הוגשה עד היום); ואולם גם אם לא היתה התעלמות מודעת מה שמקובל עלי, הרי לכל הפחות הומצאה ההחלטה ב 1.9 לפרקליטות והיא היתה אמורה לעשות דרכה לגורם המתאים כדי שתוגש תגובה.

6.ב 3.10.10 קבעתי דיון במעמד הצדדים בבקשה. הדיון נקבע להיום.

7.אין חולק כי בינתיים כובד פסק הדין והתשלום בוצע בהמחאה שהגיעה למבקשים או לבא כוחם ב 6.10.10. יצויין כי בפסק הדין קבעתי 30 יום לביצוע התשלום, כך שמדובר על איחור בין חודשיים בתשלום (3 חודשים כמעט מיום שהומצא פסק הדין למדינה).

8.בקשה לפי פקודת בזיון ביהמ"ש נושאת אופי אכיפתי שנועד לתמרץ קיום החלטות שיפוטיות, ולא אופי עונשי (גם אם הסנקציות הקבועות בו של קנס או מאסר נושאות אופי עונשי בלית ברירה). יש לציין כי בהשתת הוצאות לאוצר המדינה שזו למעשה משמעות הקנס שמוטל משעה שמדובר בסנקציה שאינה מאסר המוטלת לפי פקודת בזיון ביהמ"ש – יש משום החטאת המטרה משעה שהמשיב בבקשה לפי פקודת הבזיון במהות אינו אלא אוצר המדינה. גם אם מוטל קנס על חשב משרד זה או אחר הרי אם תתייצב מאחוריו המדינה ממילא שוב נמצא אוצר המדינה נושא בקנס.

כלל נוסף שחל ביחס לשיקול הדעת שעל ביהמ"ש להפעיל בבקשות לפי פקודת בזיון ביהמ"ש, הינו שעליה להיות נקוטה באופן שיורי ויש לנקוט בדרך החמורה פחות, אם ניתן לנקוט בה. משעה שמדובר בפסק דין כספי הניתן כנגד המדינה, הרי סעיף 7 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) מונע הזקקות להליכי הוצל"פ כנגד המדינה.

9.לפיכך, שיקול התומך באפשרות העקרונית להזקק לבקשה זו (על האפשרות העקרונית להבדל מהצדקתה במקרה זה, לא חלקה אף ב"כ המשיבה) הינו שאכן אין דרך אחרת לכוף על המדינה לכבד פסק דין. מאידך, משעה שמדובר בהשתת סנקציה כספית לפי פקודת הבזיון חל השקול שנזכר בפסקה הקודמת כאשר יש לזכור שסנקציה של מאסר הינה חמורה ביותר ושמא ניתן לטעון גם שבבואו למנוע הליכי הוצל"פ כנגד המדינה לאכיפת פסקי דין, לא גרס המחוקק בהכרח שינקט אמצעי אכיפה חמור אף יותר, אולי בדלית ברירה.

10.ביחס לשיקול שהעלתה המדינה בטיעונה בפניי, לפיה במהלך 30 יום שקלה אם להגיש ערעור, הרי שהכלל הוא שפסקי דין יש לכבד כל עוד לא ניתנה החלטה חיובית הנעתרת לבקשה לעיכוב ביצוע שכאן כלל לא הוגשה. לכך מצטרף כמובן השיקול החשוב שהמדינה יותר מכל גוף אחר חייבת להיות ערה לצורך בכיבוד פסקי דין, כולל פסקי דין כספיים "בלבד" במועד: והשיקול של חיוב בריביות פיגורים על חוב פסוק, הינו שיקול כללי שחל על כלל בעלי הדין ולא רק על המדינה. איני מטיל ספק שהמדינה מודעת בפועל הן לצורך לכבד פסקי דין והן לצורך לעשות כן במועד וכי מטעם הפרקליטות הייתה פעולה בשקידה על מנת לעשות כן ואולם בשורה התחתונה כאמור, חל פיגור בין חודשיים ימים בתשלום.

11.ביחס לשאלה האם משך האיחור הוא בעל משמעות: אמנם צודק ב"כ המבקשים שלעיתים עשוי שיהוי לעמוד לרועץ למגיש בקשה, ואולם משעה שמדובר בפסק דין כספי "בטהרתו", הרי שיש בהחלט משמעות לשאלת אמדן האיחור ואני מסכים שהאיחור לא היה איחור זועק גם אם לא אוכל לקבל שהיה איחור זניח. לטעמי יכול וצריך גם שיקול זה לשחק על כף המאזניים במניין השיקולים לעניין ההוצאות בבקשה והצדקת ההליך בו נקטו המבקשים לפי פקודת בזיון ביהמ"ש.

12.אכן קופת המדינה הינה קופתם של כלל האזרחים ומשנגרע ממנה, החסרון הוא חסרונו של הציבור כולו. מאידך, כאמור משחקים יתר השיקולים וגם השיקול שלבעל דין יש זכות להנות מהסכום הכספי שנפסק לטובתו במועד שנקבע לתשלום, גם אם בעתיד יקבל ריבית פיגורים על חוב פסוק. השיקול של כיבוד פסקי דין במועדם על ידי המדינה (אשוב ואדגיש כי איני חושד כלל במדינה שאינה פועלת בשקידה לכיבוד פסקי דין), אף הוא אינטרס ציבורי.

13.בסיכום, לטעמי יש מקום לחייב בהוצאות ההליך אך אעשה כן בסכום מתון: אני מחייב המדינה לשאת בהוצאות המבקשים בהליך שלפי פקודת בזיון ביהמ"ש בסך כולל בגין שכ"ט עו"ד של 6000 ₪. אין צו להוצאות נוספות.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.

יואב פרידמן, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ