אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וולף נ' ע.מ. 069863694 ואח'

וולף נ' ע.מ. 069863694 ואח'

תאריך פרסום : 14/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עפולה
15294-07-09
13/07/2010
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
מיכאל וולף
הנתבע:
1. מכבסת הדר ע.מ. 069863694
2. מאור גרינבלט ת"ז 069863694

פסק-דין

פסק דין

התביעה

בפניי תביעה כספית לתשלום סך 4,600 ₪ כפיצוי בגין נזק שנגרם לחולצות שמסר התובע לגיהוץ במכבסת הנתבעים.

טענות התובע

בתאריך 09.06.2009 מסר התובע 24 חולצות מכובסות, עטופות בשתי שקיות נפרדות, לצורך גיהוץ, בעסק של הנתבע מס' 2, בשם "מכבסת הדר" (להלן: "הנתבעים" או "המכבסה").

אין מחלוקת, כי 2 חולצות נמסרו לידיו בחזרה, ללא כל בעיה, עוד באותו יום, על פי דרישתו, ויתר החולצות נשארו אצל הנתבעים לצורך גיהוץ. לשיטת התובע, ביום 25.06.09 גילה להפתעתו, כי 18 חולצות מתוך החולצות המגוהצות, נמצאו מוכתמות בדיו. לשיטת התובע, החולצות נמסרו לנתבעים ללא כתמים, ומלין על הנזק שנגרם, לטענתו, ע"י הנתבעים או מי מטעמם.

התובע ביסס את תביעתו לפי החישוב הבא: מחיר כל חולצה בשווי 200 ₪ כפול מספר החולצות שנפגמו (3,600 ₪) בנוסף לסך של 1,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט.

טענות הנתבעים

הנתבעים טענו מנגד, כי לא נגרם בעטים כל נזק לחולצות, והראיה כי התובע לקח את החולצות לאחר הגיהוץ, שילם עבור השירות ולא היעלה כל טענה בדבר נזק שנגרם לחולצות. עוד טענו הנתבעים, כי כתמי דיו אינם יכולים להיווצר מגיהוץ בלבד אלא בכביסה (וכזו לא בוצעה) ורק כאשר נשכח עט באחד הבגדים. עוד נטען, כי למחרת יום מסירת החולצות לגיהוץ גילתה העובדת של המכבסה שחלק מהחולצות היו מוכתמות בכתמי דיו ומיד פנתה אל הנתבע אשר הורה לה שלא לגהץ חולצות מוכתמות ולגהץ אך ורק חולצות נקיות, וכך עשתה הגהצנית. ולכן חויב התובע אך עבור 14 החולצות המגוהצות בהתאם לחשבונית שצורפה על ידו לכתב התביעה. הנתבעים הוסיפו וטענו, כי על אף שהמכבסה הייתה פתוחה ושעות פעילותה ידועות היטב לתובע, הלה הגיע לאסוף את החולצות בחלוף למעלה משבועיים מיום מסירתן לגיהוץ.

באשר לנזק לו עותר התובע, נטען שהמדובר בסכומים מופרזים ומופרכים ושלא הוצגה ולו בדל של ראיה להוכחתם.

דיון ומסקנות

בדיון שהתקיים בפניי, נשמעה עדותו של התובע. מטעם הנתבעים, - העיד הנתבע 2 בעצמו והעובדת של הנתבעים, גב' עמירה עבס, אשר טיפלה בבגדים של התובע (להלן: "עמירה" או "הגהצנית"). הצדדים חזרו בפניי על עיקר טענותיהם, כפי שהובאו בכתבי הטענות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות הצדדים בפניי והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לקבל את התביעה בחלקה. להלן אנמק.

למעשה, עצם העובדה כי החולצות מוכתמות אינה שנויה במחלוקת. בדיון הוצגו בפניי החולצות נשוא תביעה זו והבחני כי אכן קיימים כתמים בצבע כחול-כהה (עמוד 1, שורות 20-21 ועמוד 2, שורות 1-5).

סלע המחלוקת בין הצדדים הינו בשאלה האם החולצות נפגמו לאחר מסירתן לנתבעים לצרכי גיהוץ, ובמצב זה יהיו הנתבעים מחויבים בפיצוי התובע, או שמא היו החולצות פגומות עוד בטרם נמסרו לידי הנתבעים לגיהוץ.

ככלות הכול, "ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם עניין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט (סעיף 53 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א 1971). עוד נפסק, כי "בנוהג שבעולם המשפט, כשבאות לפני השופט שתי עדויות הסותרות זו את זו, מכריע ביניהן השופט על-ידי המהימנות שהוא מייחס לזו ושהוא שולל מזו. יש ומהימנות נובעת או מושפעת מתוך נסיבות חיצוניות שהוכחו לבית המשפט ויש והמהימנות אינה אלא פרי התרשמותו או 'טביעת-עינו' של שופט" (ע"א 803/75 נתן מונרוף נ' משה ואסתר קלינמינץ, פ"ד ל, 3, 179).

"התרשמות הייתה מאז ומעולם אחד 'מכלי העבודה' המובהקים של הערכאה הדיונית השומעת ורואה את העד. עדיין לא נמצא המכשיר שיחליף אותה, וחרף כל המגבלות והקשיים שהיא מעמידה- אין לזלזל בערכה" (ע"א 36/99 ראובן יפה נ' עז' המנוחה חנה גלזר ז"ל, תק-על 2001(1), 1380).

לאחר שבחנתי את כלל העדויות והראיות שהובאו בפניי ונתתי את דעתי לסך כל טיעוני הצדדים, מצאתי להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעים ולקבוע, כי היה בה כדי לשקף את שהתרחש לאשורו.

התובע העיד, כי נהג לגהץ את בגדיו אצל הנתבעת מזה כשנתיים (עמ' 1, שורה 11-12), כאשר במהלך תקופה זו הוא היה שבע רצון משירותיה של המכבסה. התובע העיד, כי הוא מסר את החולצות לגיהוץ כשהן נקיות וללא כתמים (עמ' 1, שורות 20-21) וכי אשתו מקפידה על כביסה תוך שמירה על הפרדה בין כביסה צבעונית ללבנה (עמ' 1, שורה 22).

גרסת התובע, כי החולצות נמסרו לגיהוץ כשהן נקיות ושבו לחזקתו כשהן מוכתמות, לאחר מסירתן לנתבעים לגיהוץ וכן כי היעלה את טענותיו בעניין זה באופן מיידי בפני הנתבעים, זכתה לאימוני המלא. מצאתי כי עדותו של התובע הייתה עקבית ונהירה. זאת בניגוד לעדויות הנתבע והגהצנית אשר התגלו כלוקות בחוסר סבירות ואינן מתיישבות עם השכל הישר והיגיון הדברים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ