אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וולדבריאל נ' משרד הפנים

וולדבריאל נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 22/05/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
29746-12-11
12/05/2013
בפני השופט:
צילה צפת

- נגד -
התובע:
אזב פטסום וולדבריאל
הנתבע:
משרד הפנים
פסק-דין

פסק דין

מבוא

עתירה מנהלית נגד החלטת המשיב מיום 01.11.11, הדוחה את בקשת העותרת למקלט מדיני מכוח האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 והפרוטוקול המשלים משנת 1967 (להלן: "האמנה").

העותרת טוענת, כי היא אריתראית במוצאה בשל מוצא אמה וזאת על פי הדין הזר, דיני פליטים וכן פסיקת בית המשפט בישראל, על כן זכאית היא להגנה ומעמד בישראל מכוח ההגנה הקבוצתית הניתנת לאריתראים בישראל. המשיב מבקש לדחות את העתירה מהטעם, כי העותרת חיה משך כל חייה באתיופיה, נכנסה לישראל עם דרכון אתיופי, אותו האריכה בארץ מספר פעמים ולא הוכיחה כל זיקה לאריתראה.

עיקרי העובדות

העותרת, נוצרייה, אזרחית ותושבת אתיופיה מיום הולדתה ועד כניסתה לישראל ביום 27.4.1994 באמצעות דרכון אתיופי ואשרת תייר שתוקפה למשך 3 חודשים, עד ליום 27.7.1994.

בשנת 2004, כ-10 שנים לאחר פקיעת אשרת התייר, פנו, לראשונה, העותרת ובעלה, אשר שהה באותה עת בישראל, לנציבות האו"ם לפליטים בישראל (להלן: "נציבות האו"ם") ורואיינו ביום 6.9.2004.

מראיון בעלה של העותרת עלו הפרטים הבאים: הוא ממוצא אתיופי טגרי, נכנס לארץ בשנת 1993 באשרת תייר ונשאר כאן הואיל ומצא עבודה; העותרת הכירה את בעלה בשנת 1999, הם נישאו בשנת 2000 ולהם ילד משותף; בני הזוג פנו לאו"ם רק בשנת 2004, בשל "הבעיות של העותרת" הנוגעות לדעתו למשפחתה (תוך שהוא מציין כי אימה אריתראית ואביה אתיופי), בעוד שלו עצמו , כך נטען, אין כל בעיה עם הרשויות באתיופיה ואין מניעה לחזור לשם.

העותרת, טענה בראיון שנערך עמה, כי היא אתיופית, התגוררה באתיופיה כל חייה, מוצאה האתני מעורב: אמה אריתראית ואביה אתיופי. לדבריה, אימה עזבה את אריתריאה בצעירותה, מאז התגוררה באתיופיה משך שנים רבות עד לגירושה בשנת 1996. לאור הערת המראיין כי הגירוש לא החל לפני פרוץ המלחמה (1998), השיבה העותרת כי אמה גורשה במהלך המלחמה וכי למדה על הגירוש מן השכנים. לדבריה, אין לה בעיה אישית עם הממשלה הנוכחית באתיופיה, מלבד עקירת משפחתה; לטענתה, דרכונה האתיופי חוקי, היא הסדירה אותו שלושה חודשים בטרם עזבה את אתיופיה, היא חידשה את הדרכון פעמיים בעת שהותה בישראל אך מאז שפקע בשנת 2000, לא חזרה וחידשה את הדרכון לאחר שהבינה כי ניתן לעשות זאת בכל זמן נתון; חמישה חודשים לפני שפנתה לראשונה לאו"ם, בקשה לחדש את הדרכון בשגרירות אתיופיה, משום שהתכוונה לחזור לאתיופיה, אולם בקשתה סורבה, אך אין בידיה כל מסמך המעיד על האמור.

בסופו של הריאיון, לאחר שהוסבר לעותרת כי המלחמה באתיופיה הסתיימה בשנת 2000 וכי אין דיווחים עדכניים על גירוש אתיופים שמוצאם חצי אריתראי או על רדיפתם על ידי הרשויות, הביעה העותרת הסכמתה לשתף פעולה עם המהלך שנועד להחזירה לאתיופיה, והוסיפה כי אם תוכל לחיות בארצה ללא בעיות, אין מניעה מבחינתה שתחזור לשם.

לאחר קיום הריאיון הנ"ל ובמשך שנים לאחר מכן, הונפקו לעותרת מכתבי הגנה על ידי נציבות האו"ם עד למועד העברת התיק לטיפול המשיב ביום 15.8.10 (ראו מכתב נציבות האו"ם, המצורף כנספח י'1 לעתירה). בהקשר הזה, ציין המשיב בסעיף 16 לתגובתו המקדמית, כי מסיבה שאיננה ברורה לו, במערכת המידע קיימות הערות לפיהן הוארכה אשרת העותרת מעת לעת, ואולם, בפועל, לדבריו, לא מוזנת לעותרת אשרה כלל. עוד יצויין כי העותרת גם לא הציגה אשרה כלשהיא.

מכל מקום, לאור העברת הסמכויות לבחינת בקשות המקלט מנציבות האו"ם אל המשיב (ביום 1.7.2009), הוזמנה העותרת ביום 16.12.2009 לראיון זיהוי ביחידת המסתננים. בראיון זה, טענה העותרת כי התגוררה במשך 19 שנים באדיס אבבה וכי היא אזרחית אתיופיה, אביה אזרח אתיופיה, היא אתיופית ואימה נולדה בחבל הטגראי וגורשה לפני 3 שנים לאריתריאה (קרי, שנת 2006). העותרת טענה, כי יש לה שני אחים, האחד, דניאל, אשר גורש לאריתריאה ביחד עם אימם, והשנייה, הלן, אשר מתגוררת באדיס אבבה שבאתיופיה. באשר לתא המשפחתי שלה, ציינה העותרת, כי בעלה ושני ילדיה עזבו את ישראל ושבו לאתיופיה לפני 3 שנים.

ביום 31.10.11 נערך לעותרת ראיון בסיסי ובחינה מקדמית של טענותיה. בראיון זה טענה, כי היא אתיופית מצד אביה ואריתראית מצד אימה. לדבריה, אימה גורשה מאתיופיה לאריתריאה, כעת היא בסודן, והקשר עמה אבד. לטענת העותרת, אמה גורשה בשנת 1996 בעת המלחמה ביחד עם אחיה ואחיותיה, ואחי העותרת, דניאל. העותרת ציינה, כי יש לה אחות נוספת המתגוררת באתיופיה, מצבה טוב וכי בעלה ושני ילדיה עזבו את אתיופיה לפני 5 שנים (בשנת 2006), מפאת מחלתו של בעלה. אשר לדרכונה, טענה העותרת כי זה אבד, אך יש לה צילום ומסרה את מספר דרכונה. העותרת טענה כי אין בידה מסמך המוכיח כי אמה אריתראית והיא גם לא פנתה לשגרירות אריתראה על מנת ולנסות להשיג מסמכים, היא מעולם לא הייתה שם ואין לה כל קשר עימם. העותרת אישרה, כי אין לה בעיה עם רשויות אתיופיה באופן אישי, אך היא פוחדת לשוב לשם לאחר שהממשלה הנוכחית גירשה את משפחתה בשל היותם אריתראים.

בהחלטה נשוא העתירה, מיום 1.11.11, נדחתה על הסף בקשת העותרת למקלט, זאת מהטעם, כי עותרת לא בססה את חשש שמא תגורש מאתיופיה לאריתריאה לאור מוצאה האריתראי של אימה. נקבע, כי על פי החוק האתיופי, אזרחותו האתיופית של אביה קובעת את אזרחותה האתיופית של העותרת; מהצהרותיה עולה כי בעלה, שני ילדיה ואחותה חיים באתיופיה. בנוסף לטעמים אלו, צוין בהודעת הדחייה, כי פנייתה של העותרת לנציבות האו"ם נעשתה רק לאחר 10 שנים ממועד הגעתה לישראל. לפיכך נקבע, כי בקשתה של העותרת איננה מגבשת טענת פליטות כנדרש על פי האמנה, ויש לדחותה על הסף.

בעתירה דנא, משיגה העותרת על ההחלטה לדחות את בקשתה להכירה כפליטה. במסגרת הדיון בצו הביניים, הודיע המשיב כי הוא מוכן לבדוק את עניינה של העותרת באופן בו תועבר שאילתא בצירוף העתק דרכונה של העותרת לשגרירות אתיופיה על מנת לבחון האם ניתן לחדש את דרכונה או לחילופין להנפיק לה תעודת מעבר, כמו כן הסכים המשיב ליתן לעותרת אשרה מסוג 2א5 עד למתן החלטה חדשה. דא עקא, העותרת לא העבירה העתק דרכונה לשגרירות אתיופיה ולא בדקה אם ניתן לחדשו. לטענתה, אין ברשותה דרכון ישן או העתק של דרכון זה, זאת בניגוד לנטען על ידה בראיון מיום 31/10/11 כי בידה צילום דרכון שאבד ומספרו. בנסיבות אלו הודיע המשיב כי לא ניתן יהיה לפנות בשאילתא לשגרירות וכי עליה להגיש בעצמה טופס בקשה לקבלת תעודת מעבר. העותרת סירבה לעשות כן.

טענות הצדדים

העותרת טוענת בעתירתה, כי בהליך בחינת וקביעת זהותה נפלו פגמים מהותיים ופרוצדורליים רבים כפי שיפורט להלן:

העותרת הינה אריתראית מכח מוצא אמה, זאת על פי הדין הזר, דיני פליטים ופסיקת בית המשפט בישראל וככזאת היא זכאית להגנה ומעמד בישראל מכוח ההגנה הקבוצתית הניתנת לאריתראים בישראל.

לא ניתן משקל להיסטוריה האישית שלה ולשהותה הארוכה בישראל תחת הגנת האו"ם ובהמשך בהגנת המשיב עצמו.

לא ניתן משקל לגירוש אמה ובני משפחה נוספים מאתיופיה לאריתראיה בשל מוצאם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ