אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וויב נ' עיריית תל-אביב

וויב נ' עיריית תל-אביב

תאריך פרסום : 05/09/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2428-09
05/09/2011
בפני השופט:
מיכל רובינשטיין

- נגד -
התובע:
וויב מרסל ע"י ב"כ עו"ד אילן יניר
הנתבע:
1. עיריית תל-אביב ע"י ב"כ גלי זוסמן מהשירות המשפטי
2. עיריית ת"א

פסק-דין

פסק דין

עתירה להורות למשיבה לפרוס את חובות הארנונה והמים הנטענים של העותרת בקשר עם דירת מגוריה ברח' דרך בר לב 5, שכונת הארגזים בתל-אביב (להלן:"דירת המגורים") לתשלומים חודשיים בגובה 300 ₪ לחודש ולהימנע מהליכי גבייה כנגד העותרת ולהסיר את העיקולים שהוטלו עליה כל עוד היא עומדת בתשלום חודשי בסך 300 ₪ לכיסוי החוב הנטען.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

העותרת, אלמנה כבת 60 שאינה מסוגלת לעבוד בשל בעיות בריאותיות (אישור רפואי-נספח א' לעתירה). לטענתה, בעלה המנוח הוציא כסף רב על צריכת סמים ואלכוהול ובהיעדר מקור הכנסה, נוצרו במשך השנים חובות מים וארנונה אצל המשיבה (להלן:"העירייה") הרובצים על העותרת. לאחר מות בעלה של העותרת בשנת 2008 , החלה העירייה בנקיטת הליכי גבייה כנגד העותרת בגין חוב נטען עד ליום 1.1.09 בסך 137,073 ₪ (נספח ד' לעתירה). הכנסותיה של העותרת מסתכמות ב-כ-1,900 ₪ המשולמים לה על ידי המוסד לביטוח לאומי (נספח ה' לעתירה).

לפיכך פנו העותרת ובא כוחה לעירייה במטרה לאפשר לעותרת לפרוס את חובה ולשלמו בתשלומים חודשיים המותאמים ליכולתה הכלכלית המוגבלת (נספחים ח' ו-ט' לעתירה). לטענת העותרת פניות אלה לא נענו.

בנוסף להכנסתה מביטוח לאומי זכאית העותרת לתשלום 600 ₪ חודשיים מתוך כספי הפנסיה והפיצויים שהגיעו לבעלה המנוח מעבודתו בעיריית גבעתיים, ואולם הכנסתה זו עוקלה על ידי העירייה כמו גם חשבון הבנק שלה ורכבה לו היא נזקקת בשל מצבה הרפואי (נספח א' לעתירה).

לטענת העותרת הליכי גבייה אלה שננקטו על ידי העירייה אינם סבירים ואינם מידתיים בהתחשב במצבה הקשה ובנסיבות המקרה, ועל העירייה לפרוס לה את החוב כך שתוכל לעמוד בו.

לטענת העירייה לאור הצטברות חובות הארנונה והמים בגין דירת המגורים החל מאפריל 1987 המועד בו תפשו חזקה בדירה, הוגשה כנגד העותרת ובעלה המנוח תביעה משפטית בסדר דין מקוצר (סד"מ 53925/90) ובפסק הדין מיום 20.3.91 נקבע כי בהיעדר בקשת רשות להתגונן, עליהם לשלם את החוב לעירייה בסך 2,984.5 ₪ קרן בתוספת הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה) תש"ם-1980 עד ליום התשלום המלא בפועל (נספח 2 לתגובה לעתירה). משלא שולם החוב, הגישה העירייה בשנת 1997 תביעה משפטית משלימה כנגד העותרת ובעלה המנוח בסדר דין מקוצר (סד"מ 111175/98) ובפסק הדין מיום 9.4.98 נקבע כי בהיעדר בקשת רשות להתגונן, עליהם לשלם את החוב לעירייה בסך 17,439 ₪ קרן בצירוף הפרשי הצמדה כדין עד ליום התשלום בפועל (נספח 3 לתגובה לעתירה).

מנתוני אגף הגביה בעירייה עולה כי בעלה המנוח של העותרת שילם לעירייה בחודש מרץ 2008 500 ₪ על חשבון החוב ומחודש מאי 1998 ועד אוגוסט 2005 התקבל בעירייה סכום של 300 ₪ לחודש מעיקולים על משכורתו של בעלה המנוח של העותרת בעיריית גבעתיים.

החל מחודש מרץ 2008 החלה העירייה בהליכי גבייה מנהלית על פי פקודת המיסים (גבייה). בשנים 2008 ו-2009 הטילה העירייה עיקולים על הרכבים של המנוח ושל העותרת.

במקביל, במהלך שנת 2008 פנתה העותרת לעירייה בבקשה לקבוע לה הסדר תשלומים אשר במסגרתו שילמה סך של 8,000 ₪ על חשבון החוב במהלך 2008 ו-4,000 ₪ נוספים במהלך 2009. בשלב מסוים חדלה העותרת לכבד את הסדר האמור ולפיכך בוטל ההסדר על ידי העירייה.

לטענת העירייה, עם הגשת העתירה נבחנו מחדש חובות העותרת ואף נערכה פנייה יזומה מצד העירייה לעותרת ולבא כוחה על מנת שיתקינו מד מים בנכס. מד זה הותקן בסוף חודש נובמבר 2009. בעקבות התקנת מד המים ובהתאם לסעיף 9 (ב) 1.1 לכללי המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות), התשנ"ד-1994, הדן בהערכה של צריכת מים בהיעדר מונה, תוקן חיוב המים בדירת המגורים רטרואקטיבית משנת 2006 כך שהחיוב שעמד על כ-98,000 ₪ תוקן וירד ל-9,559.49 ₪ בלבד (להלן:"החוב המוקטן").

לטענת העירייה ההסדר שמבקשת העותרת לכיסוי החוב בפריסת התשלומים ל-300 ₪ לחודש אינו מקובל עליה ואינו אפשרי על פי חוק.

סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"ם-1980 (להלן:"החוק") קובע כי רשות מקומית רשאית לקבוע הסדר תשלומים לתקופה שלא תעלה על שנתיים. בנסיבות העתירה, גם לו יינתן לעותר הסדר התשלומים המבוקש הרי שבתוך שנתיים ישולם סך של 7,200 ₪ בלבד שאינם מכסים את החוב. זאת ועוד, מנתונים המצויים בידי העירייה עולה כי בבעלות העותרת, בנוסף להכנסתה מביטוח לאומי ומהפנסיה של בעלה המנוח, מצויים 2 רכבים ודי במכירת אחד מהם על מנת לכסות את החוב.

במהלך הדיונים והגשת התגובות הביעה העירייה נכונותה, הן בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה והן בשל המלצת בית המשפט, לפרוס את חובה של העותרת על פני 36 תשלומים וזאת לפנים משורת הדין.

בדיון שהתקיים ביום 3.5.10 טען ב"כ המשיבה כי בהמלצת בית המשפט ינסו הצדדים להגיע להסכם פשרה ולפריסת תשלומים מיוחדת שייתרו את העתירה. היה ולא יגיעו להסדר כאמור עד ליום 4.7.10, יינתן פסק דין על סמך החומר המצוי בתיק.

ביום ה-1.8.10 הודיעה ב"כ המשיבה כי לא נוצר כל קשר בין העותרת ובא כוחה לבין העירייה על מנת לנסות ולהגיע לפשרה כפי שהוסכם בין הצדדים בדיון, ולפיכך יש ליתן פסק דין בעתירה. לעותרת ניתנה אורכה להגיב על הודעת ב"כ המשיבה, ומשלא עשתה כן נדרשתי לפסק הדין.

דיון

תפקידו של בית המשפט לעניינים מנהליים, בעת שהוא נדרש לביקורת שיפוטית על החלטת רשות, הנו לבחון את חוקיות ותקינות המעשה המנהלי קרי, האם הוא נופל בגדרי סמכות הרשות המנהלית והאם לא נפל בהחלטה פגם כגון משוא פנים, הפלייה, ניגוד עניינים, חוסר תום לב, שיקולים זרים ובעיקר האם ההחלטה מצויה במתחם הסבירות. בהיעדר פגם מהותי בהחלטה, לא יתערב בית המשפט ויותיר בידי הרשות מרחב פעולה לפעול בהחלטותיה המנהליות בהתאם למיטב שיקול דעתה ומקצועיותה ולא יחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעת ביהמ"ש (בג"צ 289/80 דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור,פ"ד לה(1)422,421 (1980); בג"צ משה אודם נ' ראש עיריית תל-אביב יפו ואח', פ"ד לה(2)118, 118 (1980);בג"צ 2324/91 התנועה לאיכות השלטון נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה, פ"ד מה(3)678 ,688 (1991)).

מבחינת סמכות העירייה בענייני ארנונה נקבע לא אחת כי לעירייה נתונה סמכות רחבה על פי דין בקביעת הארנונה שתטיל על תושביה, ובידיה שיקול דעת רחב לקבוע את המבחנים והקריטריונים שעל-פיהם ייקבעו חיובי הארנונה. העירייה מוחזקת כמי שמיטיבה לדעת את כלל צורכי העיר, את היקף השירותים העירוניים הנצרכים על-ידי תושביה ואת יכולתם של בעלי הנכסים לשאת בחיובי המס ובהתאם ניתנה הסמכות הרחבה בידה לרבות הסמכות ליתן הנחה במיסי הארנונה, לפרוס תשלומים ואף למחוק חובות והכל בהתאם להוראות הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ