אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וואהל ואח' נ' אגמי אברהם סטקיית חצות ואח'

וואהל ואח' נ' אגמי אברהם סטקיית חצות ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2013 | גרסת הדפסה
דמ"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
20693-08-11
10/03/2013
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין

- נגד -
התובע:
סידר וואהל
הנתבע:
אגמי אברהם - סטקיית חצות
פסק-דין

פסק דין

1.בבעלות הנתבע מסעדת בשר בירושלים (להלן – המסעדה). התובע עבד במסעדה מיום 17.1.2010 ועד ליום 20.3.2011. המחלוקת העיקרית השנויה בין הצדדים בתיק זה הינה בשאלה האם פוטר התובע או התפטר. התובע טוען כי פוטר בשל בקשתו לקבל חופשה כדי להשתתף בהלווית דודו, ואילו הנתבע טוען כי התובע הוא שהתפטר מעבודתו לאחר שהתעורר ביניהם ויכוח בשאלה האם זכאי התובעת לחופשה בעקבות פטירת הדוד, ובסיומו התפטר התובע מעבודתו אצל הנתבע.

2.נאמר כבר בראשית דברינו כי מעדיפים אנו את גרסת הנתבע על פני זו של התובע. זאת, משום שהתובע לא הציג גרסה אחידה, חד משמעית ואמינה בעניין זה. בכתב התביעה טען התובע כי פוטר "מבלי שהיתה לכך כל סיבה כדין!!!!" (סעיף 5 לכתב התביעה, ההדגשות במקור ד.פ.). התובע בחר שלא לפרט את נסיבות פיטוריו, והסתפק בגרסה לקונית זו. בעדותו אמר התובע כי פוטר במהלך שיחה טלפונית שבה ביקש חופשה כדי להשתתף בהלווית דודו (ע' 2 ש' 13-16).

הנתבע מאשר כי אכן התקיימה שיחה טלפונית כאמור, אולם לדבריו באותה שיחה התפתח עימות בינו לבין התובע על רקע דרישתו לקבל 3 ימי חופשה בשל פטירת הדוד, וסירובו להתייצב בעבודה באותו יום. למחרת הגיע התובע למקום העבודה, ולאחר ויכוח בשאלת הזכאות לימי חופש בשל אבל במשפחה, השאיר את הבגדים ואמר שאינו עובד במסעדה יותר. אחרי 3 ימים חזר התובע וביקש לחזור לעבודה, אולם הנתבע אמר לו כי כבר הכשיר מישהו אחר במקומו, כי נגרם לו נזק, וכי אינו מעוניין להחזירו לעבודה (ע' 3 ש' 1-15).

3.פרט לכך שהתובע לא פירט בכתב התביעה את גרסתו, והסתפק בגרסה לקונית, גם בעדותו לא הציג התובע לפנינו את המסכת העובדתית במלואה. כעולה מעדות הנתבע התייצב התובע במסעדה למחרת היום, ובמועד זה התפטר. 3 ימים לאחר מכן ביקש לשוב לעבודה. התובע לא ציין זאת כלל. לדבריו פוטר בשיחה טלפונית, והוא לא הזכיר פגישה נוספת בינו לבין הנתבע. עדות הנתבע היתה משכנעת ואמינה, והוא כלל בה גם עובדות העלולות לפעול לרעתו, ואשר לא צויינו על ידי התובע כלל. עובדה זאת מחזקת את גרסת הנתבע כי התובע אכן התפטר.

נוסיף עוד לא ניתן לראות את התפטרות העובד כהתפטרות בעדנא דריתחא, שכן התובע ביקש לחזור לעבודה 3 ימים לאחר התפטרותו, וכאשר הנתבע כבר נערך למצב החדש.

משנקבע כי התובע התפטר, נדחית תביעתו לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

4. פדיון חופשה

בכתב התביעה נתבע פדיון חופשה בסך של 2,500 ₪. הנתבע המציא כרטיסי עבודה, ובהתבססו על כרטיסים אלה הוא טוען כי התובע קיבל את ימי החופשה שהוא זכאי להם על פי חוק.

סעיף 26 לחוק חופשה שנתית, התשי"א - 1951 מחייב את המעביד לנהל פנקס חופשה, שבו יירשם בין היתר "מועד החופשה שניתנה" (תקנה 1 (4) לתקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה), התשי"ז 1957). מכאן, שנטל הראיה לכך שמלוא החופשה ניתנה לעובד היא על המעביד, אשר כאמור חייב על פי חוק לנהל פנקס חופשה" (דב"ע לג/65-3 פרחי - אשל, פד"ע ה 113).

הנתבע לא הציג פנקס חופשה. כרטיסי הנוכחות אינם מהווים תחליף לניהול פנקס חופשה, מה גם שהנתבע לא צירף את כרטיסי הנוכחות לכתב ההגנה, לא הציג אותם בעת הדיון, ולא הציג גרסה כלשהי בעניין ימי החופשה של התובע כתב ההגנה. בתלושי השכר מופיע תשלום עבור חופשה (500 ₪ בחודש 6/2010), אולם לא ברור מה מהותו של תשלום זה, מה גם שאין לשלם לעובד תמורה כספית עבור חופשה בתקופת עבודתו.

לפיכך על הנתבע לשלם לתובע פדיון חופשה בסך של 2,252 ₪ (3860 : 24 X

14, מספר חודשי עבודתו של התובע).

5.דמי הבראה והפרשות לקרן פנסיה

בתחילת הדיון הודיעה ב"כ התובע כי היא מבקשת לתבוע שני סעדים נוספים שלא נתבעו בכתב התביעה: דמי הבראה ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה. מאחר שמדובר בתיק המתנהל בהליך של דיון מהיר, נעתרנו לבקשה, והנתבע התבקש להגיב על טענה זו בכתב.

דמי הבראה - בתלוש השכר של חודש 12/2010 מופיע תשלום בסך של 1,755 עבור דמי הבראה. לפיכך נדחית תביעתו זו של התובע.

פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה – הנתבע המציא ריכוז משכורות שנתי לשנת 2010, וממנו עולה כי לא הופרשו עבור התובע הפרשות לקרן פנסיה במשך כל תקופת עבודתו פרט לחודש אחד.

לפיכך על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בסך של 1,261 ₪ (97 X 14 – 97).

6.התביעה שכנגד

הנתבע הגיש תביעה שכנגד, ובה נתבע תשלום דמי הודעה מוקדמת שהיה על הנתבע שכנגד ליתן לתובעת שכנגד משום שהתפטר, וכן תשלום של 0.5 יום חופשה שניתן לנתבע שכנגד ביתר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ