אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וארון נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

וארון נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

תאריך פרסום : 10/10/2010 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
11286-08
10/10/2010
בפני השופט:
דניאל גולדברג

- נגד -
התובע:
עדינה וארון ע"י ב"כ עו"ד דורל ליבוביץ'
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף ירושלים ע"י ב"כ עו"ד דנה תמר-פרבר
פסק-דין

פסק דין

התובעת, גב' עדינה וארון, מקבלת קצבת זקנה החל מיום 1.9.08.

ביום 7.8.08 הגישה התובעת תביעה להשלמת הכנסה. תביעתה נדחתה ביום 11.8.08 בשל כספים וניירות ערך שהיו בחשבון מס. 222941 בבנק דיסקונט סניף תלפיות, ירושלים, על שם התובעת (להלן: "החשבון").

אין מחלוקת כי במועד הגשת תביעת התובעת להשלמת הכנסה הסכומים שהיו מופקדים היו 41,000 ₪ (קופת גמל) ו-111,435 ₪ (תיק ניירות ערך).

אין מחלוקת על כך שבגין הסכומים שהיו בחשבון ניתן לייחס הכנסה בסכום, שאם ייוחס לתובעת, ישלול את זכאותה להשלמת הכנסה.

כאמור, החשבון הוא על שם התובעת. לכאורה, פשיטא שיש לייחס לתובעת הכנסה מכספי החשבון. אלא שהתובעת טוענת שלמרות שהחשבון הוא על שמה, מדובר בכספים ובזכויות השייכים לאביה, מר אברהם טרבלוס, ולכן אין לייחס לה הכנסות כלשהן בגינם.

לעניין זה העידה התובעת בתצהירה שאין לה כספים משלה בחשבון וכל הכספים והזכויות שבחשבון מקורם מכספים של אביה שהופקדו לחשבון על ידו וכי הם מיועדים אך ורק למקרים בהם יידרש לאביה טיפול רפואי דחוף או טיפול סיעודי.

התובעת לא חלקה בעדותה על כך שהיא יכולה לפעול בחשבון ללא מגבלה. ה"מגבלה" היחידה שחלה על התובעת איננה הגבלה משפטית אלא הגבלה רצונית שהיא נטלה על עצמה – לכבד את רצון אביה שלא לעשות שימוש בכספים שהוא הפקיד לחשבון אלא למטרות להן הוא הועיד אותם (טיפול רפואי או סיעודי).

אביה של התובעת העיד כי הכספים בחשבון הם כספים השייכים לו ומקורם ממכירת נכס ששימש אותו עד לשנת 1982 כמסעדה וכן מכספים שירש מאחיו. לטענתו, הכספים מיועדים למקרה שיזדקק לטיפול רפואי דחוף, כאשר מטרת הפקדתם בחשבון על שם התובעת היתה למנוע עיכובים שהיו יכולים להיווצר לו החזיק בהם בחשבון על שמו, כמו צורך במינוי אפוטרופוס. לעניין זה העידו התובעת ואביה כי אם התובעת (אשת אביה) חלתה במחלת אלצהיימר לפני מותה, ואבי התובעת הזכיר בני משפחה נוספים שלו שחלו במחלה זו.

אבי התובעת צרף לתצהירו קבלות בגין שלוש הפקדות לחשבון: הפקדה בסך 13,000 ₪ ביום 1.3.05, הפקדה בסך 20,000 ₪ ביום 19.2.06, הפקדה בסך 20,000 ₪ ביום 1.11.06.

לאבי התובעת חשבון בנק משלו אליו מופקדים כספי קצבת הזקנה אותה הוא מקבל וכן רנטה אוסטרית המשולמת לו כאלמן של אשתו. לתובעת אין זכות חתימה בחשבון זה ואין היא מיופת כוח בו.

התובעת ואביה העידו בפנינו, ועל יסוד עדותם, אותה מבקשת התובעת מבית הדין לקבל, טוענת התובעת כי הוכח שכספי החשבון הם כספי אבי התובעת, כי היא אינה עושה שימוש בכספי החשבון אלא למטרות להן הם נועדו, ולפיכך אין בסיס לייחס לתובעת הכנסה בגינם.

הנתבע מתנגד לתביעה וטוען כי שיש לייחס לתובעת הכנסות מכספי החשבון באופן שמבסס את החלטת הדחייה. לעניין זה מפנה הנתבע לכך שהתובעת טענה במסמכי התביעה כי "מרבית" הכספים, להבדיל מכולם, שייכים לאבי התובעת, וכי לא ניתן לעשות הפרדה בתוך כלל כספי החשבון ולקבוע מהם הסכומים השייכים לתובעת ומהם הסכומים השייכים לאביה. כך במיוחד לאור העדרן של אסמכתאות למקור הכספים, בשים לב לכך שהובאו ראיות בדבר הפקדת 53,000 ₪ בלבד מתוך 152,000 ₪ המצויים בחשבון.

כן טוען הנתבע כי גם העובדה שלאבי התובעת חשבון משלו, בו אין לתובעת זכות חתימה, מוכיחה שהוא ביקש להבחין בין כספים שלו לבין כספים שהוא העביר אל התובעת, בהם השליטה נתונה לה. בהתאם לכך, יש לראות בכספי החשבון חסכון של התובעת.

אנו סבורים שלא ניתן לבסס על עדויותיהם של התובעת ואביה מסקנה כי כספי החשבון שייכים לאבי התובעת באופן השולל אפשרות לייחס לתובעת הכנסות מהכספים והזכויות שבחשבון.

אבי התובעת והתובעת לא נקטו אמצעי משפטי כלשהו להסדרת היחסים המשפטיים להם הם טוענים, כמו חוזה נאמנות או הגדרת החשבון כחשבון נאמנות. מדובר בחשבון שאין מחלוקת שהתובעת אינה מוגבלת במשיכת כספים ממנו.

נדגיש כי בית הדין נוטה להאמין לתובעת ולאביה שכספי החשבון מיועדים למטרות להן הם הצהירו, אך בהעדר הסדרה פורמלית ומחייבת של התחייבותה של התובעת שלא לעשות שימוש בכספי החשבון אלא למטרות שהוגדרו והוסכמו בינה לבין אביה, לא ניתן לקבל את טענת התובעת כי אין מדובר בכספים שלה. מדובר בכספים שהתובעת שולטת בהם ואין מגבלה משפטית לשימוש בהם על ידה לכל צורך.

בהקשר זה ייאמר, כי טענת התובעת בעדותה (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 29-30) לפיה היא מעולם לא הוציאה כספים מהחשבון, לא נתמכה בראיות שהתובעת יכלה להביאן. כך למשל, לו היתה התובעת מציגה תדפיס של תנועות החשבון, ניתן היה לאמת את טענתה שהיא לא מושכת כספים מהחשבון. יש מקום להחיל בעניין זה את ההלכה לפיה אי הבאת ראיה שבעל דין יכול בנקל להביאה, שהיתה לכאורה יכולה לתמוך בגרסתו, פועלת לחובת אותו בעל דין ויש להניח שלו היתה מובאת, לא היתה תומכת בגרסת אותו בעל דין.

לאור כלל האמור לעיל, הגענו למסקנה שדין התביעה להידחות.

אין צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ