אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ואקים נ' מדינת ישראל ואח'

ואקים נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 20/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
3942-07
19/10/2010
בפני השופט:
אבישי רובס

- נגד -
התובע:
אליאס ואקים
הנתבע:
1. מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל
2. משרד החקלאות

החלטה

1.בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

2.התובע הגיש כנגד הנתבעות תביעה כספית, במסגרתה עתר לחייב את הנתבעות לשלם לו פיצוי בסך של 700,000 ₪, בגין הפסדים שנגרמו לו כתוצאה מנזק מתמשך לשטח המרעה שברשותו.

3.השתלשלות העניינים, בנוגע ליחסים בין הצדדים, אשר נוגעת לעניין שבפני, מפורטת בפסקי דין שניתנו הן על ידי בית משפט השלום בחיפה בת.א. 4151/00 והן על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת ע"א 4151/00 (אבהיר, כי לצורך הכרעה בבקשה לסילוק על הסף, עיינתי בת.א. 4151/00, אשר הוזמן על ידי מארכיב בית המשפט). כפי שעולה מפסקי הדין שניתנו בעניינם של הצדדים, הרי שהתובע החזיק מאז שנת 1954 בשטח של כ - 1500 דונם לצרכי מרעה בשטח אש 100 באזור דלתון, שטח אשר בבעלות מדינת ישראל. בשנת 1993 נערך ונחתם בין ועדת ההחכרות של מנהל מקרקעי ישראל לבין התובע מסמך עקרונות, לפיו יקבל התובע שטחי מרעה חלופיים בסמוך לביתו באזור גוש חלב, לצורך מרעה של עדרי הבקר שלו, בתמורה לשטחי המרעה בשטח אש 100.

ביום 21.11.1995 נחתם הסכם הרשאה עם המנהל לגבי שטח רעייה של 2064 דונם באדמות גוש חלב וספסופה. חודשים ספורים לאחר חתימתו על הסכם ההרשאה הגיע לאזור רועה אחר עם עדרו והחל לרעות בשטח שקבל התובע במסגרת ההסכם. התובע קבל צו מניעה כנגד אותו רועה אולם, חרף פנייתו של התובע לרשויות השונות, לרבות המשטרה, המשיך הרועה האחר לרעות את עדרו במקום.

4.ביום 15.2.2000 הגיש התובע תביעה כספית בעילה חוזית נזיקית כנגד מדינת ישראל ורשות שמורות הטבע והגנים (להלן "התביעה הראשונה"). במסגרת כתב התביעה טען התובע כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם כלפיו בכך שלא מסרו לו את שטחי המרעה, לא גדרו את השטחים ולא שלמו לו את הפיצויים המגיעים לו על פי ההסכם. התובע הוסיף כי מצב שטח המרעה גרוע. במסגרת התביעה הראשונה עתר התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו סך של 121,351 ₪ בגין ההשקעה שהשקיע בשטח המרעה הקודם וסך של 720,000 ₪ בגין שש שנים.

5.ביום 3.7.2005 ניתן פסק דיונו של בית המשפט בתביעה הראשונה, במסגרתה נקבע כדלקמן: א. מסמך העקרונות שנחתם בין התובע למדינה הינו הסכם מחייב והמדינה הפרה את התחייבויותיה על פי מסמך העקרונות ובכלל זה, התחייבותה לגדר את שטח המרעה. ב. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך של 196,309 ₪ בגין השקעותיו בתשתיות שטח המרעה הקודם. ג. נפסק לתובע פיצוי גלובאלי בסך של 100,000 ₪, בגין האפשרות הנמנעת מהתובע לגידול בקר. ד. נדחתה טענת התובע בדבר איכות ירודה של השטח שהוקצה לו, לעומת השטח הישן. ערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי נדחה ואילו התובע חזר בו מהערעור שהוגש על ידיו.

6.בכתב התביעה המתוקן שהוגש על ידי התובע, חזר הנ"ל על השתלשלות העניינים, עד למתן פסק הדין בתביעה הראשונה. בהמשך, טען התובע כי בשנת 2004, ולאחר שלא נותרה בידיו ברירה, חתם על הסכם רעיה בשטח של 744 דונם במקום 2000 דונם שהתחייבה הנתבעת מס' 1 ונציגיה להעביר לתובע על פי ההסכם. לטענתו, מדובר בשטח ירוד הנחצה על ידי כביש מסוכן, ברב השטח עוברים צינורות של חברת מקורות ודרכי הגישה למטעים שכנים ולבריכות המים של מקורות. בשנת 2006 חודש הסכם ההרשאה והופחת לשטח של 621 דונם בלבד. אבהיר, כי מעיון בחוות דעת המומחה שפירא מטעם התובע, אשר צורפה לכתב התביעה, הרי שמדובר באותו שטח מרעה שהוקצה לתובע בשנת 1995). בנוסף, בשנת 2006 נתנה הנתבעת לקרן הקיימת לישראל ולמועצה אזורית מרום הגליל לנטוע בחלק גדול משטח המרעה עצי בר לרגל נטיעות ט"ו בשבט, דבר אשר צמצם עוד יותר את שטח המרעה של התובע. שטח מרעה אחר לא הוקצה לו, חרף הבטחות.

התובע עותר לחייב את הנתבעות לשלם לו פיצוי בגין נזקיו החל משנת 2000 ועד לשנת 2007, על פי חוות דעתו של המומחה שפירא, אשר צורפה לכתב התביעה.

7.הנתבעות התגוננו מפני התביעה ובמהלך ההליכים המקדמיים בתיק, הגישו בקשה לסילוק על הסף מחמת העדר עילה, השתק עילה, מעשה בית דין והעדר פירוט. בהתאם להחלטת כבוד השופט אליקים, הגישו הצדדים סיכומים בכתב לצורך הכרעה בטענות המקדמיות שהועלו על ידי הנתבעות. התיק הועבר לטיפולי, עקב מינויו של השופט אליקים, ומכאן החלטתי.

8.במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, טענו הנתבעות כי עילת התביעה הינה הפרת התחייבות שניתנה לתובע בשנת 1993 בדבר חילופי שטחי מרעה וכי התובע מנוע מלתבוע פעם נוספת מכח עילת תביעה זו, מאחר וזו כבר מוצתה כבר במסגרת תביעתו הראשונה בת.א. 3942/07. בנוסף, טענו הנתבעות כי הטענה לאי קיום התחייבויות הנתבעות לגידור שטח המרעה מכוחו של מסמך העקרונות משנת 1993 להדחות מחמת התיישנותה. בהמשך, טענו הנתבעות כי במסגרת פסק הדין בתביעה הראשונה, נפסק לתובע פיצוי גלובאלי הן בגין הפרת ההסכם והן בגין הקצאת שטחי מרעה מופחתים וכי מדובר בפיצוי גלובאלי שמיועד לכסות את כל נזקיו של התובע, לעבר ולעתיד. עוד ציינו הנתבעות כי בקשתו של התובע לפצל את סעדיו נדחתה ומכל מקום, הטענה בדבר איכותו הירודה של השטח שהוקצה לתובע נדחתה ולכן, קיים מעשה בי דין גם בעניין זה.

9.במסגרת תגובת התובע לבקשה לסילוק על הסף, טען התובע כי עניינה של התביעה דנן הינה מעשים חדשים, נוספים ומתחדשים, הפרות חדשות שגוררות נזקים מתמשכים במערכת היחסים עם הנתבעים. התובע טען כי בעוד שבתביעה הראשונה פסק לו בית המשפט פיצוי בגין השקעה בתשתיות בשטח המרעה הקודם ובגין הנזק שנגרם לו בשל הפחתה בהקצאת שטחי המרעה עד ליום הגשת התביעה 15.2.2000, הרי שבתביעה דנן, הוא תובע פיצויים בגין המחדלים המתמשכים המהווים המשך הפרת ההסכם ואשר עצם קיומם והמשכיותם מולידים עילת תביעה חדשה ונפרדת, בגין הנזקים שנגרמו לו החל מיום 15.2.2000 ועד ליום הגשת התביעה.

10.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב, בסיכומיהם של הצדדים, כמו גם בכתב התביעה ובכתב ההגנה, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להדחות, בסייג אחד, שיפורט להלן.

11.הלכה היא כי לא בנקל יעתר בית המשפט לבקשה למחיקה על הסף ועליו לנהוג בזהירות בעת השמוש בסמכותו ליתן סעד זה, שכן החלטה כזו שוללת מהתובע את זכותו להביא את עניינו לפני בית המשפט (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 387). כלל הוא, כי מחיקה או דחייה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש. לפיכך, כל עוד קיים סיכוי כי במדה ויוכחו טענות התובע בכתב התביעה, הוא יכול לזכות בתביעתו, לא תסולק התביעה על הסף. הדברים נכונים ביתר שאת ככל שמדובר בדחיית התביעה, להבדיל ממחיקתה (ראה בעניין זה ע"א 693/83 שמש נגד רשם המקרקעין, פד"י מ(2) 668, 671; ע"א 35/83 חסין נגד פלדמן, פד"י לז(4) 721, ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ וע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נגד פרופ' חיים אילתה, פד"י מה(4) 18).

12.לא לשווא פרטתי את השתלשלות העניינים בהליך הקודם שדן בסכסוך בין הצדדים, לרבות פסקי הדין שניתנו על ידי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. במסגרת כתב התביעה בהליך הראשון, עתר התובע לפסוק לו פיצוי בגין נזקים שנגרמו לו עד למועד הגשת תביעתו הנ"ל. פסק הדין בתביעה הראשונה קבע כי מדינת ישראל הפרה את התחייבויותיה כלפי התובע, על פי הסכם העקרונות משנת 1993, ובכלל זה, התחייבותה לגדר את שטח המרעה. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך של 196,309 ₪ בגין השקעותיו בתשתיות שטח המרעה הקודם וכן, פיצוי גלובאלי בסך של 100,000 ₪, בגין האפשרות הנמנעת מהתובע לגידול בקר. פיצוי זה ניתן על פי פסק הדין, נוכח הפרות הנתבעת את הסכם העקרונות. לא מצאתי בסיס לטענת הנתבעות כאילו מדובר בסכום פיצוי גלובאלי לעבר ולעתיד והדבר לא בא לידי ביטוי כלשהו בפסק הדין. התובע הגיש, כאמור, תביעתו הראשונה בגין נזקים שנגרמו לו עד למועד הגשת התביעה ובית המשפט פסק לו פיצוי גלובאלי בגין נזקיו, עד למועד זה בלבד.

13.הפרת הסכם העקרונות בין הצדדים משנת 1993, אם לעניין הקצאת שטחים מופחתים מאלו שהובטחו לתובע ואם בעניין אי גידורם (בעניין זה חלוקים הצדדים שכן, לטענת הנתבעת מס' 2 היא גדרה חלק ניכר משטחי המרעה), מהווה הפרה מתמשכת של ההסכם, המולידה עילת תביעה חדשה מידי יום, בגין נזקים שנגרמים לתובע. בתביעה דנן עותר התובע לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו החל משנת 2000 ועד למועד הגשת התביעה, עקב הפרה מתמשכת של ההסכם, המתחדשת מידי יום ביומו. עילת תביעתו של התובע הינה עילה המתחדשת מידי יום וככזו, לא חל עליה עיקרון השתק העילה והיא גם לא התיישנה. הפרה שארעה לאחר הגשת התביעה הראשונה מקימה בידי התובע עילת תביעה חדשה, שאינה נתפסת ברשתו של פסק הדין הראשון. התובע גם לא חייב היה לבקש לתקן את תביעתו הראשונה בשל התמשכות ההפרה או העוולה, אלא, הוא יכול להגיש תביעה חדשה, כפי שאכן עשה (ראה לעניין זה ע"א 830/86 ס.א.ר. חרושת דפנה (שותפות רשומה) נגד ס.א.ר. סרט אלכסון בע"מ (בפירוק מרצון) ואח', פ"ד מב(4) 805, ת.א. (ת"א) 1464/05 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר און השקעות בע"מ (30.1.2007) וכן, נ. זלצמן, מעשה בית - דין בהליך אזרחי, (הוצאת רמות - 1991), עמ' 74 - 75, 78).

14.בנוסף, כפי שעולה מכתב התביעה, הרי שטענותיו של התובע מתבססות, בין היתר, על משנת 2006, אשר גרמו, לטענתו, לנזקים נוספים. הפרות אלו, המקימות לתובע עילות תביעה נוספות, לא נדונו על ידי בית המשפט בהליך הראשון. יצויין עוד, כי בית המשפט הזכיר בפסק דינו מיום 3.7.2005, כי במהלך שנת 2004 חתם התובע על הסכם הרשאה חדש לרעיית עדרו אולם, לא ניתנה לכך התייחסות נוספת בפסק הדין. ממילא, לא נדונו טענותיו של התובע בדבר הפרות נוספות מצידה של המדינה, בכל הנוגע לארועים משנת 2006, לאחר מתן פסק הדין.

15.עצם העובדה שבקשת התובע לפיצול סעדים נדחתה על ידי בית המשפט בהליך הראשון, אינה מלמדת כך שהפיצוי הגלובאלי שנפסק לתובע, הינו בגין נזקים לעבר ולעתיד. ראשית, עיון בהחלטת בית המשפט בבקשה לפיצול סעדים מעלה כי היא אינה מנומקת ולא ניתן להישען עליה בעניין זה, שעה שאין כל פירוט בגוף ההחלטה באשר לסיבה בגינה נדחתה הבקשה. שנית, מאחר והתובע הגיש תביעתו בגין נזקים שנגרמו לו עקב הפרת ההסכם החל משנת 1993 ועד לשנת 2000 וכפי שהובהר לעיל, אני מקבל את העמדה כי מדובר בהפרה מתמשכת, הרי שממילא, הוא לא נזקק לאישורו של בית משפט לשם פיצול תביעותיו (ראה ע"א 830/86 ות.א. (ת"א) 1464/05, לעיל).

16.מנגד, במסגרת פסק הדין מיום 3.7.2005, נדונה ונדחתה טענתו של התובע בדבר איכות ירודה של השטח שהוקצה לו, לעומת השטח הישן ולכן, גם לא נפסקו לו פיצויים בגין הפרה נטענת זו. קביעותיו של בית המשפט בעניין זה מהוות מעשה בי - דין והתובע מושתק מלהעלות טענה כלשהי בדבר איכות השטח שנמסר לו לרעייה או נזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך, להבדיל מנזקים שנגרמו לו עקב הקצאת שטח קטן משהובטח לו ואי גידורו של השטח, החל מיום 15.2.2000 ועד למועד הגשת תביעתו.

17.לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף, למעט הסייג המפורט בסעיף 16 לעיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ