אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ואן קול נ' מדינת ישראל ואח'

ואן קול נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 09/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
18956-05-10
09/02/2011
בפני השופט:
רמי חיימוביץ

- נגד -
התובע:
מייק ואן קול
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. מתן תמרי
3. תמיר שוורץ

החלטה

בקשה לקבוע שלא מתקיימים התנאים המצדיקים מתן הודעה על חסינות עובד ציבור לנתבעים 3-2. הבקשה מוגשת בהתאם לסעיף 7ב(ג) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. הבקשה נדחית. להלן נימוקי:

רקע

התובע הגיש תביעה כנגד הנהלת בתי המשפט וכנגד שני מאבטחים במשמר בתי המשפט.

אין חולק כי ב-14/9/03 הגיע התובע להיכל המשפט בתל-אביב ובמסגרת בידוק בטחוני נמצא בכליו אולר. לטענת התובע האולר משמש אותו לתיקון הגלגליות שלו. כתוצאה מן האירוע החל דין ודברים (שתוכנו וסגנונו שנויים במחלוקת בין הצדדים) שבסיומו נאזק התובע. לטענת התובע במהלך האירוע נהגו בו המאבטחים בברוטאליות ללא סיבה ואף היכו אותו ללא אבחנה וגרמו לו פגיעות. לטענת הנתבעים הופעל נגד התובע כוח סביר משום שהתנגד. יצוין כי יומיים לאחר מכן, ב-16/9/03, הגיע התובע שוב להיכל המשפט כשאולר בכליו ואז נעצר ללא התנגדות.

לשלמות התמונה אציין כי התובע הגיש בשנת 2005 תביעה קודמת בגין אותו אירוע אולם זו נמחקה מחוסר מעש. בשנת 2010 הוגשה התביעה הנוכחית.

הודעת החסינות והבקשה

ב-15/7/10 הגישו הנתבעים כתב הגנה, וכארבעה ימים לאחר מכן, ב-19/7/2010, הוגשה הודעה לפי סעיף 7ב לפקודה על קיומה של חסינות עובד ציבור לנתבעים 2 ו-3. ההודעה חתומה על-ידי עו"ד אורית סון, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), ואינה נושאת תאריך. ב-24/11/10, בארבעה חודשים לאחר מכן הגיש התובע את הבקשה נושא החלטה זו, לביטול הודעת המדינה.

תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור) תשס"ו – 2006 קובעות כי על המדינה להגיש הודעת חסינות בד-בבד עם כתב הגנה וכי על התובע להגיש את הבקשה לביטול הודעת החסינות בתוך 14 ימים לאחר מכן. בענייננו השתהו שני הצדדים ולא בפעלו בהתאם לתקנות. ב"כ הנתבעים מסביר כי הגשת ההודעה באחור של ארבעה ימים נובע מטעות משרדית-טכנית, ולתמיכה הוא מציג גם בקשה מיום 14/6/10 להארכת מועד לכתב הגנה, בו מצוינת גם כוונת המדינה להגיש בקשת חסינות. ב"כ התובע מצידו מסביר שהשיהוי של ארבע חודשים נבע מעיכובים בקבלת אישורים מן הסיוע המשפטי שבאמצעותו מיוצג התובע. הוא מציג בקשה להארכת מועד, אולם נמצא כי זו הוגשה בדיעבד בד בבד עם בקשתו העיקרית.

שמעתי את טענות שני הצדדים. הסבריו של ב"כ המדינה כי השיהוי של ארבע ימים בהגשת ההודעה נובע מטעות משרדית סבירים. מדובר במועדים קרובים ביותר ויש תימוכין בכתב לכוונת המדינה להגיש את ההודעה. עם זאת, ראוי היה להגיש בקשה מתאימה. מנגד קשה יותר לקבל את התנהלותו של התובע שהמתין ארבעה חודשים בטרם הגיש את הבקשה. גם אם ב"כ התובע נתקל בקשיים למול הסיוע הציבורי, היה עליו להגיש בקשה לדחיית מועד בתוך התקופה הקבועה בתקנות ולא בדיעבד. עם זאת, אינני דוחה את הבקשה מן הטעם הזה, שכן מצאתי שממילא יש לדחות אותה לגופה.

סעיף 7א לפקודה קובע כי לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, אלא אם מדובר במעשה שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו של הנזק במעשה האמור. סעיף 7ב לפקודה מסמיך את המדינה להודיע על חסינות ולבקש את דחיית התובענה נגד עובד המדינה אם מתקיימים התנאים הקבועים בחוק ובתקנות. החלטות המדינה לפי סעיף זה נדונו במספר רב של מקרים, ונקבע כי מדובר בהחלטה שלטונית הנבחנת בכללי המשפט המנהלי, היינו: בית-המשפט אינו שם עצמו בנעלי המדינה אלא בוחן האם הונחה בפני מקבל ההחלטה תשתית עובדתית ראויה ואם ההחלטה הנה סבירה, מידתית ואינה נגועה בשיקולים זרים. ראו, למשל: בר"ע (ת"א) 1934/07 מדינת ישראל נ' ספוזניקוב [2007]; בר"ע (י-ם) 660/08 הולנדר נ' משעול [2009]; בש"א (י-ם) 3665/06 דהאן נ' מדינת ישראל [2007], 57311/07 בראדיצ'נסקי נ' המכון לרפואה משפטית [2008]. נטל הוא על התובע להציג תשתית עובדתית ומשפטית לטענותיו ולהוכיח חוסר כשרות מנהלית של ההחלטה (ת.א 148785-07-09 פאוזיטו נ' שוורץ [2010]).

ב"כ התובע מעלה שורה ארוכה של טענות כנגד הודעתה של עו"ד סון בענייננו, אולם לא מצאתי כי איזו מהן (או אף הצטברן) מניחה תשתית לביטול המעשה המנהלי. בחינת החלטתה של עו"ד סון מעלה כי מכלול הנסיבות העובדתיות הרלוונטיות עמדו בפניה בעת קבלת ההחלטה, הן הועלו על הכתב וכן פורטו המסמכים הרבים שעמדו לנגד עיניה, כולל תחקירי האירוע, דוח הביקורת הפנימית וחקירת המשטרה. עוד עולה כי נשקלו שיקולים הנוגעים לחוק וכי היא על יסוד התשתית העובדתית היא הגיעה למסקנה שלא מתקיימים החריגים שבחוק. קריאת ההחלטה מעלה כי המדינה עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה וכי הונחה תשתית לכאורית לטענה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה לפי כללי המשפט המנהלי.

מנגד התובע לא הביא תשתית עובדתית או משפטית שתצדיק קביעה כי מדובר בהחלטה בלתי תקינה או בלתי סבירה ויש לבטלה. התובע מסתמך, בעיקרם של דברים, על טענותיו כפי שפורטו בכתב התביעה ועל ההנחה שחבלותיו (הנטענות) בעקבות האירוע מוכיחות, כדבר המדבר בעד עצמו, שהנתבעים 3-2 פעלו במכוון או באדישות. אלא שבשלב זה קיימת, כאמור, מחלוקת עובדתית בנוגע להתנהגות כל אחד מן הצדדים במהלך האירוע כמו גם בנוגע להיקף פגיעותיו הנטען של המבקש, ובהתייחס למכלול הטענות מכאן ומכאן ולהשתלשלות האירועים כפי שמתארים שני הצדדים, אין באפשרותי לקבוע כבר בשלב זה מוקדם זה כי המבקש הניח תשתית שמצדיקה את ביטול הודעת החסינות.

טענת התובע שלא ניתן להפעיל את הוראות סעיף 7א בנוגע לאירועים שאירעו קודם חיקוקו לא בוססה מעבר לטענה כללית, והואיל והתביעה הוגשה לאחר פרסומו של התיקון לפקודה אין מדובר בתחולה רטרואקטיבית של החוק. העובדה שהתובע הגיש תביעה קודמת שבה לא הוגשה הודעת חסינות אינה רלוונטית, בעיקר משום שהתביעה הוגשה ביוני 2005, כחודשיים לפני תיקונה של הפקודה. בנסיבות אלו לא ניתן לייחס למדינה השתק ומניעות משום שלא הגישו הודעת חסינות בתביעה הקודמת, וממילא כל תביעה עומדת היא לעצמה. לא נמצא גם בסיס לטענות נוספות של התובע, למדל: דרישתו שהמדינה תתמוך את הודעתה בתצהיר.

על כל אלה אוסיף שמדובר בתביעת נזיקין שתכליתה לאפשר לתובע לקבל פיצוי על נזקיו והואיל והמדינה הבהירה שתהא אחרית לשיפוי נזקיו של התובע, ככל שיקבעו, ממילא לא יגרם לו כל נזק ממן החסינות. טענת בא-כוחו כי ברצון מרשו להתבסס על פסק הדין כדי לפנות ליועמ"ש ולערור על ההחלטה לסגור את התיק הפלילי כנגדם אינה רלוונטית, וממילא סביר שההכרעה בתביעה תחייב התייחסות למעשיהם של נתבעים 3-2.

סוף דבר: אני דוחה את הבקשה ולפיכך דוחה גם את התביעה כנגד נתבעים 3-2.

ניתנה היום, ה' אדר א תשע"א, 09 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ