אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ואן קול נ' מדינת ישראל ואח'

ואן קול נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 26/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
44135-07-10
25/11/2010
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
מייק ואן קול
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. משרד המשפטים/המשרד הראשי
3. משרד המשפטים/המחלקה לסיוע משפטי
4. גדעון פירט
5. תמיר ארוש
6. בעלי מחסן לאחסון הוצל"פ

החלטה

1.בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרת בית המשפט בגין תביעה כספית על סך 9,700,000 ₪ שהגיש המבקש נגד המשיבים בגין נזקים שנגרמו לו, על פי הנטען, עקב השמדת רכושו במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו.

2.לטענת המבקש לנוכח מצבו הכלכלי הקשה אין באפשרותו לשאת בתשלום אגרת בית המשפט, והדבר נבדק ואומת במסגרת הליכים אחרים בהם פטר אותו בית המשפט מתשלום אגרה. המבקש הינו נכה המתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי, כעולה מאישור שצירף לבקשה. לטענתו, אין לו כל רכוש "משמעותי", במשך מספר שנים התגורר ברחוב והחל משנת 2004 הוא מתגורר בשכירות מופחתת בדירת חדר של עמידר. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, באשר לטענת המבקש אין ביכולתו לממן זאת.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. לעמדתה, המבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית ולפיכך אינו אינו עומד בתנאים שנקבעו בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") למתן פטור מאגרה. נטען כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו ולא צירף די מסמכים לאימות מצבו הכלכלי. עוד נטען כי במהלך החודשים האחרונים, הגיש המבקש מספר רב של בקשות למתן פטור מאגרה, אליהן לא צירף את המסמכים המבוקשים.

דין הבקשה במתכונתה הנוכחית להדחות על הסף, מן הטעם שאין היא נתמכת בתצהיר ואין היא נתמכת באסמכתאות מספיקות, כמפורט בתגובת הפרקליטות. המבקש יודע היטב, מבקשות קודמות שהגיש, כי עליו לצרף אסמכתאות לטענותיו וכי דינו איננו שונה מכל בעל דין אחר המבקש פטור מאגרה, ותומך את בקשתו הן בתצהיר והן באסמכתאות להוכחת חוסר יכולת כלכלית. אינני מקבל את טענתו של המבקש לפיה ידו אינה משגת אפילו את התשלום המינימלי הנדרש לצורך אימות של תצהיר בידי עורך דין.

לגופו של ענין, אף אם יוגש תצהיר ויוצגו האסמכתאות החסרות שיעידו כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את אגרת התביעה, לכל היותר הוא יוכל לזכות בפטור מאגרה בגין תביעה בסך של 300,000 ₪ בלבד, כמפורט להלן.

על פי תקנה 14 (ג) לתקנות האגרות רשאי בית משפט לפטור מבקש מתשלום אגרה, אם הוכח לפניו כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ובנוסף, אם נראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה. בהתאם לסעיף 14(ד) לתקנות, החלטה של בית משפט לפיה ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה וכן הכרזה כי המבקש הוא פושט רגל, אם ניתנו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, יש בהם משום ראיה לכאורה לחוסר יכולתו הכלכלית של המבקש, המהווה תנאי למתן פטור, כאמור.

בענייננו, למבקש דנן ניתן פטור מאגרה בהחלטות בית משפט זה הן במסגרת הליך עת"מ 16816-06-10 (החלטה מיום 10.6.10), והן במסגרת הליך ת"א 20142-01-10 (החלטה מיום 8.3.10). הפטור בתיק 20142-01-10 לא ניתן לגופו של ענין, אלא רק משום שהפרקליטות לא טרחה להביע עמדה לגופו של ענין. ברי איפוא כי החלטה זו אינה מהווה ראיה לכאורה בענין העדר יכולת כלכלית. מנגד, נדחו מספר בקשות דומות של המבקש בשורה של הליכים, משום שהמבקש לא צירף אסמכתאות כנדרש. עצם העובדה שקיימות שתי החלטות לפטור את המבקש מתשלום אגרה, אין בה כדי לייתר ולאיין את הצורך לתמוך כל בקשה באסמכתאות, דבר שלא נעשה, במיוחד לנוכח העובדה שבקשות דומות של המבקש כבר נדחו בעבר מחמת אותו מחדל. יצויין כי מאז הוכרז החייב פושט רגל חלפו לפני למעלה משנתיים, ומכל מקום, מאז שניתן לו הפטר, הוא כבר איננו מוגדר פושט רגל.

זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי לצורך עמידה בתנאי השני הנדרש בתקנות לצורך מתן פטור, די בקיום סיכוי להצלחת התביעה, ולו ברף נמוך (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383, 389-388). במקרה דנן, אין ספק שסכום התביעה מופרז על פניו מכל בחינה שהיא, ומתקבל הרושם כי מדובר בניצול של הבקשה למתן פטור מאגרה לצורך תביעת סכומים מוגזמים שלא היו נתבעים לו היו נדרש המבקש לשלם אגרה בגינם.

כעולה מסעיף 31 לכתב התביעה שעניינו פירוט הנזקים הנטענים, המבקש עתר לפיצוי בסך של 3,000,000 ₪ בגין "גרם מניעת הפסד השתכרות עתידית" וכן 5,000,000 ₪ בגין "הרעת מצב בריאותו של התובע". נראה כי מדובר בראשי נזק מופרכים לנוכח העובדה שציין המבקש בעצמו בבקשה דנן, כי הוא הוכר כבלתי כשר לעבודה לצמיתות. אף במסגרת הליך הפש"ר המצויין לעיל, טען המבקש כי הוא אינו עובד מזה 4 שנים כמצויין במפורש בהחלטה בדבר מתן ההפטר (מיום 8.10.08), וזאת בשל מצבו הרפואי ובעיות שונות מהן סבל במישור זה.

הנה כי כן, אין כל יסוד לתביעת הפסד השתכרות עתידית בגין אירועים נטענים שהחלו בחודש אוגוסט 2005 כמפורט בכתב התביעה (ר' סעיפים 1-16), כאשר מהחומר המצוי בפני בית משפט זה בעניינו של המבקש, עולה בבירור כי הלה הוכר בלתי כשר לעבודה זמן רב קודם לכן, ולא בעטיים של האירועים הנטענים בכתב התביעה. הוא הדין ביחס לנזק הנטען של הרעת מצב בריאותו של המבקש, אשר נאמד על ידי המבקש בחמישה מיליון ₪, שעה שמצב בריאותו היה בעייתי זמן רב קודם לאירועי התביעה דנן, כפי שניתן להיווכח בין היתר מהעובדה שזכאותו לקצבת נכות החלה כבר מיום 6.6.05 (ר' אישור המל"ל שצורף על ידי המבקש לבקשה זו). זאת ועוד, לא ברור מהו הקשר האפשרי בין השמדת מטלטלין של המבקש לבין פגיעה כה קשה בבריאותו, כנטען על ידו.

גם הטענה לנזק בסך של 950,000 ₪ בגין השמדת ציוד ומלאי של חברת מיגמי אינטרנשיונל בע"מ, אינה מגלה כל עילה, שכן הנזק, אם נגרם, הוא נזק של החברה הנ"ל ולא נזק של המבקש.

באשר למטלטלין שאבדו, המבקש לא טרח לפרט, ולו כזית, כיצד חישב ומצא ששווי המטלטלין האישיים שהושמדו הינו 450,000 ₪.

כל שנותר הוא ראש הנזק של עגמת נפש, כאשר לענין זה דורש המבקש פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין "רצח כלבי התובע" לצד "עגמת נפש כללית" בסך 200,000 ₪. מכאן שזהו הסכום המכסימלי שבגינו ניתן יהיה ליתן פטור מאגרה, היה ויתקן המבקש את מחדליו. זהו סכום המצוי בגדר סמכותו של בית משפט השלום, וככל שהמבקש עומד על תביעתו, שם עליו להגישה.

בהקשר זה נפסק לא אחת כי "סכום התביעה הינו רכיב חשוב בשיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה. תשלום אגרת בית משפט מהווה מחסום מפני תביעות בלתי מבוססות בסכומי עתק. נקבע, כי מקום בו סכום התביעה מוגזם, יינתן הפטור רק עד לסכום הריאלי של התביעה: 'האגרה משמשת מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שווא. קיים חשש שתובע המצרף לתביעתו בקשה לפטור מתשלום אגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, עשוי לנפח את סכום התביעה ללא התחשבות בהיקפה המשוער, בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין הגדלת סכום התביעה ואין כל גורם המרתיע אותו מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים. תובע כזה אינו חשוף למגבלות של תובעים רגילים, שכן תובע המחוייב בתשלום אגרה, סביר להניח כי ישקול היטב את סיכוייו כנגד סיכוייו להפסיד, ויעריך את שיקוליו לגבי היקף הסעד הנדרש' ..." (בש"א (חי') 5107/00 חאנטולי יוניס נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (2001) פורסם בנבו).

בטרם סיום, ולנוכח העובדה שמדובר במבקש המגיש בעת האחרונה בקשות רבות לפטור מאגרה, נביא את הדברים שנאמרו בעת"א (ב"ש) 10- 04- 35152 מגאדבה נ' שב"ס (פורסם בנבו), מהם עולה כי יש לבחון בקפידה בקשות למתן פטור מאגרה כאשר מדובר בתובע המגיש תביעות רבות בתוך פרק זמן קצר, ובכולן מבוקש פטור מאגרה:

"כב' השופט א' גרוניס אמר בבשג"ץ 11124/08 מחמוד ראיק מגאדבה נ' שב"ס (פורסם ב"נבו"):

"מן החומר עולה, כי עסקינן בעותר המגיש עתירות רבות מספור, עד כדי כך שקשה לעקוב אחריהן. ... בעל דין המציף את בתי המשפט בגשם של הליכים אינו יכול לצפות שבקשותיו לפטור מאגרה יזכו להתייחסות כאילו מדובר בבעל דין רגיל".

וברע"ב 10011/08 מגאדבה מחמוד ראיק נ' שב"ס (פורסם ב"נבו"), אמר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ