ה"ת
בית משפט השלום חדרה
|
2816-05-15
30/05/2015
|
בפני השופטת:
רקפת סגל מוהר
|
| - נגד - |
מבקש:
אחמד זועבי
|
משיבה:
משטרת אום אל פחם
|
| החלטה |
מונחת בפני בקשה להחזרת תפוס.
רקעוטיעוני הצדדים
ביום 20.4.15 נתפס רכב מסוג טנדר ניסן מ.ר. 52-631-69 (להלן:"הרכב") הרשום על שם חברת "א. נפאפעה בע"מ", בשעה שהמבקש נהג בו כשהוא מסיע שני נוסעים שהינם תושבי אזור יהודה ושומרון ואשר שהו בישראל ללא היתר שהייה או העסקה כדין.
ביום 29.4.15 הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות של העסקת והסעת תושב זרים שלא כדין, לפי סעיפים 12א(ב) ו- 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (ת"פ 50223-04-15).
המבקש העותר להחזרת הרכב לידיו מן הטעם שמדובר ברכב המשמש אותו בעבודתו כקבלן בניין ומהווה מקור פרנסה עבורו, מעלה כנגד עצם תפיסתו את הטענות הבאות:
א.המשיבה הפרה את חובת תיעוד ההליכים החלה עליה, בכך שלא מסרה למבקש הודעה בכתב בדבר העילה לתפיסת הרכב, פרק הזמן בו הוא עתיד להיות תפוס והוראת החיקוק שמכוחה בוצעה התפיסה (יצוין כי מדובר בטענה שככל הנראה נטענה על ידי ב"כ המבקש ככל בשלב שבו טרם נודע לו על הגשת כתב האישום הכולל הודעה בדבר כוונת המשיבה לבקש את חילוט הרכב בתום ההליך הפלילי שננקט נגדו).
ב.מקור סמכות המשטרה לתפיסת רכב שבוצעה בו עבירה של הסעה שלא כדין של תושב זר הוא סעיף 12א(ג1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 והתנאים הקבועים בו לא התקיימו בנסיבותיו של מקרה זה.
ג.גם אם יימצא כי מדובר בתפיסה שבוצעה כדין, הרי שאין הוא עתיד לשמש כראייה בבית המשפט וגם אם המבקש יורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, לא יוכל בית המשפט להורות על חילוטו.
בתגובה לבקשה זו הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת להשבת הרכב שכן מדובר ברכב ששימש את המבקש לביצוע עבירה של הסעת שב"ח וכי בכוונתה לעתור בסיומו של ההליך המשפטי לחילוט הרכב בהתאם להוראת סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.
דיון והכרעה
סעיף 12א(ד2) לחוק הכניסה לישראל קובע כי:
"אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור יחולו לגביו הוראות אלה:
(1) בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, שלא לעשות כן; החליט שלא לחלט את הרכב יחולו הוראות סעיף קטן (ג2)".
כלומר, במקרים בהם מורשע נאשם בעבירה נוספת לפי חוק הכניסה לישראל הנ"ל - קיימת חובת חילוט, למעט באותם המקרים שבהם מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות שלא לעשות כן.