אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התרת פרסום פרטי ושם השוטר שנעצר בחשד למעורבות בפרשיות שוחד

התרת פרסום פרטי ושם השוטר שנעצר בחשד למעורבות בפרשיות שוחד

תאריך פרסום : 04/07/2013 | גרסת הדפסה
ע"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
7079-07-13
04/07/2013
בפני השופט:
אמיר טובי

- נגד -
התובע:
דוד כרמל
עו"ד רועי קרן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד גב' חן הררי

מאחר ואתמול הוריתי על עיכוב ביצוע ההחלטה ככל שהיא נוגעת לאיסור פרטי העורר עד היום בשעה 10.00, אני מאריך בזאת באופן זמני את עיכוב הביצוע עד למתן החלטה בערר שבפניי.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תשע"ג, 04/07/2013 במעמד הנוכחים.

אמירטובי, שופט

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ע' רוזינס) שניתנה ביום 3.7.13, כשהערר מופנה כנגד החלטת בית משפט השלום להתיר פרסום שמו ופרטיו של העורר.

בפני בית משפט קמא הונחה בקשה להורות על מעצרו של העורר לגביו קיימים חשדות לקבלת ומתן שוחד, במסגרת תפקידו כשוטר במשטרת ישראל.  בהחלטתו ציין בית משפט קמא, לאחר שעיין בחומר החקירה, כי מדובר בחשד ברמה המגיעה כדי ראיות לכאורה  של ממש לגבי חלק מן העבירות. עוד קבע בית משפט כי פעולות החקירה מחייבות, בשלב זה, השארתו של העורר במעצר, מאחורי סורג ובריח. על ההחלטה להורות על מעצרו, לא השיג העורר בפניי וכאמור, הערר מתייחס לחלקה השני של החלטת בית משפט קמא שעניינה פרסום שמו ופרטיו.

בית משפט קמא בחן את טענות הצדדים וסקר את המטריה המשפטית  והגיע לכלל מסקנה כי לא הוצגו כל טענות וראיות לנזק חמור ספציפי שייגרם לעורר מעבר לנזק שיכול להיגרם לכל אדם נורמטיבי הנעצר לראשונה. לפיכך, דחה בית משפט קמא את הבקשה לאיסור פרסום.

המסגרת הנורמטיבית של הדיון מעוגנת בסעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וקובע, בין היתר, כי בית משפט רשאי  לאסור שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור, ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום. בפסיקה נקבע כי לא די בנזק רגיל הנגרם מטבע הדברים כתוצאה מפרסום שמו או פרטיו של חשוד שטרם הוגש לגביו כתב אישום. נאמר כי "בהתפרסם שמו של חשוד, ייגרם לו על הרוב נזק אישי משפחתי ומקצועי, ואולם נאמנים לדברי החוק לא נביא במניין שיקולנו אלא נזק שניתן להגדירו נזק חמור" (בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל).

הסעיף הרלבנטי העוסק בפרסום שמו של חשוד תוקן אך לאחרונה, תוך שהמחוקק קובע מדרג לגבי פרסום פרטיו ושמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום. בכך, ביקש המחוקק לאזן בין שני עקרונות הניצבים זה מול זה, מחד העיקרון של פומביות הדיון והאחר זכותו של אדם לכבוד, לשם טוב ולפרטיות.

בית המשפט נדרש לסוגיה זו במספר רב של מקרים ולאחרונה בע"פ 8225/12 פלונית נ' פלוני (24.2.13), שם נקבע, בין היתר, כי "אין ספק כי זיהוי של אדם כחשוד בפלילים פוגע בשמו הטוב ובפרטיותו ועלול לגרום לו נזק רב וחסר תקנה... המחוקק הכתיב את נקודת האיזון הנורמטיבית בין הזכויות המתנגשות בקובעו כי עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת הם הכלל והם יסוגו אחור מפני הצורך להגן על שמו הטוב ופרטיותו של חשוד בהתקיים נסיבות חריגות (בש"פ 1071/10)".  אחת מן הנסיבות הללו קבועה בסעיף 70(ה1)(1) שהוזכר לעיל, ועניינה נזק חמור הנגרם לחשוד כתוצאה מהפרסום. כפי שציינתי, אין די בכך שעלול להיגרם לחשוד נזק רגיל על מנת לחסות בצילו של הסעיף "נזק מפרסום שם שאינו מתאפיין בחומרה מיוחדת וחריגה אינו מכשיר את החלת החריג" (בש"פ 1071/10 הנ"ל). נקבע עוד כי בבואו לבחון את השאלה באם פרסום עלול להסב לחשוד "נזק חמור", יתחשב בית המשפט, בין היתר, בנסיבותיו האישיות של החשוד, מצבו הפיזי והנפשי, אופי עיסוקו, היותו של החשוד איש ציבור, היותו אב לילדים קטינים שהפרסום יפגע בהם ויגביר את הפגיעה בו, עברו הפלילי, סוג העבירה וחומרתה ומשקל הראיות שנאספו לתיק החקירה.

ברע"פ 1058/12 - חליפה נ' מדינת ישראל (19.2.12) עמד בית המשפט על כך שהמחוקק לא נתן היתר גורף לאי פרסום אלא קבע פרמטרים שלאורם יש לילך תוך שהכלל הוא פומביות הדיון.

בבואי לבחון את המקרה בתיק זה, לאור הוראות החוק והחלטות בית המשפט בסוגיה זו, כפי שנסקרו לעיל, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא.  אני סבור כי לא עלה בידי העורר להציג נזק חמור באופן מיוחד וקיצוני שייגרם לו כתוצאה מפרסום שמו ופרטיו מעבר לנזק הרגיל הנגרם כתוצאה מפרסום שמו של חשוד שאין לחובתו עבר פלילי.

נתתי דעתי לטענות שהעלה ב"כ העורר לגבי הסכנות בהן יהיה נתון שולחו היה ששמו ופרטיו יפורסמו ברבים ולא מצאתי כי יש בכך כדי להצדיק איסור הפרסום. נראה לי כי רשויות שב"ס יוכלו להתמודד עם העובדה שמדובר בשוטר וידעו לנקוט באמצעים על מנת להבטיח שלומו ובטחונו של העורר.

אציין כי בגדר שיקוליי הבאתי בחשבון את עוצמת הראיות המצויות בתיק החקירה ואין לי אלא להצטרף לקביעת בית משפט קמא כי מדובר בתשתית ראייתית מבוססת ומוצקה למדי, המעידה על מעורבותו של העורר בפרשיות בהן הוא נחשד.

לאור עקרון העל של פומביות הדיון ובהעדר נזק חמור ומיוחד, אין מקום להורות על איסור פרסום.

לפיכך, אני דוחה את הערר.

<#3#>

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ