אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התרשלות בנק בפירעון שיק אשר החתימה עליו זוייפה

התרשלות בנק בפירעון שיק אשר החתימה עליו זוייפה

תאריך פרסום : 03/10/2006 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
60832-04
28/09/2006
בפני השופט:
רחמים כהן

- נגד -
התובע:
בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
עו"ד ד' סופר
הנתבע:
זוהר (ארזי) לאה
עו"ד י' שוורצמן וע' נוי
פסק-דין

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל (להלן - הבנק או התובע) הגיש נגד זוהר (ארזי) לאה (להלן - הלקוחה או הנתבעת), תביעה בסדר דין מקוצר על סך 13,249 ש"ח בגין יתרת חוב שנוצרה בחשבון עו"ש של הנתבעת (להלן - החוב).  הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן בה טענה, שהחוב נוצר עקב שיק על סך 10,000 ש"ח שנגנב ממנה, חתימתה עליו זויפה והוא שימש למשיכת כספים מחשבונה בבנק.

טענות התובע

לטענת התובע, הנתבעת חתמה בשנת 1995 על מסמכים לפתיחת חשבון ועל חוזה דביטורי כללי, לפיו הסכים התובע לתת לנתבעת מפעם לפעם אשראי בחשבון עו"ש (להלן - כתב ההתחייבות). במסגרת פתיחת החשבון חתמה הנתבעת על טופס דוגמאות חתימה. ביום 21/10/03, נפרע בחשבון הנתבעת שיק בסך 10,000 ש"ח, אשר נמשך על ידה (להלן - השיק). השיק שולם לאחר שנבדק בדרך המקובלת בבנק ונמצא, כי החתימה על השיק נחזית להיות זהה לחתימת הנתבעת בטופס דוגמת החתימה. כמו כן, החתימה על השיק נחזית להיות זהה לחתימתה על שיקים אחרים שנמשכו בחשבונה ולכתב ידה של הנתבעת במכתב אותו כתבה למשרד ב"כ התובע.

לטענת התובע, טענה המתבססת על עדותה של לינדה רצון, פקידת אשראי בבנק בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה (להלן - פקידת הבנק) ניהלה הנתבעת שיחת טלפון עם פקידת הבנק שבוע לאחר שנמשך השיק ושאלה אותה כיצד שולם השיק, כאשר נתנה לו הוראת ביטול. פקידת הבנק בדקה את טענת הנתבעת ולאחר שמצאה, כי לא ניתנה הוראת ביטול לגבי השיק מסרה את המידע לנתבעת, שענתה לה כי ככל הנראה טעתה וביטלה את השיקים הלא נכונים. לטענת פקידת הבנק, בהמשך השיחה עברה הנתבעת לפסים אישיים וסיפרה לה, כי ניהלה מערכת יחסים עם גבר, אשר אף התגורר איתה במשך מספר חודשים וכי אותו גבר, שבדיעבד התברר כנוכל, פיתה אותה לתת לו שיקים בסכומים גדולים, ובכללם השיק המדובר. לטענת פקידת הבנק הנתבעת לא טענה במהלך השיחה, כי חתימתה על השיק זויפה.

לטענת התובע, משנוכחה הנתבעת לגלות בעקבות השיחה עם פקידת הבנק, כי טעתה ולא ביטלה את השיק החליטה לנסות ולהתחמק מתשלום השיק באמצעות טענת הזיוף. עוד טוען התובע, כי מי מטעם הבנק מעולם לא התחייב בפני הנתבעת כי יצור איתה קשר טלפוני בכל פעם שמוצגים שיקים בחשבון וכי באחריות הנתבעת להיות ערה למצב חשבונה. באשר לסכום השיק, שחרג ממסגרת האשראי של הנתבעת טוען התובע, כי לאור העובדה  שהנתבעת היתה לקוחה ותיקה אושרה לה לעיתים חריגה נקודתית ממסגרת האשראי בהתאם לשיקול דעת התובע. עוד טוען התובע, כי כפי הנראה עלו יחסיה של הנתבעת עם הגבר שהתגורר עימה על שירטון והנתבעת מנסה להתחמק מאחריותה לשיקים אשר נמשכו על ידה, כל זאת על חשבונו של התובע.

טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת, היא ניהלה חשבון עובר ושב אצל התובע במשך כשש שנים. חשבון זה ריכז את כל ענייניה הכספיים השוטפים ומסגרת האשראי אשר נקבעה לה על ידי התובע, בהתאם ליכולותיה הכלכליות עמדה על סך של 5,000 ש"ח בלבד (להלן - המסגרת). ביום 21/10/03, חויב חשבונה בשיק על סך 10,000 ש"ח, לאחר שהתובע אישר את פירעון השיק למרות שחרג ממסגרת האשראי שהועמדה לרשותה ומבלי שהיו לה כל בטוחות לכיסוי השיק. בטרם הוצג השיק לפירעון היה חשבון העו"ש ביתרת חובה של 2,043 ש"ח ובעקבות פירעונו נוצר חוב בסך  13,294 ש"ח, לו טוען התובע. לטענת הנתבעת, לא התקשר נציג מטעם התובע לבקש את אישורה לפירעון השיק ובכך נהג בניגוד למנהגו מזה שנים להתקשר אליה בכל מקרה של שיק שסכום המשיכה שלו גבוה. עוד טוענת הנתבעת, כי השיק נגנב מפנקס השיקים שלה, על ידי שותפה לדירה באותה עת, יוסי הלר, שהוא אחד המוטבים הרשומים על השיק וחתימתה עליו זויפה. נודע לה על השיק רק כחודש לאחר שנפרע, כאשר התקשרה לבנק לשאול מה מצב חשבונה ונמסר לה, שחשבונה נמצא ביתרת חובה של 12,043 ש"ח כתוצאה ממשיכת השיק. בבדיקה שערכה לאחר מכן התברר לה, שמפנקס ההמחאות נתלשה המחאה אחת ביחד עם הספח ולכן לא עלה בידה להבחין בגניבת השיק קודם לכן. לטענתה, במענה לשאלתה בשיחת טלפון שניהלה עם פקידת הבנק, כיצד קרה ששולם השיק, ענתה לה פקידת הבנק, כי "פקיד בנק עשה טעות". לטענת הנתבעת, מעת שגילתה דבר הזיוף פעלה מול משטרת ישראל בהגשת תלונה על זיוף והעניין נמצא בחקירה.

לטענת הנתבעת, מעולם לא משכה שיק בסכום של 10,000 ש"ח או סכום קרוב לכך ולכן מדובר בסכום חריג ללא פרופורציה בהתייחס לפעילות בחשבונה, דבר שהיה צריך לעורר חשד אצל התובע. כמו כן, העובדה שסכום השיק חורג באופן משמעותי ממסגרת האשראי שהעמיד התובע לרשותה מצביעה על כך, שהתובע התרשל בתפקידו בכך שפרע את השיק מבלי להתקשר אליה ולקבל את אישורה. מאחר והחתימה על השיק זויפה ואינה חתימתה, פעל התובע שלא כדין כאשר פרע את השיק מבלי לבדוק את אמיתות חתימתה ולקבל אישורה לפירעונו,  רשלנותו היא שגרמה לחוב ולכן עליו לשאת בתוצאות מחדלו ולא להניחם לפתחה.

דיון

גדר המחלוקת העיקרי בין הצדדים הוא אפוא השיק על סך 10,000 ש"ח, שנפרע מחשבונה של הנתבעת ויצר את החוב שאת תשלומו דורש התובע. התובע טוען, שהחתימה על השיק נחזית להיות חתימת הנתבעת ולכן פירעון השיק נעשה כדין. הנתבעת טוענת, שהשיק נגנב ממנה וחתימתה עליו זויפה. פירעון השיק על ידי התובע היתה פעולה רשלנית מאחר והיה מחויב לקבל אישורה לפירעון.

למרות שהמחלוקת האמיתית היא לגבי השיק, לא הושגה הסכמת הצדדים למינוי מומחה שיחווה דעתו, האם החתימה אמיתית או מזויפת, דבר שיכול היה לסייע לפתרון המחלוקת. אי הסכמת התובע נבעה מטענתו, שנטל הוכחת הזיוף אינו מוטל עליו מאחר ולא עסקינן בתביעה שטרית. הנתבעת, לעומת זאת, היא אישה קשת יום  שבקושי רב השיגה לעצמה ייצוג משפטי ולכן לא היה בידה לשכור שירותי מומחה לכתבי יד.

י' זוסמן, בספרו דיני שטרות (מהדורה שישית) בעמ' 337, מתייחס לחתימה שאמיתותה שנויה במחלוקת וקובע כדלהלן: 

"נתבע הטוען טענת זיוף אינו חייב להוכיח שחתימתו זויפה, אלא התובע חייב להוכיח שהנתבע חתם על השטר, שכן רק על פי חתימתו האמיתית זכאי הוא להוציא מחברו".

לפיכך, תחילה נדרש מענה לשאלה - מיהו במקרה דנן המסתמך על החתימה החייב בהוכחת אמיתותה ועל כן, על מי מוטל נטל השכנוע בדבר זיוף או אמיתות חתימתה של הנתבעת על השיק.  נטל השכנוע שהיה מוטל על בעל הדין שנמנע מהבאת ראיה שתסייע להרמת הנטל, מקים לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה "דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה היתה פועלת לחובת הנמנע" (י' קדמי, על הראיות (חלק שלישי) עמ' 1650).

פקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן- פקודת השטרות) קובעת כללים ספציפיים וברורים ביחס לתביעה, שבבסיסה שיק לגביו נטענת טענת זיוף. 

סעיף 22 (א) לפקודת השטרות קובע בזו הלשון:

אין חבות בלי חתימה

"אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה".

סעיף 23 (א) לפקודת השטרות קובע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ