אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבל ערר על ההחלטה לעצור עד תום ההליכים מואשם ביידוי אבנים במסגרת הפרות סדר

התקבל ערר על ההחלטה לעצור עד תום ההליכים מואשם ביידוי אבנים במסגרת הפרות סדר

תאריך פרסום : 05/06/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
2695-08
26/05/2008
בפני השופט:
אל"ם אריה נח

- נגד -
התובע:
מעתז שחאדה עבדאללה ת"ז 852058551
עו"ד מחמוד חסאן
הנתבע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
החלטה

העורר שבפני נעצר עד לתום ההליכים, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום  בגין ידוי אבני במסגרת הפרות סדר.

בפני ערר על החלטת בית המשפט קמא לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו.

חומר הראיות כולל בין היתר את עדותם של שני חיילי צה"ל, אשר בעדותם מאשרים את זיהוי של העורר כמי שזרק אבנים,  הם העידו כי תפסו את העורר בבית הקפה שלו. אין מחלוקת כי לא היה כל הזמן קשר עין מרגע היידוי ועד למעצר, ועל כך מבסס הסנגור את עיקר טיעונו.

הגם שאין הלכה הקובעת כי רק קיום קשר עין רצוף עם החשוד מרגע ביצוע ידוי האבנים ועד למעצר הוא בגדר זיהוי קביל, הרי זו בעיקרה  שאלה של משקל הראיות. אם יתרשם בית המשפט, שישמע את התיק כי למרות ניתוק קשר העין, עדיין העדים מזהים את העצור, ואין חשש לטעות בזיהוי, כי אז גם זיהוי כזה מספק.

בשלב זה של הארכת המעצר עד לתום הליכים, הלכה היא שאין בית המשפט בוחן את אמינות  הראיות, אלא בדיקה ראשונית ולכאורית , תוך הנחה שיוכח האמור בהן.

ולמרות שאין בוחנים בשלב זה את אמינות הראיות, הרי מחמת צל צילו של ספק שבסופו של יום יקבע בית המשפט כי הייתה טעות בזיהוי, הרי במקרה זה ובנסיבותיו המיוחדות, ראיתי שיש לתת משקל מסוים לטענה זו לענין המעצר עד לתום ההליכים.

האירוע והמעצר התרחשו בשעת לילה, לאחר חצות. מאידך בעדויות נאמר כי היה ליל ירח הייתה תאורת רחובות, וגם תאורת זרקורים. כך ששאלת יכולת הזיהוי, תבורר בשלב הראיות. אך כאמור, מחמת צל צילו של הספק האמור, שנוצר עקב כך, שהמעצר לא היה מיידי לאחר זריקת האבנים, והטענה ביחס לתאורה שגם היא דורשת בירור , נוצרה חולשה מסוימת בראיות שמצדיקה בחינת חלופת מעצר.

סיכומו של דבר: משבחנתי את חומר הראיות הלכאורי, הגעתי למסקנה כי חומר הראיות די בו לכאורה להרשיע את העורר, אם ייתן בית המשפט אמון בעדויות  עדי התביעה, אך מאידך יש בו מידה קלה של ספק המצדיקה בנסיבות המיוחדות של התיק בחינה של חלופות מעצר. ספקות אלה לא ניתנים לבירור בשלב זה של דיון במעצר.

השאלה אחרת הינה שאלת המסוכנות. זריקת אבנים יש בה סכנה של ממש, ותיאור האירועים אינו מותיר ספק ביחס לסכנה בה היו נתונים החיילים שעה שנזרקו עליהם אבנים רבות, לפיכך אין מקום להרחיב בדבר הסכנה הנובעת ממעשה שכזה.

אני בהחלט ער לעובדה, כי ידוי אבנים יכול להביא למות הנוסעים ברכב או לפגיעה קשה בהם אולם במקרה המסוים האמור, ומשום שנסיבות המקרה מראות על מסוכנות יחסית פחותה לעומת עבירות ביטחוניות אחרות, דוגמת אימונים צבאיים, שימוש בנשק או חברות בארגוני טרור מצאתי כי יש לתת גם לכך משקל מסוים.

הסנגור טען כי העורר ממשפחה טובה אביו רופא וניתן להבטיח התייצבותו .אני נכון להניח כי יהיה בכך להסיר במידת מה את החשש להימלטות מאימת הדין . מדובר בצעיר חסר עבר פלילי ובטחוני .

חלופת מעצר

הגם שבאזור לא נחקק דין הדומה לחוק המעצרים, הרי מכח הפסיקה והוראות הדין הכלליות וכן מכח העקרונות החוקתיים של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, פועלים בתי המשפט הצבאיים באיזור על פי רוח האמור בחוקים אלה .

לפיכך בין אם נחיל באזור את חוק המעצרים, ככתבו וכלשונו, ובין אם נסתפק רק בעקרונות החוקתיים העולים מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הרי חובה עלינו לבחון אם אין דרכים פחות פוגעות בנאשם, מאשר מעצר עד לתום ההליכים.

בשלב זה עומדת לכל נאשם חזקת החפות, ומעצר אינו מקדמה על חשבון הענישה , ממילא צריך שלמעצר יהיו  סיבות משלו.

התובע הצבאי העלה בפני את החשש שחרור ממעצר למעשה יגזור את הדין.

בענין זה יש לשוב ולהזכיר משכלות יסוד: המעצר אינו מקדמה על חשבון ענישה. מאידך, יש גם לזכור כי שחרור ממעצר אינו בשום פנים ואופן ערובה לכך שבית המשפט מנוע מלגזור על הנאשם מאסר בפועל אם יורשע, וימצא ראוי לכך.

אם יקבע כלל, כי מי ששוחרר ממעצר בתנאים, לא ישוב לכלא- אפילו יורשע בדין, הרי כלל זה יפגע בראש ובראשונה בעצורים עצמם.

החשש לקביעת רף ענישה עליון למי ששוחרר ממעצר, ימנע מהתביעה הצבאית לשקול הסכמה לשחרור ממעצר בתנאים, ואולי אף מבית המשפט לאשר שחרור ממעצר בתנאים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ