אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבל ערעור בגין הפרת חוזה שכירות המשיבים חוייבו בפיצויים

התקבל ערעור בגין הפרת חוזה שכירות המשיבים חוייבו בפיצויים

תאריך פרסום : 23/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי מרכז
3980-08-07
09/10/2007
בפני השופט:
1. אילן ש' שילה - אב"ד
2. אסתר שטמר
3. מאיר יפרח


- נגד -
התובע:
ריטרסקי דוד
הנתבע:
1. סנדביץ רוני בע"מ (בפירוק)
2. ידרמן רוני
3. ידרמן אודט
4. הרפז נילי

פסק-דין

לפנינו ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט ז' ימיני) מיום 2.4.06 (ת"א 1019/01), אשר קיבל בחלקה תביעה שהגיש המערער נגד המשיבים בגין הפרת חוזה שכירות וחייב את המשיבים בפיצויים בגין אחור בפינוי וגרימת נזקים למושכר.

1.         רקע

(א)                המערער הוא בעליו של נכס מקרקעין הנמצא ברחוב המגשימים 15 בפתח תקווה (חלקה 168 בגוש 6368) שעליו בניין בן קומה אחת המיועד לתעשייה (להלן: " המושכר"), וכן של החלקה השכנה למושכר (חלקה 171 בגוש 6368; להלן: "המגרש השכן"). המשיבה 1, שהיא משיבה פורמלית היא חברה הנמצאת בהליכי פירוק (להלן: " החברה") שעסקה עובר לפירוקה בייצור ושיווק מזון למוסדות. המשיב 2 (להלן: " המשיב" או " רוני") והמשיבה 3, רעייתו של רוני בתקופה הרלוונטית לתביעה נושא ערעור זה (להלן: " אודט") היו בעלי המניות ומנהליה של החברה. המשיבה 4 היא אמה של אודט (להלן: " נילי").

(ב)                ביום 5.12.1990 כרתו המערער מצד אחד והחברה, רוני ואודט (להלן יחד: " השוכרים") מצד שני חוזה שכירות (מע/1; להלן: " החוזה") שעניינו השכרת המושכר לשוכרים. תקופת השכירות נקבעה לחמש שנים, וניתנה לשוכרים אופציה להארכתה לחמש שנים נוספות; האופציה אכן מומשה, באופן שתקופת השכירות הייתה אמורה להסתיים ביום 30.11.2000. נילי ערבה להתחייבויותיהם של השוכרים (מע/2). " דמי השכירות החודשיים הבסיסיים" הועמדו על 6,500 ש"ח בצירוף מע"מ כשסכום זה הוצמד למדד המחירים לצרכן שהיה ידוע ביום כריתתו של החוזה.  ביום 26.7.94 הסכימו המערער, החברה ורוני על " תוספת לחוזה שכירות" שעניינה העלאת דמי השכירות הבסיסיים החל מחודש ספטמבר 94' בסכום של 2,400 ש"ח ש" יתוסף לשכה"ד הבסיסי" (מע/1).

(ג)                  ביום 10.9.00 שלח המערער מכתב אל המשיבים שבו הודיע על ביטול החוזה עקב " הפרות רבות ויסודיות, בין היתר בעשיית שינויים רבים במושכר ללא קבלת רשות ממני, גרימת נזקים כבדים ביותר למושכר, חוסר רצונכם לתקןן את הנ"ל ומניעת כניסתי למושכר עם שוכרים פוטנציאליים" (להלן: " מכתב הביטול" - נספח ד' לכתב התביעה). במכתב הביטול דרש המערער את פינוי המושכר עד ליום 10.10.00, דהיינו כשבעה שבועות קודם למועד הצפוי לסיום השכירות.  

(ד)                השוכרים לא פינו את המושכר לפי הדרישה שבמכתב הביטול וגם לא במועד שבו הסתיימה תקופת השכירות המוארכת לפי החוזה. ביום 4.1.01 הגיש המערער את תביעתו לבית משפט קמא לפינוי ולפיצויים.

(ה)                בכתב התביעה המקורי טען המערער להפרת הסכם השכירות ולנזקים שגרמו לו השוכרים, ועתר לסילוק ידם של השוכרים מן המושכר ולסעדים כספיים בסכום כולל של 1,000,000 ש"ח. לאחר שהשוכרים פינו את המושכר ביום 1.5.01 או סמוך לו, ולמערער התאפשר לבחון את המושכר ואת הנזקים שלדבריו נגרמו לו באמצעות שמאי מטעמו, הוא הגיש כתב תביעה מתוקן שבו עתר לחייב את המשיבים בסכום כולל של 1,780,147 ש"ח. ואלו הסעדים הכספיים העיקריים שעתר להם המערער בכתב התביעה המתוקן:

(1)    פיצוי מוסכם בגין אחור בפינוי מיום 10.10.00 (כפי שנדרש במכתב הביטול) לפי ס' 14(ד) לחוזה בסך 186,706 ש"ח (המערער נקב אמנם בסכום גדול יותר בדרך שבה חישב את המגיע לו (סעיף 24 לכתב התביעה), אך לפי ניסוחו של כתב התביעה עתר לסכום הנ"ל בלבד).

(2)    פיצוי מוסכם בגין אחור בפינוי לפי סעיף 14(ה) לחוזה בסך 260,616 ש"ח.

(3)    בגין נזקים למושכר לפי חוות דעת שמאי 933,731 ש"ח.

(4)    בגין שימוש במגרש השכן 51,600 ש"ח.

(5)    בגין לשון הרע שפירסם רוני 100,000 ש"ח.

(ו)                  להגנתם טענו השוכרים, בין היתר, כי המערער " התחייב לאפשר את המשך השימוש במושכר למשך 15 שנים נוספות" (סעיף 6 לכתב ההגנה המקורי), או " לעוד 15 שנים" (סעיף 27 לכתב ההגנה המתוקן של המשיבים 3-1), והוא שהפר את החוזה כאשר דרש את פינוי המושכר לפני תום תקופת השכירות.  כן טענו השוכרים כי לא גרמו כל נזק למושכר, ואף ההפך הוא הנכון - ערכו בו שינויים שהעלו את ערכו. ועוד טענו השוכרים שדמי השכירות שעל פיהם חישב המערער את נזקיו כפולים מדמי השכירות הנכונים, וכי סכומי התביעה מוגזמים. לטענתם אין למערער זכות תביעה בקשר לשימוש במגרש השכן שהוא מגרש ריק שפונה זה מכבר, ואף אין לו כל תביעה בקשר לחדר הקירור שלטענתו נהרס, מפני שמדובר בחדר קירור שגילו עשרות שנים ושפורק בהסכמת המערער. השוכרים הוסיפו וטענו שהם זכאים לקזז את נזקיהם בגין הפסקת השכירות, והחברה אף הגישה תביעה בגין נזקים שכאלו, אך בסופו של דבר בהסכמת הצדדים הופסק הדיון בה. השוכרים כפרו בתביעה ללשון הרע ונציין כבר עתה שבית המשפט דחה את התביעה בעילה זו וב"כ המערער הודיענו שאין הוא מערער על הדחייה, שעל כן לא נשוב אליה בדיון להלן. נציין שבזמן שהתביעה הייתה תלוייה ועומדת ניתן צו לפירוק החברה ולפיכך עוכבו ההליכים נגדה.

(ז)                 נילי, שהגישה כתב הגנה נפרד, הכחישה מחוסר ידיעה את עיקר העובדות שבכתב התביעה, והוסיפה שהמערער לא יצר עמה קשר במשך כל תקופת השכירות, כי לא ערבה לחובות הנתבעים האחרים ושאין היא חבה כלל בין היתר עקב שינויים שנעשו בתנאי החוזה ובמושכר, ללא ידיעתה והסכמתה. ועוד טענה נילי שהמערער לא פעל להקטנת נזקיו.

(ח)                בעלי הדין הגישו תצהירי עדות ראשית והמערער הגיש חוות דעת של מומחה  של השמאי אלון ששונקין (מע/3; להלן: " המומחה").

(ט)                בדיון שהתקיים בבית משפט קמא ביום 14.9.04 הסכימו הצדדים להמלצת בית המשפט לוותר על שמיעת הראיות ולהגיש סיכומים בכתב באופן שפסק הדין ינתן על פי החומר הכתוב.

(י)                  ביום 15.2.05, לאחר קבלת הסיכומים, פסק בית משפט קמא את פסקו וחייב את המשיבים לשלם  למערער סכום של 122,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ואת המשיבים 2 ו-3 לשלם סכום נוסף של 24,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כאמור. בית המשפט ציין בפסק דינו שהוא נותן אותו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט מכוח הסכמת הצדדים. הואיל והסכמה כזו לא ניתנה, בוטל פסק הדין וביום 2.4.06 נתן בית המשפט את פסקו נושא הערעור, על יסוד החומר הכתוב שהיה לפניו, וגם הפעם ללא שמיעת ראיות.   

2.         פסק דינו של בית משפט קמא

(א)                בית משפט קמא העמיד את המחלוקת על שלוש שאלות: אם החוזה הופר, ואם כן אזי מהו שיעור הפיצוי שהמערער זכאי לו, וכיצד יש לחלק את האחריות לפצותו בין המשיבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ