אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבל חלקית ערעור על קולת העונש למורשע בנהיגה בעת שיכרות ברכב צבאי

התקבל חלקית ערעור על קולת העונש למורשע בנהיגה בעת שיכרות ברכב צבאי

תאריך פרסום : 27/04/2008 | גרסת הדפסה
ע
בית הדין הצבאי לערעורים
67-07
20/03/2008
בפני השופט:
1. אלוף שי יניב- נשיא
2. אל"ם עזרא קמא
3. אל"ם ראובן לוי


- נגד -
התובע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד רס"ן רן כהן
הנתבע:
רס"ל אלכסיי בדילה
עו"ד סרן סרגיי מורין
פסק-דין

1. המשיב, רס"ל אלכסיי בדילה, הורשע על-פי הודאתו, בבית הדין המחוזי מ"ש עורף, בעבירה שמהותה התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חוק השיפוט הצבאי), על כך, שנהג בכלי רכב צבאי מרחק של כ-800 מטרים בהיותו "באותה העת שיכור", עד אשר "עוכב" על-ידי שוטרי המשטרה הצבאית. בית הדין קמא השית עליו עשרים ושניים (22) חודשי פסילה "מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה אזרחי או צבאי": מחציתם פסילה ממשית, ומחציתם מותנית. כמו כן, הושת על המשיב קנס בסך 1,000 ש"ח. לפנינו ערעור התביעה הצבאית הראשית על קולת העונש. הערעור מופנה הן באשר לתקופת הפסילה הממשית של רישיון הנהיגה, שאותה מבקשת התביעה להעמיד על שנתיים, והן לעניין הימנעות בית הדין המחוזי מפגיעה בדרגתו של המשיב.

2. עיקר הנסיבות העומדות ביסוד ההרשעה פורטו על-ידי הערכאה הנכבדה קמא, כדלהלן:

"ביום 16.4.2006 יצא הנאשם את יחידתו שבדרום הארץ...  בצוותא עם סגן אלכסיי זמצוב, לכיוון מקום מגוריהם. בהגיעם לראשון לציון עצרו במרכז הקניות "טיב טעם". בהיותם במרכז הקניות, כשהם לבושים במדי צה"ל, שתו הם משקאות אלכוהוליים. הנאשם שתה 'שתיים או שלוש כוסות בירה', בעוד שסגן זמצוב שתה שתי כוסות בירה. לאחר שעשו כן, נהג הנאשם ברכב צבאי, כאשר סגן זמצוב יושב לצידו, מרחק של כ-800 מטרים, אז עוכבו על-ידי שוטרים של המשטרה הצבאית. נהיגתו זו של הנאשם, לאורך כ-800 מטרים, נעשתה עת היה שיכור.

מסמך הפרטים הנוספים (ת/1) גילה עוד, כי הנאשם שירת, בתקופה הרלוונטית, כרס"ר מחנה במחוז דרום של פיקוד העורף וכנגד משמעת. לאחר נהיגתו בשיכרות כאמור, עת עוכב על ידי שוטרי המשטרה הצבאית, הואיל הוא להיכנס לניידת המשטרה, רק לאחר ששוכנע לעשות כן על-ידי סגן זמצוב ואזרח נוסף שהיה במקום. לנאשם ולסגן זמצוב נאמר, על-ידי השוטרים הצבאיים, כי הם יידרשו להיבדק בבדיקת שכרות (באמצעות מכשיר 'ינשוף') בתחנת משטרת ישראל. עוד ניתנה לשניים הוראה להימנע משתייה. על אף האמור, שתה הנאשם כוס קפה, אותה רכש במכונת שתייה שנמצאה במקום, עובר לבדיקתו כאמור. בדיקתו של הנאשם, באמצעות מכשיר ה'ינשוף', העלתה תוצאה של 330 מ"ג/ליטר, בעוד שהמידה הקבועה לפי החוק, מעבר לה ייחשב הנוהג כשיכור, הינה 240 מ"ג/ליטר".

3. הוצג בפנינו, כי תחילה הגישה התביעה הצבאית כתב אישום, אשר ייחס הן למשיב והן לסגן זמצוב עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה), בצירוף סעיף 39א לפקודת התעבורה וסעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; וכן עבירה, שעניינה התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי. בהמשך הדברים, במסגרת הסדר טיעון, תוקן כתב האישום, ובמסגרתו יוחסה למשיב עבירה של התנהגות שאינה הולמת בלבד. עוד הוסכם בין הצדדים, כי במסגרת הטיעונים למידת העונש, ההגנה לא תתנגד לכך, שבין רכיבי הענישה, תושת פסילת רישיון נהיגה "על אף שמדובר בעבירה לפי חוק השיפוט הצבאי" (וראו: סעיף 35 לפקודת התעבורה, ועמ' 18 לפרוטוקול בית הדין המחוזי). בטיעוניה לעונש עתרה התביעה להטלת העונשים, לפי הסדר הבא: "פסילה לפי סעיף [39א], קנס, עונש של פגיעה בדרגה, וכן עונש פסילה על תנאי" (ע' 15 לפרוטוקול בית הדין המחוזי). ההגנה התנגדה לפגיעה בדרגה, ביקשה למתן את תקופת פסילת רישיון הנהיגה ולא הסתייגה מהטלת קנס.

4. בדחותו את בקשת התביעה לפגיעה בדרגת המשיב, ציין בית הדין המחוזי: "לא נטען בפנינו שקיימת רמת ענישה נוהגת, ממנה עולה, כי מתחייב, או, למצער - מוצדק באופן ברור, לפגוע בדרגתו של מפקד שנכשל בעבירה כגון דא". בית הדין קמא הוסיף, כי "לכאורה, על סמך המוצג בפנינו, ... ככלל, מקרים דומים של נהיגה בשכרות, גם כאשר נעברה העבירה על ידי נגד בכיר או אף על ידי קצינים, מצאו את מקומם בבית הדין הצבאי לתעבורה, אשר בו אין נאשם שדרגתו רב-סמל ומעלה צפוי לעונש של הורדה בדרגה". בית הדין דחה את טיעוני התביעה באשר למידת הפסול במישור הפיקודי. זאת, לאחר ש"לא הופנינו לאיסור בחוק או בפקודות הצבא, האוסר, כשלעצמו, על שתייה בפומבי של משקאות אלכוהוליים על-ידי משרת קבע הלובש מדים" (והשוו הנסיבות, שבהן חלה פ"מ 33.0220 "משטר מחנה - משקאות משכרים"). לאחר סקירת מכלול הנסיבות העובדתיות הקונקרטיות מצאה הערכאה הדיונית: "יתכן, כי התנהגות כזו אינה מתיישבת עם דרכי ההתנהגות והאתיקה המקובלים בצה"ל, אך עדיין אין היא מגעת כדי פסול מוסרי או קלון המצדיקים פגיעה בדרגתו של הנאשם". הערכאה קמא מצאה, אפוא, כי "לב החומרה הטמון במעשי הנאשם נעוץ בעצם הנהיגה בשכרות, כאשר הנסיבות שקדמו לה, אינן מוסיפות עליו באופן המצדיק חריגה משמעותית מהענישה המקובלת במקרים מעין אלה".

בהידרשו לרכיב פסילת רישיון הנהיגה, ציין בית הדין המחוזי, שבהתאם להסדר הטיעון, כפי שהוצג לפניו, וכמתבקש מ"מהותה של העבירה עצמה" תקופת פסילת רישיון הנהיגה תיגזר "ביחס אל העונש המינימלי שקבע המחוקק לעניין של נהיגה בשכרות". על רקע הוראת סעיף 39א לפקודת התעבורה קבע בית הדין קמא, כי בעניין דנן מתקיימות "נסיבות מיוחדות", כמשמען בהוראה האמורה, המאפשרות למתן את מידת הפסילה מ"תקופת המינימום" של שנתיים. לעניין זה הפנתה הערכאה קמא להצטברות הנסיבות כדלהלן: "המרחק הקצר, בן 800 המטרים בו נסע הנאשם כשהוא שיכור; העדרם של סממנים חיצוניים לשיכרותו זו; משמעותו הכבדה של רשיון הנהיגה מבחינת הנאשם, על רקע מקצועו הצבאי והכשרותיו הצבאיות בתחום זה, ועברו התעבורתי ה'נקי'. כן נתנו דעתנו לשירותו הצבאי המצויין של הנאשם לאורך השנים". מנגד, על יסוד ההלכה הפסוקה נמנע בית הדין קמא מליתן משקל לכך, שמידת החריגה ברמת האלכוהול "לא הייתה קיצונית", ולכך, שהמשיב לא חש בהשפעה פיזית כלשהיא בעקבות השתייה (השוו: ר"ע 666/86 עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(4) 463, 467 (1986)).

5. כמובא בפתח הדברים שני ראשים לערעור התביעה הצבאית. עיקר ערעור התביעה מופנה לרכיב פסילת רישיונות הנהיגה. נטען, שנקודת המוצא לקביעת עונשו של המשיב היא הוראת סעיף 39א לפקודת התעבורה. בהסדר הטיעון, כך נטען, הייתה הסכמה בין הצדדים, ש"סעיף [זה] ...[]יהווה את הבסיס לגזירת העונש" ו"טעם זה כשלעצמו ... מחייב לראות את הקביעה המנויה בסעיף 39א ככזו שחייבה את בית הדין קמא". לשיטת התביעה, שיקולי הקולא שמנה בית הדין קמא כ"נסיבות מיוחדות" ובגינם חרג מעונש המינימום הקבוע בסעיף 39א לפקודה אינם מהווים נסיבות מיוחדות ואינם יכולים להוות בסיס להפחתה בעונש. לחלופין, ביקשה התביעה להצביע על שורת נסיבות לחומרה, שראוי היה לשקול ואשר חייבו, לשיטתה, את השתת "עונש המינימום" של פסילה ממשית של רישיונות נהיגה למשך שנתיים. בין נסיבות אלה מפנה התביעה להיבטים הבאים: תפקידו של המשיב כרס"ר משמעת שהדריך את נהגי היחידה שלא לשתות משקאות משכרים ו"פרק עול"; העובדה, שהמשיב אשר העיד על עצמו כמי שאינו מורגל בשתיית משקאות אלכוהוליים, לא נזהר זהירות יתרה ונהג ברכב; התנהלותו של המשיב לאחר שנתפס על-ידי השוטרים, כאשר לא ציית להוראותיהם, ושתה קפה חרף ההוראה המפורשת "להימנע משתייה".

עוד טוענת התביעה, כי את כישלונו של המשיב יש לראות כ"כישלון פיקודי מובהק". מכאן עתירתה הנוספת כנגד הימנעות הערכאה קמא מלפגוע בדרגתו. התביעה הפנתה, בהקשר זה, לכך, שהמשיב כשל בדוגמה האישית שנתן לעמיתיו ולפקודיו; העובדה ששתה משקאות משכרים בפומבי כשהוא לובש מדי צה"ל, בהיותו עם קצין נוסף; נהיגתו בשכרות ברכב צבאי; והתנהגותו לאחר שעוכב על-ידי המשטרה הצבאית. נוכח האמור נטען, כי יש מקום להחמיר בעונשו של המשיב גם על דרך של פגיעה בדרגתו.

מנגד, עמדת ההגנה היא, כי בית הדין המחוזי ערך את "האיזון הראוי" בין כלל שיקולי הענישה, במיוחד שעה שבעת ביצוע העבירה המשיב היה בדרכו לביתו, ולא בשעת היותו בתפקיד. הסנגור המלומד ביקש להדגיש את הצטיינותו של המשיב; את העובדה, שהוא זוכה "לאמון מוחלט" מצד מפקדיו; ואת חרטתו העמוקה. אודות הצטיינותו של המשיב בתפקידו הונחו לפנינו חוות-דעת מאת מפקדו, מפקד מחוז דן ומסמכים נוספים. עוד הפנתה ההגנה להשלכות כבדות המשקל העלולות להיות לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב, מעבר לתקופה שהוטלה בפסק דינה של הערכאה קמא.

6. על הסכנה הרבה האורבת למשתמשים בדרך מנהיגה בשכרות עמד בית המשפט העליון פעם אחר פעם:

"נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. על-כן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות (ראו רע"פ 3343/04 יעקב נפתז'י נ' מדינת ישראל (לא פורסם))" (רע"פ 6439/06 קריטי נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(4) 806,   807 (2006)).

על רקע האמור, במסגרת תיקון לפקודת התעבורה, שנתקבל לפני למעלה מעשור (חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 35), התשנ"ה-1995, ס"ח 197), הוסף סעיף 39א לפקודת התעבורה, המורה לאמר:

"הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3) [נהיגה בשכרות], דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים... אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר".

בפסיקת בית המשפט העליון הוטעם, כי השתת תקופת פסילה המתונה מתקופת המינימום הקבועה בחוק, תישמר אך ורק לנסיבות, המצדיקות את הדבר, מפאת ייחודיותן:

"החריגה מעונש המינימום ראוי לה שתתקיים במשורה, לשם שמירה על המדיניות הציבורית ועל כוונת המחוקק. עונש המינימום נועד על-מנת להרתיע כל נהג ונהג, גם אלו הנורמטיביים, ולשנות את התפיסה החברתית, לפיה ניתן לשתות ולנהוג" (רע"פ 8387/06 איילא נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(4) 1163 (2006) (ההדגשה הוספה)).

כפועל יוצא מכך, בפרשת איילא, נדחתה בקשת רשות ערעור, שלפיה נתבקש בית המשפט העליון לצמצם את תקופת הפסילה הממשית של רישיון הנהיגה ולהעמידה על תקופה הפחותה מ"תקופת המינימום", הקבועה בפקודה. העובדה, שריכוז האלכוהול באותה פרשה, בדומה לענייננו, היה במעט מעל המותר (315 מיקרוגרם), לצד נסיבות אישיות כבדות משקל, לא הועילו למבקש, והבקשה נדחתה:

"באשר לעונש, מצבו של המבקש בהחלט לא פשוט ומהווה שיקול לקולא. הדברים אמורים הן ביחס לעברו התעבורתי והן ביחס למצבו הכלכלי והמשפחתי. דא עקא, מעברם השני של המאזניים מונח אינטרס הציבור, אשר לו משקל מכריע, בעיקר בענייני נפשות כגון אלו בהם אנו עוסקים. בשורה ארוכה של החלטות קבע בית-משפט זה, כי למען חיזוק ההרתעה ושינוי תרבות הנהיגה בחברה, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה, אשר מרכיב חשוב בה הינו העמידה הדווקנית על עונשי המינימום שנקבעו. ...

משקלם של שיקולים אלו, כאמור, כבד הוא, גם נוכח נסיבות אישיות לא פשוטות". (שם בעמ' 1164).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ