אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה תביעת עיריית רמלה לתשלום אגרות כנגד מוסד לילדים מפגרים

התקבלה תביעת עיריית רמלה לתשלום אגרות כנגד מוסד לילדים מפגרים

תאריך פרסום : 27/06/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום רמלה
2426-05
17/06/2007
בפני השופט:
קמיר-וייס שלהבת

- נגד -
התובע:
עיריית רמלה
עו"ד אבי נוה
הנתבע:
מקים מוסד לקימום ילדים מפגרים בע"מ
עו"ד טל חן
פסק-דין משלים

1.                  במסגרת ת.א. 2426/05 של בית משפט זה הגישה התובעת כנגד הנתבעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום אגרות והיטלי פיתוח בסכום כולל של 177,656 ש"ח.

2.                  הנתבעת הגישה בקשה לרשות להתגונן (בש"א 2647/05). ביום 25.04.06 ניתנה החלטת כב' הרשם דן סעדון לפיה ניתנה לנתבעת רשות להתגונן אך ורק בטענה שעניינה החלה למפרע של חוק העזר לרמלה (אספקת מים), תשנ"ט-1988 ובטענה שעניינה סכומה הנכון של התביעה.

3.                  במסגרת ע.א. 14/06 השיגה הנתבעת על החלטת כב' הרשם סעדון הנ"ל, כשטענתה היתה כי יש ליתן לה רשות להתגונן בכל הטענות המפורטות בבקשתה לרשות להתגונן ולא בשתי טענות בלבד. ביום 12.11.06 ניתנה על-ידי מותב זה ההחלטה לפיה הערעור נדחה והתובענה נקבעה לקדם משפט.

4.                  לאחר בירור סכון התביעה הנכון, ולאחר שהנתבעת שילמה ביום 25.12.06 סך של 130,000 ש"ח לתובעת, ניתן ביום 19.02.07 פסק דין חלקי על-ידי עמיתתי, כב' השופטת אסתר נחליאלי-חיאט, לגבי סך נוסף של 23,604 ש"ח.

5.                  כל שנותר לדיון ולהכרעה הינו החיוב שהושת על-ידי הנתבעת על-פי חוק העזר לרמלה (אספקת מים), תשנ"ט -1998.

בין הצדדים הוסכם כי בעניין זה יוגשו סיכומי הצדדים בטיעונים משפטיים, ללא שמיעת הראיות, וכב' השופטת נחליאלי-חיאט קבעה כי פסק הדין המשלים ינתן על-ידי מותב זה.

6.                  עיינתי בסיכומי ב"כ הצדדים המלומדים והגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל התובענה ככל שהיא מתייחסת גם לחיוב שהושת על הנתבעת מכח חוק העזר לרמלה (אספקת מים), תשנ"ט -1998 (להלן: " חוק העזר"), כפי שיובהר להלן.

7.                  מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת לפיה טענת הנתבעת, כי מדובר בחיוב רטרטאקטיבי כביכול, אין בה ממש, הואיל ועל-פי העובדות המוסכמות בין הצדדים, הרי שאין מדובר בחיוב רטרואקטיבי, אלא בחיוב בתשלומי אגרות והיטלי פיתוח בגין בניה חריגה בעת גילויה של בניה זו על-ידי התובעת.

8.                  אין חולק כי הנתבעת ביצעה עבודות בניה, מבלי שביקשה וקיבלה היתר בניה כדין בגינן בשנת 1992, וכי עבודות בניה אלו התגלו לתובעת רק בשנת 1999. עובדות אלו מוסכמות על הצדדים ובשל כך לא הובאו ראיות על ידם.

9.                  סעיף 9 לחוק העזר הרלבנטי, שעניינו היטל צנרת ומועד תשלומו, קובע בסעיף (ג)(4) כדלקמן:

"נבנה בנין בנכס או נבנתה תוספת בניה, ללא היתר בניה או בסטיה ממנו - בעת בנית התוספת או בעת התגלותה לעירייה, לפי העניין, לפי שטח התוספת שנבנתה בפועל"  (ההדגשות שלי -ש.ק.ו.).

לשון חוק העזר הנ"ל ברורה וממנה עולה באופן חד-משמעי, כי החיוב בהיטל על-פי חוק העזר הנ"ל יעשה בעת שמתגלה לעירייה דבר קיומן של עבודות הבניה, גילוי אשר כאמור אין חולק כי התרחש בענייננו רק בשנת 1999, עת כבר עמד על מכונו חוק העזר הנ"ל.

10.              זו הייתה גם דעתה של עמיתתי, סגנית הנשיא בבית משפט זה, כב' השופטת זהבה בוסתן, בפסק הדין בת.א. (רמלה) 3832/02 עיריית רמלה נ' זערור באסם (פסק-הדין ניתן ביום 06.02.06). גם שם עלתה על-ידי הנתבע אותה הטענה, שנטענה על-ידי הנתבעת כאן, לפיה עבודות הבניה אשר נעשו ללא היתר קדמו לחוקי העזר החדשים על-פיהם בוצע חיובו של הנתבע על-ידי התובעת, וכך נקבע על-ידי כב' השופטת בוסתן:

"לטענת הנתבע מאחר והבניה הסתיימה לכל המאוחר בשנת 1988 וכל חוקי העזר נחקקו בשנת 1998 והם אינם מכילים הוראות בדבר תחולה רטרואקטיבית הם אינם רלוונטים לתובענה. גם אם היה מקום לחייב את הנתבע לשאת בתשלום ההיטלים הרי שחישובם יכול היה להעשות לפי הדין שהיה בעת הבניה (ורק לגבי התוספת החדשה של 21 מ"ר) ולא ע"פי החיקוקים החדשים.

אין ממש בטענה.

אין ספק כי בידי הנתבע אין היום היתר בניה התואם את הבניה בשטח. לו היה מגיש היום בקשה להיתר (בהנחה שניתן היה לאשר את הבניה), היה מתבקש לשלם את תשלומי החובה כפי שהם נוהגים היום. באותו אופן ובהתאם להוראות חוקי העזר עליו לשלם את אגרות הפיתוח בהתאם למה שהיו קיימים במועד גילוי הבנייה".

11.              דעתי כדעת כב' השופטת בוסתן וכדעת ב"כ התובעת לפיה רואים מי שבונה בניה מבלי שקיבל עליה היתר כדין ואף לא שילם את שיעורי האגרות וההיטלים המוטלים עליו, כמי שמגיש בקשה להיתר במועד הגילוי, ואו אז חלים עליו חוקי העזר התקפים ליום הגשת הבקשה להיתר.

לפיכך, אין מדובר בהחלה רקרואקטיבית של הוראת חוק פיסקלית כלשהי, אלא חיוב בגין בניה שלא כדין במועד שבו נתגלתה.

כל תוצאה אחרת מהאמור תהא בגדר מתן פרס למי שבונה באופן פיראטי, ללא שביקש וללא שקיבל היתר בניה כדין, וכזאת הדין לא יכיר במקומותינו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ