אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בעקבות תאונת דרכים שגרמה לרכב לאבדן מוחלט

התקבלה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בעקבות תאונת דרכים שגרמה לרכב לאבדן מוחלט

תאריך פרסום : 19/02/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ראשון לציון
3395-04
13/02/2007
בפני השופט:
ד"ר איריס סורוקר

- נגד -
התובע:
1. טמיר עינב
2. גרוס ברכה

עו"ד מונק הראל
הנתבע:
1. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
2. קווה אבנר

עו"ד מור חן
עו"ד הדר דן
פסק-דין

   הסכסוך

1.         התובע, בעלים של רכב מסוג סיאט איביזה (מ.ר. 3893935), עתר לחייב את הנתבעת 1 (להלן: " חברת הביטוח") לשלם לו תגמולי ביטוח מכח פוליסה לביטוח רכב פרטי (מס' 03/77/21/243091/ש), וזאת בעקבות תאונת דרכים מיום 8.8.2003, שגרמה לרכב אובדן מוחלט. חברת הביטוח התכחשה לחבות לפי הפוליסה, בטענה כי המבוטח הסתיר ממנה במרמה את עברו הביטוחי (שתי תאונות ברכב, וגניבת רכב), וכי לו ידעה על כך - לא היתה מבטחת כלל. חברת הביטוח הוסיפה כי התובע ביקש לרשום את דודתו (גב' ברכה גרוס) כמבוטחת, על מנת לזכות שלא כדין ב"הנחת העדר תביעות", וזאת למרות שגב' גרוס נעדרה זיקה לרכב.

2.         התביעה הופנתה גם כנגד סוכן הביטוח, מר אבנר קווה. התובע טען, כי גילה לסוכן את פרטי עברו הביטוחי, וכי ידיעת הסוכן מחייבת את חברת הביטוח. בנוסף טען, כי הסוכן הוא שיזם את רישום לקוחתו גב' גרוס כמבוטחת, במטרה להשיג הוזלת הפרמיה. התובע טען כי סמך על הסוכן, והניח שאין פסול בצירוף גב' גרוס. הסוכן השיב, כי רישומה של גב' גרוס נעשה לבקשתה ולבקשת התובע, שטענו בפניו כי גב' גרוס מימנה את רכישת הרכב. הסוכן טען, כי לא היה פסול בזקיפת הנחת העדר תביעות של גב' גרוס לטובת התובע, וזאת בדומה לנוהג הקיים בביטוח רכב שהורה רוכש לילדו. מר קווה טען, כי המבוטח שלל בפניו עבר ביטוחי.

3.         חברת הביטוח הגישה הודעת צד ג' נגד הסוכן, בה תבעה שיפוי, היה ותחויב כלפי התובע. לטענתה, פוליסת הביטוח נולדה במרמה על מנת לקבל ביטוח בעלויות זולות. הסוכן נחשד בקנוניה עם התובע, בכך שהוסיף מבוטחת פיקטיבית, במטרה להשיג הנחה שלא כדין.

4.         שלוש שאלות מרכזיות מתעוררות בהליך זה: האחת - שאלת חבותה של חברת הביטוח לפי הפוליסה; השניה - שאלת אחריותו המקצועית של הסוכן כלפי המבוטח; השלישית - שאלת אחריותה של חברת הביטוח לפיקוח על עבודת הסוכן. להלן תבחנה שאלות אלה. בפן הראייתי, כל צד העיד עדיו: מטעם התובע העיד הוא עצמו, אחיו טמיר גיא ודודתו ברכה גרוס (התובעת). מטעם חברת הביטוח העיד החוקר עמי מרקוביץ וכן מנהלת הסניף הרלבנטי, גב' אביבית שיניצקי. מטעם הסוכן העיד הוא עצמו (והגיש 3 תצהירים). העדים נחקרו בפני ואני סבורה כי היה בידי להתרשם ממידת מהימנותם ולקבוע ממצאים עובדתיים רלבנטיים.

            חברת הביטוח - העדר חבות ביטוחית

5.         התובע מילא הצעת ביטוח באמצעות הסוכן (נספח א'1 לתצהירו). בהצעת הביטוח מופיעה השאלה: "האם הוגשו תביעות במשך שלוש השנים האחרונות על ידי המציע לחברת ביטוח כלשהי ו/או לרכב נשוא הצעת  הביטוח?". לא סומנה תשובה במקום המסומן ל"כן או לא", אך בטבלה הצמודה נרשם כי בשנים 2000-2001-2002 היו למציע 0 (אפס) תאונות. בנוסף נשאל המובטח אם בחמש השנים האחרונות היה מעורב בתאונה כנהג, ונרשמה תשובתו: "לא".

6.         ההצעה לא שיקפה את עברו התאונתי והביטוחי של התובע. עברו האמיתי משתקף ב"דו"ח על תביעות רכב רכוש בשלוש השנים האחרונות", מטעם הראל חברה לביטוח, שם צוין כי התובע הגיש 3 תביעות: בגין תאונה מיום 19.7.2001; בגין תאונה מיום 8.7.2002; ובגין גניבת רכב מיום 8.2.2003 (הדו"ח צורף כנספח לתצהירו של מר קווה מיום 19.6.2006). התובע אישר, כי דו"ח זה מתאר נכונה את תביעותיו בעבר (פרוטוקול ע' 5 ש' 4-7; ע' 55 ש' 7-15).

7.         התובע טען, כי סיפר לסוכן על שתי תאונות רכב וגניבת רכב בעבר (ס' 6 לתצהירו): "אבנר [הסוכן] שאל אותי שאלות ואני עניתי לו עליהן תשובות מלאות לרבות ביחס לעבר הביטוחי שלי אשר כלל שתי תאונות וגניבת רכב. אבנר הסביר לי שגניבת רכב לא נחשב כעבר ביטוחי כי זה לא באשמתי". הסוכן הכחיש טענה זו מכל וכל, וטען: "התובע נשאל את השאלות בהצעת הביטוח והשיב עליהן אחת לאחת. אני רשמתי את תשובותיו של התובע לשאלות בהצעת הביטוח, אחת לאחת" (ס' 11-12 לתצהירו). גם בחקירתו, בתשובה לשאלה אם שאל את התובע על הגשת תביעות במשך 3 השנים האחרונות, השיב הסוכן: "הוא אמר לי שלא. אם היו לו הן היו מופיעות... כתוב אפס שכן לא היו תביעות" (פרוטוקול ע' 40 ש' 13-16).

8.         במחלוקת עובדתית זו, אני מבכרת את גרסת התובע על פני גרסת הסוכן. עדות התובע היתה עקבית. התובע חזר והעיד, כי מסר את המידע אודות עברו התאונתי למר קווה (פרוטוקול ע' 5 ש' 3-9; ע' 6 ש' 19-24; ע' 7 ש' 6-9; ע' 8 ש' 18-28; ע' 16 ש' 25-29; ע' 19 ש' 2-7). התובע לא היסס להודות כי ידע  שהעבר התאונתי הוא מידע רלבנטי לעשיית ביטוח (פרוטוקול ע' 18 ש' 15-18). בנוסף הודה, כי  חשד בכשרות המהלך של צירוף דודתו והסתמכות על ההנחה המגיעה לה, אך נרגע בעקבות הסברי הסוכן (פרוטוקול ע' 6 ש' 19-30; ע' 7 ש' 12-15; ע' 8 ש' 19-25; ע' 9 ש' 9-11). כך גם הודה שחיפש להשיג הנחה בביטוח (פרוטוקול ע' 16 ש' 30 עד ע' 17 ש' 2,  ע' 18 ש' 24-27). הודאות אלה, הפועלות כנגד התובע, מחזקות את אמינות גרסתו.

9.         לעומת עדות התובע, עדות הסוכן היתה בלתי אמינה וסבלה מסתירות פנימיות מהותיות. כך (וכפי שיורחב להלן), הסוכן טען בתצהירו כי רשם בהצעת הביטוח את תשובות התובע, אך בחקירתו אמר כי כלל לא שאל את התובע על עברו התאונתי, משום ש"הבחור הזה נראה כמו סטודנט, כשהוא אמר לי שהוא 3 שנים שאין לו רכב לא היתה שום סיבה שאשאל אותו אם היו לו תביעות" (פרוטוקול ע' 52 ש' 5-6). בנוסף התברר, כי מילא את פרטי העבר הביטוחי "לפי רכבה של ברכה [התובעת], כי התובע לא היה בכלל מבוטח (!)" (פרוטוקול ע' 46 ש' 1-5). על רקע סתירות מהותיות אלה, נופלת טענתו המקורית, לפיה מלא את הצעת הביטוח לפי תשובות התובע.

10.     למרות האמור לעיל, התובע לא יוכל לסמוך על הפוליסה דנא כמקור להטלת חבות על חברת הביטוח. הטעם לכך נעוץ בזה, שהתובע אחראי לחתימתו, המתנוססת על הצעת ביטוח כוזבת בכל הקשור לעברו התאונתי. כענין של מדיניות שיפוטית, אין לקבל התחמקות של בעל דין מנפקות חתימתו. החותם על מסמך - צריך לוודא כי הוא מבין על מה הוא חותם. במקרה הנדון, אין מדובר ב"אותיות קטנות" או סתומות, אלא בשאלות בהירות, אשר אינן קשות להבנה. התובע טען כי הוא סובל מדיסלקציה ועל כן לא קרא את ההצעה בטרם חתם (פרוטוקול ע' 8 ש' 18-28; כן ר' "דו"ח אבחון דידקטי לאתור לקויי למידה משנת 1995 -         ת/6). ואולם, אין במגבלת הדיסלקציה כדי לפטור את התובע מחובתו לברר על מה הוא חותם, ולהמנע מחתימה - אם הוא אינו מבין. הדיסלקציה מקשה על הקריאה, אך למרבה השמחה - אין היא עוורון. חתימה איננה אקט של לא-כלום. חתימה היא אקט מחייב. התובע אינו רשאי לאחוז בחבל משני קצותיו - מצד אחד לחתום, ובד בבד להמנע מנפקות  חתימתו (השוו, למשל, ע"א 325/88 כהן טוויל נ' בית מנוחה לזקנים בני ברק, פ"ד מד(1) 341, 347-348).

11.        כאמור, התובע הודה, כי ידע שעבר תאונתי משפיע על גובה הפרמיה ("אני יודע שכן. אני יודע שהמחיר נהיה יותר יקר אם יש עבר תאונתי"; פרוטוקול ע' 18 ש' 15-22). התובע הוסיף והודה, כי ביקש - וקיבל - הנחה ברכישת הביטוח (פרוטוקול ע' 6 ש' 2-14). ההנחה ניתנה לו בזכות צירוף דודתו גב' ברכה גרוס לביטוח, וזקיפת ההנחה לטובתו. התובע העיד (פרוטוקול ע' 6 ש' 19-24):

"כשאמרתי לו שהמחיר גבוה יחסית למה שהוצע לי, אמר לי שבשביל דודה שלך אני אעזור לך היא מבוטחת אצלי שנים, אין לי בעיה להתקשר אליה אם היא מוכנה לתת לך את ההנחה שלה, ניגשתי אליו ושאלתי אותו ליתר בטחון שלא תהיה בעיה מבחינה ביטוחית כי הרכב רשום על שמי, ויש לי עבר ביטוחי, הוא אמר לי שזו לא פעם ראשונה שאני עושה את זה וזו דרך מקובלת. הסוכן שוחח עם דודתי, אני כלל לא שוחחתי עמה."

12.        התובע הבין כי הוספת מבוטחת אינה "מעלימה" את עברו הביטוחי, ואולם הניח כי הוא רשאי להנות מזכאותה של גב' גרוס (פרוטוקול ע' 18 ש' 23-27). התובע הודה כי חשש מתקינות המהלך: "... ברגע שנתנו לי הנחה של מישהו, זה הדליק לי נורה אדומה, רציתי שזה לא יסכן אותי. הוא נתן לי ביטוח בכמעט 1,000 ש"ח יותר זול" (פרוטוקול ע' 7 ש' 3-5). ואולם לשיטתו, סמך על הסוכן: "הוא [הסוכן] טען שברכה מעבר לזה שהיא לקוחה ותיקה ומכירה אותו, אז יש הנחה של תעשיה אוירית. חששתי ממצב שהוא לא בסדר, ברגע ששמעתי אותו מדבר הביטחון חזר אלי ושאני עושה סיפור גדול" (פרוטוקול ע' 7 ש' 12-15).

13.        המבוטח ההדיוט רשאי לסמוך על הסוכן המקצועי, בנוגע לטיבן של הנחות וזכאותו של המבוטח לקבלן. ואולם אין לקבל כי התובע רשאי היה "לסמוך על הסוכן" בכל הקשור למילוי פרטיו האישיים שלו עצמו בהצעת הביטוח. בענין זה נדרשת מעורבות אישית ואקטיבית של המבוטח. אף אם הסוכן "נטע בו בטחון" בדבר האפשרות לסמוך על זכאותה של גב' גרוס, אין בכך כדי לפטור אותו, באופן אישי, מלוודא שהצעת הביטוח משקפת נתוני אמת. 

14.       תוצאת אי הגילוי בהצעת הביטוח במקרה דנא היא שלילת החבות החוזית של חברת הביטוח מכח הפוליסה. הוכח, כי חברת הביטוח "לא היתה מתקשרת באותו חוזה אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידעה את המצב לאמיתו" (ס' 7(ג)(2) לחוק חוזה הביטוח,             התשמ"א-1981). מסקנה זו עולה מעדותה של גב' שיניצקי מטעם חברת הביטוח, אשר לא נסתרה (פרוטוקול ע' 56 ש' 9-10). גב' שיניצקי העידה: "לא היה מקרה אחד שהייתי מקבלת כזה אדם לביטוח אצלי" (פרוטוקול ע' 59 ש' 20; ר' גם ס' 4 לתצהירה). עדות חד-משמעית זו נתמכה בעדות הסוכן, שאישר כי "הפניקס" אמנם לא היתה מבטחת את התובע, לו ידעה על עברו הביטוחי (פרוטוקול ע' 52 ש' 22-24; ע' 54 ש' 19-21).

15.       יחד עם זאת, וכפי שנראה להלן, חברת הביטוח אינה פטורה כלפי התובע בלא כלום. חברת הביטוח התרשלה כלפי המבוטח בכך שלא קיימה כל פיקוח על עבודת סוכן הביטוח, ובכך שאיפשרה לו להנפיק פוליסה שגויה ללא הליך בקרה. בהמשך תיבחן מידת אחריותה הנזיקית.

אחריות סוכן הביטוח

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ