אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה תביעה לסילוק יד ונדחתה תביעה לדמי שימוש ראויים

התקבלה תביעה לסילוק יד ונדחתה תביעה לדמי שימוש ראויים

תאריך פרסום : 09/05/2007 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה חדרה
1424-03
11/04/2007
בפני השופט:
שפרה גליק

- נגד -
התובע:
ג.צ. ת.ז.
עו"ד שדמי רפאל ואח'
הנתבע:
ג.ו. ת.ז.
עו"ד דניאל דן גור
פסק-דין

פתח דבר

1.         בפני תביעה לסילוק יד ודמי שימוש ראויים, שהגיש התובע חמה של הנתבעת - כנגד כלתו היא הנתבעת.

הרקע הדיוני

2.         התביעה הוגשה ב- 18.8.03, ואולם שמיעת ההוכחות בתיק החלה למעשה רק ב- 30.1.06, וזאת בעיקר עקב בקשות דחיה מרובות מצד הנתבעת, הן בפני המותב הקודם והן בפני.

3.         את התיק קבעתי לקדם משפט ליום 2.8.05. ביום 31.7.05 הוגשה לי בקשת דחיה - הבקשה נדחתה.

4.         לקראת מועד הדיון של 30.1.06 שוב הוגשה בקשת דחיה ע"י ב"כ הנתבעת. הבקשה נדחתה
(בכלל בבקשות הדחיה לא היתה תגובת הצד שכנגד). גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית-המשפט המחוזי נדחתה.

5.         בדיון של 30.1.06 התבקשתי ע"י ב"כ הנתבעת לפסול עצמי, סרבתי, וב"כ הנתבעת שערער על החלטתי ביקש עיכוב ביצוע. הדיון נדחה ל- 7.9.06.

6.         ביום 3.9.06 הוגשה ע"י ב"כ הנתבעת בקשה לדחות את דיון ההוכחות הקבוע ל- 7.9.96 היות ולצדדים קבוע תיק לסידור גט בבית הדין הרבני. ביום 4.9.06 הוגשה אותה בקשה פעם נוספת. הבקשה נדחתה. ביום 5.9.06 שוב התבקשתי לדחות את הדיון עקב מחלת ב"כ הנתבעת - הבקשה נדחתה.

7.         בינתיים ביום 21.12.05 הגישה הנתבעת תביעה לפסק-דין הצהרתי כנגד חמה (התובע כאן), חמותה, בעלה ואחות בעלה. בתביעה התבקשתי להצהיר כי מחצית הזכויות בבית נשוא התביעה שייכות לה. התיק הזה (תמ"ש 1425/03) היה קבוע ל- 7.6.06, ושוב התבקשה דחיית המועד ע"י ב"כ הנתבעת, הצדדים לא תיאמו מועדים חליפיים ביניהם, ולפיכך נקבע התיק לקדם משפט ליום 3.1.07. באותו מועד הצעתי לצדדים לשמוע הוכחות בתיק זה ביום 4.2.07 , אולם ב"כ הנתבעת לא יכול היה להסכים למועד קרוב זה (אשר התפנה ביומן בית-המשפט דרך מקרה) ולפיכך נקבע התיק להוכחות למועד רחוק.

8.         בנסיבות אלה, נראה שלא היה כל מוצא אחר מאשר לברר כל תיק לגופו ובנפרד.

9.         עוד אוסיף, כי הסכסוך שבין הצדדים, חילחל אל באי כוחם, ובאופן זה התנהלו הדיונים באווירה מתוחה וקשה שלא לצורך, ואי אפשר היה לנסות ולקדם הידברות בין הצדדים. לצערי, גם כתבי הטענות נוסחו בלשון בלתי מאופקת, ואפילו בהתייחס לסיכומים נשמעה הטענה כי אלה לא הועברו מאת צד לרעהו, בניגוד להחלטתי.

הרקע העובדתי ותמצית טענות הצדדים

10.        כאמור לעיל, הנתבעת ובנו של התובע נשואים זה לזו מאז 16/7/89, אך חיים בנפרד מזה תקופה ארוכה, ולפחות מאז שנת 2003 עת התגלע סכסוך קשה בין הנתבעת לבין בעלה. בעלה של הנתבעת, הוא בנו של התובע, אינו נתבע בתביעה שלפני והוא למעשה בחזקת "נוכח נפקד".

11.        "קרקע המריבה" - אם ניתן להתבטא כך, היא בית מגורים הבנוי ב...... והידוע גם כחלק מחלקה ... בגוש .....

            על חלקה זו הוקמו שלושה בתים: בית דו משפחתי, ובו "בית מספר 1" כפי שכונה בתביעה ושהזכויות בו שייכות בחלקים שווים לתובע ולאשתו, הגב' ג.ג., ו "בית מספר 2" (עפ"י המכונה בכתב התביעה) השייך לגב' ר.ג.צ., היא בתו של התובע, ובו מתגוררת כיום הנתבעת. בית מגורים נוסף (למעשה בית מספר 3) מצוי בחלקה האחורי של החלקה ואשר הזכויות בו עדיין רשומות אצל רשם המקרקעין ע"ש בעליו הקודמים ה"ה א., אך הלכה למעשה הזכויות בו היו שייכות לנתבעת ולבעלה. כפי שהבנתי, בית זה נמכר בינתיים במסגרת הליכי כינוס ועקב חובות שהיו לנתבעת ולבעלה.

12.        בנייתו של הבית הדו משפחתי, ולמעשה בנייתו של בית מס' 2, (הוא נשוא התביעה), הסתיימה בשנת 1991. מיד לאחר תום בניית הבית המחתה גב' ר.ג.צ. את זכויותיה בבית - לאביה, וכנטען בכתב התביעה "העניקה בדין את הרשות והסמכות לטפל בכל הקשור לבית השכרתו ולעשיית כל הנחוץ לאחזקתו", הוגש לי איפוא תצהיר שערכה הגב' ר.ג.צ. ביום 14.8.03 בו המחתה את זכויות התביעה שיש לה כלפי הנתבעת לאביה הוא התובע, המופיע בתביעה זו, כך נטען "בנעלי בתו".

13.        התובע טוען בכתב תביעתו כי הנתבעת מנהלת בבית גן ילדים ועקב סמיכות מגורי הצדדים הדבר מפריע לו. ככל שהבנתי, בינתיים הועבר ה"עסק" של גן הילדים למקום אחר, וכיום מתגוררת הנתבעת בבית עם שני ילדיה.

14.        לטענת התובע, בשנת 2003 עם עזיבתו של בעלה של הנתבעת את הבית, הודיע התובע לנתבעת כי הוא מבטל את רשותה של הנתבעת להתגורר בבית המגורים "לשהות בו ו/או לנהל בו עסק שבבעלותה", ולפיכך נדרשת היא לפנות את הבית.

15.        כן תבע התובע דמי שימוש ראויים ממרץ 2003 ועד לפינוי המלא בפועל בסך בשקלים השווה ל- 1,000$ לחודש.

16.        מנגד טענה הנתבעת טענות מקדמיות רבות ובהן טענת חוסר סמכות עניינית, חוסר יריבות וכי התובע ויתר על זכותו בנכס, וכי הזכויות בנכס הן שלה ושל בעלה בלבד. כן טענה הנתבעת שהתביעה התיישנה.

17.        לעצם העניין טענה הנתבעת כי הזכויות בבית נשוא המחלוקת היו מעולם שלה ושל בעלה "ואולם מסיבות משפחתיות של התובע, רשומות הזכויות באופן שבו נרשמו".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ