אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה תביעה למזונות של ילד קטין מאביו

התקבלה תביעה למזונות של ילד קטין מאביו

תאריך פרסום : 14/06/2007 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה מחוז תל-אביב
39930-04
07/03/2007
בפני השופט:
שאול שוחט

- נגד -
התובע:
ג.א.
עו"ד ירקוני יורם
הנתבע:
ג.י.
עו"ד זילברברג מיכאל
פסק-דין

1.         תובענה למזונות של ילד קטין מאביו - הנתבע (להלן: "התובע - הקטין"; "הנתבע").

2.         אם התובע והנתבע נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל. לימים  - כבר בישיבה למזונות הזמניים - חלק הנתבע על יהדותה של האם. בקשתו לתקן את כתב הגנתו, על מנת לכלול טענה זו, נענתה על ידי, בערעור אשר הוגש על ידו על החלטת רשם ביהמ"ש אשר דחה את בקשתו לתיקון (תמ"ש 39933/04, פסק דין מיום 17.11.05). ביום 3.1.05 נפסקו מזונותיו הזמניים של הקטין. בישיבת יום 8.2.06, טרם שמיעת ההוכחות , הסכימו ב"כ הצדדים, כי פסיקת המזונות תיעשה על פי הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959 (להלן: " חוק המזונות") ולא על פי הדין האישי. בכך התייתר הצורך להידרש ולהכריע אינצידנטלית בשאלת יהדותה של האם, וממילא בשאלת השתייכותו הדתית של התובע, הבן.


הדין החל

3.         א.         טרם חקיקתו של סעיף 3(א) לחוק המזונות, היקף המזונות, מידתם ודרכי

סיפוקם, בכל הנוגע למזונות ילדים קטינים, נקבעו בסעיפים 6 ו-7 לחוק זה.

ב.         סעיף 6 קובע: "היקף המזונות, מידתם וצרכי סיפוקם ייקבעו באין הסכם

בין הצדדים על ידי בית המשפט, בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3, לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב". (הדגשה שלי ש.ש.).

בהיות ההורים בני אותה קירבה לזכאי - ילדיהם הקטנים - מוקנה לביהמ"ש שיקול דעת, לפי סעיף 7 לחוק המזונות: "... לקבוע את מידת החיוב של כל אחד מהם, ורשאי הוא לחייבם ביחד ולחוד". (הדגשה שלי ש.ש.).

4.         צא ולמד, שלעניין מזונות ילדים קטינים, טרם חקיקתו של סעיף 3(א) לחוק המזונות, מחסורו של הזכאי - אם יש לו משלו אם לא, ויכולתו של החייב, אינם מעלים ואינם מורידים. ביהמ"ש יקבע את היקף המזונות ומידתם - צרכי הקטין הזכאי למזונות - ואת דרכי סיפוקם -  על מי תוטל חובת התשלום ובאיזה חלק - "בשים לב לנסיבות" ובהתעלם מהמחסור של הזכאי והיכולת של החייב (ר' לעניין זה ע"א 507/61, בן חיים נ' רזניק ט"ז 928, 925). ע"א 132/62 רחמילוב נ' מרמור  טז(4) 1520; ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז לו (ד) 449, 460). אחרי שנקבעו צרכי הקטין - במלואם - יחויבו בסיפוקם הוריו, ובהיותם בעלי אותה קירבה רשאי ביהמ"ש לחלק את החובה ביניהם, "בשים לב לנסיבות", שכן יש לראות את הוראת סעיף 7 כהמשך לקביעת ביהמ"ש  בדבר דרכי סיפוקם של המזונות על פי סעיף 6 לחוק.

5.         א.         משכך, מה הרבותא בסעיף 3(א) לחוק המזונות בכל הנוגע למזונות קטינים

הנקבעים שלא על פי הדין האישי? דומה שאין כל רבותא בחקיקתו, שכן אם חשבת לומר - כלשון השופט שנבויים: "שיפה כוחו של התיקון לגבי חלוקת הנטל שבין שני ההורים, אף אתה אמור לו כי סעיף 7 בחוק דן בחלוקת נטל זו ... ושמא תאמר כי סעיף 3(א) קובע קריטריון נוקשה של חלוקה באופן יחסי להכנסותיהם כאשר סעיף 7 נותן שיקול דעת לביהמ"ש, גם זאת לא יתכן לומר. בדברי ההסבר לחוק (הצ"ח 1530 תשמ"א 319) מוסבר כי הוא בא למנוע את המצב שהאב השכיר יצטרך למסור לידי אם הילד סכומי כסף על חשבון משפחתו החדשה מבלי להביא בחשבון את הכנסותיה של האם".  מכאן, מסביר השופט שינבויים שיש לפרש את המילים 'בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא' כמכוון להכנסותיהם הפנויות לכך "שהרי לא תאמר כן לא היה  תיקון אלא קלקול. כי לא יעלה על הדעת שהורה בעל הכנסה גבוהה ובעל משפחה חדשה גדולה יצטרך לשלם להורה בעל הכנסה נמוכה יותר אך בעל משפחה קטנה, בהתאם להכנסתו מבלי להביא בחשבון את הוצאותיו לפרנסת הגדולה.....". לפיכך, מסכם השופט שינבויים ואומר: "מסתבר שגם לפי התיקון יש להביא בחשבון את הכנסות שני ההורים והוצאותיהם, והרי אלה הנסיבות המדריכות את בית המשפט בבואו להפעיל את שיקולו לפי סעיף 7 הנ"ל".

            ב.          עם זאת, מאחר והחיוב המוטל על ההורים לספק את מזונות ילדיהם

הקטינים על פי הוראות החוק (סע' 6) הינו חיוב אבסולוטי ואין מתחשבים ביכולתו של ההורה אם ידו משגת אם לאו מכאן ובמחסורו של הילד מכאן, הצורך בקביעת ההכנסות הפנויות של כל אחד מההורים נועד אך ורק לשם חלוקת הנטל. הנטל יחולק בין ההורים בשיעור יחסי להכנסותיהם הפנויות מכל מקור שהוא. הנטל כשלעצמו לאמר, היקף החיוב ומידתו, לא יקטן בשל כך שהרי החיוב הוא אבסולוטי . טול לדוגמא אב המרוויח 10,000 ש"ח בחודש ואם המרוויחה 6,000 ש"ח לחודש. צרכי הקטין 2,000 ש"ח לחודש. האם מתגוררת בבית בדירה בבעלותה וללא משכנתא בעוד שהאב מתגורר בדירה שכורה בעלות של 2,000 ש"ח לחודש. צרכי הקטין ישולמו בכל מקרה אך לא לפי יחס של 10,000 ש"ח לחודש ל-6,000 ש"ח לחודש אלא לפי יחס של 8,000 ש"ח לחודש ל-6,000 ש"ח לחודש. החיוב היה ונותר אבסולוטי.

זאת ועוד, הוראת סעיף 7 לחוק המזונות, לא איבדה מחשיבותה רק משום חקיקתו של סע' 3א לחוק המזונות. את הוראת סע' 3 א' אין לפרש  כמכוונת לשוויון פורמלי. יש לפרשה כמכוונת לשוויון מהותי. אין לפרשה כמכוונת לחלוקה מדויקת, יבשה ואריתמטית המתעלמת מעלויות נוספות של צרכי הקטינים המוטלות על ההורים אשר בדרך כלל אינם חולקים זמן שווה עם ילדיהם. חלוקת שהות בלתי שוויונית, של ההורים עם ילדיהם, הינה נסיבה שיש בה, על פי סע' 7 לחוק המזונות, להטיל על ההורה הלא משמורן נטל גדול יותר במזונות ילדיו. במזונות על פי הדין האישי אלה הם גם דמי הטיפול הנפסקים לזכות הילדים הקטינים בנסיבות בהן האם אינה זכאית למזונות,  ומתווספים לדמי המזונות שלהם. במזונות על פי הוראות חוק המזונות יבוא הדבר לידי ביטוי בהפעלה נכונה ומדודה, 'בשים לב לנסיבות' של הוראת סע' 7 לחוק המזונות. אומרת על כך כב' השופטת שטופמן בע"מ (ת"א) 1052/05, ס.מ. נ' ג.מ. (פורסם באתר פסק דין) בהתייחס למגמה החדשה בפסיקת מזונות  עבור קטינים על פי הדין האישי-העברי:

"............. כמובן, שאין להתעלם, מן הרוחות החדשות המנשבות בפסיקה, ברוח עקרונות צדק ושוויון, בחלוקת נטלי מזונות, על שני הוריהם של קטינים... ברם...., וכך נראה כי למרות המגמה לחלוקת מזונות 'באופן שוויוני', ספק אם בכל הפסיקה לגבי 'צרכים הכרחיים' של קטינים, מתחת לגיל 15, אמנם מכוונת הפסיקה ל'חלוקה שוויונית' בין ההורים,  על דרך חישוב אריתמטי מדויק של הכנסותיהם והוצאותיהם, ובלא להתחשב בחבויות המוטלות מן הדין. מן הראוי לציין כי 'חלוקה שוויונית' של מזונות בין הורים, מן הראוי שתשקלל גם מרכיבים נוספים של עלויות מזונותיהם של קטינים, אשר אינם חולקים פרקי זמן שווים בין בית אמם לבית אביהם, ומטבע הדברים מוטלות על ההורה, המשמורן העיקרי, הוצאות נוספות אשר קשה לערוך בגינן חישוב 'אריתמטי מדויק".

            דברים אלה נכונים, בכל הכבוד, ביתר שאת, במזונות קטינים על פי הוראת החוק משום תחולתם של הוראות ס' 6, 7 לחוק המזונות.

צרכי הקטין

6.         א)         צרכי הקטין פורטו בכה"ת כדי 3,950 ש"ח, כולל מטפלת / גן/ קייטנות לא

כולל חלקו היחסי של הקטין במדור ובהוצאות המדור. צרכי הקטין הוערכו ככאלה, לעת הגשת התובענה, כשהקטין היה בן כשנתיים  (יליד 2.7.02) והתגורר עם אמו בבית המגורים הרשום על שם הנתבע. עד לחודש 8/04 טיפלה בקטין מטפלת והחל מ-1.9.04 החל הקטין לשהות בגן ואחרי הגן עם מטפלת (סעיפים 8-10 לכה"ת).

ב)         בכתב ההגנה טען הנתבע למופרכות העלויות והחישובים של צרכי הקטין

כפי שפורטו בכה"ת בכלל ולעלות המטפלת בפרט (סעיפים 14, 15, 16 לכה"ת).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ