אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה רובה של תביעה שהוגשה בגין ליקויי בנייה

התקבלה רובה של תביעה שהוגשה בגין ליקויי בנייה

תאריך פרסום : 02/08/2007 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
190-97
16/07/2007
בפני השופט:
רנה משל

- נגד -
התובע:
שלמה אטדגי ואח'
ח. דורון עו"ד
הנתבע:
1. נאות מזרחי בע"מ
2. מני לושי חברה להשקעות ובנין בע"מ
3. י.מ.מ. בינוי וציוד (1988) בע"מ (עוכבו הליכים)
4. מזרחי ובניו (א.ר.א.) בניה והשקעות בע"מ
5. ע"י ב"כ י. אגר עו"ד
6. גבריאל דקורדובי

עו"די. אגר
עו"ד י. גילת
פסק-דין

1.           ההליך

       א.    התובעים 1-3 (להלן: " משפחת אטדגי"), התובעים 4-8 (להלן: " משפחת פליישמן"), התובעים 8-11 (להלן: " משפחת חיות") והתובעים 17-21 (להלן: " משפחת כהן-ארזי") (כולם יחד להלן: " התובעים") עתרו בתביעתם לחיוב הנתבעות 1-4 לפצותם בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו להם, עקב ליקויי בנייה בדירות אותן רכשו מהנתבעות, וכן בגין ירידת ערך הדירות כתוצאה מליקויי הבנייה האמורים. כמו כן, עתרה משפחת חיות- כנגד כל הנתבעים - למתן סעד הצהרתי, לפיו הינה בעלת מלוא הזכויות בשטח קרקע, אשר נתבע 5 טוען לבעלות עליו, ונתבעות 1-3 חייבות לדאוג לרישום זכויותיה בו. עוד עותרת משפחת חיות, לסילוק ידו של נתבע 5 מן השטח הנ"ל ולמסירת החזקה בו לה, ולפצותה בגין נזקים שנגרמו לה עקב החזקת השטח על ידו.

              נתבע 5 הגיש הודעה לצד שלישי לנתבעות 1-4, בה עתר כי היה ויקבע כי השטח האמור אינו בבעלותו, תחויבנה נתבעות 1-4 לשפותו בגין כל סכום שיאלץ לשלם למשפחת חיות, וכן לפצותו בגין ירידת ערך דירתו.

       ב.    התובעים כללו בתביעתם אף את ילדיהם, על אף שלא היו צד לכריתת ההסכמים עם הנתבעות ואין להם כל עילה חוזית כלפי מי מהנתבעות. לפיכך, כשאתייחס ל"תובעים" מכל משפחה, הכוונה לרוכשי הדירות, כמפורט להלן.

       ג.     ההליכים כנגד נתבעת 3 עוכבו, בהתאם להוראות סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 ( ראו החלטה מיום 19.10.98).

       ד.    יוער כי תחילה הוגשה התביעה על-ידי 35 תובעים, אולם חלקם הגיעו לכלל פשרה עם הנתבעות.

       ה.    הדיון בתיק החל בפני מותבים אחרים, וביום 2.6.04 החל בפני.

2.           העובדות

       א.    התובעים הינם רוכשי דירות (קוטג'ים דו-קומתיים) בפרויקט ניצני הגן ביבנה (להלן: " הפרויקט"). ואילו נתבעות 1-3 הנן שלוש חברות (להלן גם: " המוכרות") אשר התקשרו ביניהן ביום 10.11.93 בהסכם שותפות (נספח א' לתצהיר עדותו הראשית של מר רוני מזרחי, מטעם הנתבעות; להלן, בהתאמה: " הסכם השותפות" ו-" תצהיר מזרחי") לצורך הקמת הפרויקט. נתבעת 4, לפי הנטען, בנתה את דירות התובעים. נתבעות 1 ו-4 הינן חברות בבעלות ובניהול רוני מזרחי.

       ב.    במועדים שונים, לקראת סוף שנת 1994, התקשרו התובעים בהסכמים עם נתבעות 1-3, לרכישת דירות שנבנו בפרויקט (להלן: " הסכמי הרכישה"). 

       ג.     בתשריטים שצורפו להסכמי הרכישה של נתבע 5 ושל משפחת חיות, סומן בעט זרחני צהוב (להלן: " הסימון הצהוב") שטחה של כל דירה, כאשר לפי סימון זה, בשטח הדירה של משפחת חיות כלולים שתי חניות ושביל גישה לדירת נתבע 5.

       ד.    בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 1995, עובר למועד מסירת החזקה לפי הסכמי הרכישה, נמסרה לתובעים, על פי בקשתם, החזקה בדירות (סעיפים 22-24, 26 לתצהיר מזרחי). לאחר קבלת החזקה בדירות, פנו התובעים אל הנתבעות והתריעו בפניהן על ליקויי בניה רבים שנתגלו בהן, לטענתם. בחודשים ינואר-פברואר שנת 1996 קיבלו התובעים חוות-דעת מחברת בם, בעניין ליקויי הבניה הנטענים בדירות, אותה העבירו לנתבעות. הנתבעות תיקנו את הליקויים, אם כי, לטענת התובעים, באופן חלקי בלבד ועקב כך הוגשה על-ידם, ביום 17.2.97, התביעה דנן.

       ה.    ביום 25.11.99 מונה, בהסכמת הצדדים, המהנדס ירמיהו אלוני (להלן: " המהנדס"), כמומחה מטעם בית-המשפט לבחינת ליקויי הבניה הנטענים. המהנדס הכין חוות-דעת נפרדות לכל אחת מדירות התובעים, בהן קבע עלות תיקון הנזקים שנגרמו להם.

       ו.     ביום 29.6.05, מונה, בהסכמת הצדדים,  מר רן וירניק, שמאי (להלן: " השמאי"), כמומחה מטעם בית-המשפט לקביעת ירידת הערך הנטענת על-ידי התובעים בדירותיהם לאור ליקויי הבניה הנטענים. השמאי מסר חוות-דעתו ביום 2.3.06.

3.           תמצית טענות הצדדים

       א.    לטענת התובעים, קביעות המהנדס מקפחות אותם, הן בכך שלא התייחס לכל ליקויי הבנייה שבדירות, והן בהערכות נמוכות של הנזק ועלות התיקון. לטעמם, טעה המהנדס כאשר קבע, כי אין לפצותם בגין מיגון הבתים, בהסתמכו על הפטור ממיגון הקבוע בסעיף 2.95 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: " תקנות התכנון והבניה"), שכן, סעיף זה מתייחס לבתים חד-משפחתיים ודו-משפחתיים בלבד, ואילו התובעים רכשו דירות בבית תלת-משפחתי ושבע-משפחתי. כך גם חולקים התובעים על קביעת המהנדס, לפיה העובדה שהותקנו בדירותיהם חלונות נגררים, כנף על כנף, ולא חלונות נגררים לכיס גרירה, כמופיע בתשריט אשר צורף להסכמי הרכישה, איננה מעידה על ליקוי בבניה. גם קביעות השמאי מקפחות את התובעים, לטענתם. כך, לעניין ירידת ערך הדירות, טוענים הם, כי בניגוד לקביעת השמאי, יש לקבוע כי גובה התקרה, כפי שהתחייבו הנתבעות במפרט שצורף להסכמי הרכישה, הינו 2.65 מ' (ממוצע בין 2.6 מ' ל-2.7 מ', כפי שנכתב במפרט), וכי בניית תקרה נמוכה מזו המופיעה במפרט, מזכה אותם בפיצוי, החל מן הסנטימטר הראשון של החריגה. עוד טוענים התובעים, כי הם זכאים לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מליקויי הבניה השונים, וכן בגין הפסדי שכר והוצאות נוספות אשר נגרמו וייגרמו להם כתוצאה מליקויי הבניה והצורך לתקנם. לבסוף טוענים התובעים, כי נוכח התחמקות הנתבעות מתיקון ליקויי הבניה בעבר, יש מקום לאפשר לתובעים לבצע התיקונים בעצמם, ולפצותם בהתאם לעלות התיקונים.

              לגבי השטח אשר משפחת חיות טוענת לבעלות בו (להלן: " שטח המריבה"), טוענים הם, כי מן התשריטים שצורפו להסכמי הרכישה, נראה בבירור, כי שטח זה שייך להם ולא לנתבע 5. לפיכך, על הנתבעים לפצותם בגין השימוש שעשה ויעשה נתבע 5 בשטח זה וכן בגין עגמת הנפש, הנזקים וההוצאות שנגרמו להם בעטיו.

       ב.    ואילו לטענת ב"כ נתבעות 1, 2 ו-4, הנתבעות ביצעו בדירות את כל התיקונים שנדרשו, מיד עם קבלת הודעה מטעם התובעים, ואילו התובעים מצדם הזדרזו להגיש תביעתם בסמוך לאחר קבלת החזקה בדירות, כאשר כל מטרתם לקבל סכומי כסף ניכרים ולא לבצע התיקונים בעין. משכך, אין התובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש. עוד טוענות הנתבעות הנ"ל, כי התובעים ביצעו בדירות שינויים ותוספות המנתקים כל קשר בין התחייבויות הנתבעות לבין המצב בשטח. לעניין פיצוי התובעים בגין הפסדי שכר והוצאות נוספות, טוענות הנתבעות, כי התובעים לא הוכיחו נזקים אלו, ואף לא הוכיחו קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין מעשי הנתבעות, ולכן גם לעניין זה אין מקום לפצותם.

       ג.     לטענת נתבע 5, הסימון בתשריטים אשר צורפו להסכמי הרכישה שלו ושל משפחת חיות, לפיו נראה כי שטח המריבה שייך למשפחת חיות, בטעות יסודו, כפי שאף גרסה עו"ד טובה כהן, אשר ייצגה את הנתבעות במועד חתימת הסכמי הרכישה. לטענתו, במפרט הטכני שצורף לחוזה הרכישה שלו (נספח א' לתצהירו) ישנה התייחסות לחניה פרטית ולשביל מרוצף בקומת הכניסה (וגם בפרסומי הקבלן מופיעה חניה אחת לכל דירה); לכל דירה בפרויקט הוצמדו חניה אחת ושטח כניסה; הנתבעות היו רשאיות, על-פי ההסכם, לקבוע את החלקים שיוצמדו לכל דירה לפי שיקול דעתן ואין לתובעים זכות להתנגד לכך; אין כל הגיון בחלוקת השטח כדרישת התובעים. עוד טוען נתבע 5, כי אם תתקבל התביעה כנגדו, על הנתבעות לפצותו, כמבוקש בהודעה לצד שלישי ששיגר אליהן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ