אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה חלקית עתירה לגילוי ראיה חסויה במשפטו של 'הנהג הדורס' בדרום ת"א ביום הנכבה

התקבלה חלקית עתירה לגילוי ראיה חסויה במשפטו של 'הנהג הדורס' בדרום ת"א ביום הנכבה

תאריך פרסום : 26/09/2011 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6048-11
26/09/2011
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
איסלאם איברהים עיסא
עו"ד יהושע רזניק
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד תמר פרוש
עו"ד מנחם מזרחי
החלטה

א.       עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1971.

רקע

ב.       נגד העותר הוגש (ביום 9.6.11) לבית המשפט המחוזי בתל אביב (תפ"ח 12445-06-11) כתב אישום המייחס לו עבירת רצח ועבירות נוספות. כתב האישום מפרט כיצד ביום 15.511 פגע העותר באמצעות משאיתו במספר כלי רכב לאורך מספר קילומטרים ובהמשך, לאחר שנעצרה המשאית, תקף עוברי אורח. כתוצאה מהשתלשלות זו נהרג אדם אחד ונפצעו מספר נוספים. לשיטת המשיבה, האירוע היה אירוע מכוון על רקע לאומני; לשיטת ההגנה, כפי שניתן להבין מהמענה לכתב האישום, לא היה זה אירוע מכוון. לאחר מעצרו נחקר העותר על ידי משטרת ישראל ועל ידי שירות הביטחון הכללי, וטען כי אין מדובר באירוע מכוון, תוך הצגת הסברים שונים להשתלשלות העובדתית.

ג.       ביום 4.8.11 חתם שר הביטחון על תעודת חיסיון המתייחסת, בעיקרה, לשיטות החקירה של שירות הביטחון הכללי, ולשיטות איסוף והחומר המודיעיני שנאסף באמצעותן (לסעיף נוסף בתעודה נידרש בחתימת הדברים), במקביל הועברה להגנה שורה ארוכה של פרפרזות מתוך החומר החסוי, הכוללות הן אמירות שאמר העותר בתקופת חקירתו לאנשים שאינם אנשי מרות ויש בהן כדי לסייע לגירסת ההגנה, והן חומרים שנאספו ממקורות שונים (לרבות מקורות גלויים) לגבי האירוע.

ד.       כלפי תעודה זו הוגשה העתירה שלפנינו. בעתירה נטען, ועו"ד רזניק חזר על כך בדיון ביום 21.9.11, כי נחוצות להגנה האמרות המלאות של העותר, מעבר לפרפרזות, וכן התבקש חומר שנאסף באשר לרקעו של העותר, ורשימת חומרי החקירה שנזכרה בתעודת החיסיון בהכללה. בדיון נטען, כי חשיבות מיוחדת נודעת לדברי העותר בפני "אנשים שאינם אנשי מרות", והתבקש החומר "הגולמי" (קרי, הקלטות ותמלילים) ככל שקיים כזה לגבי אמירות אלה (גם אם בערבול קולות הדוברים באופן שלא יאפשר את זיהויים). 

ה.       הדיון בעתירה ביום 21.9.11 התקיים בחלקו הראשון במעמד שני הצדדים, ובחלקו השני במעמד צד אחד, בו שמעתי את הסברי באת כוח המשיבה ונציגי שירות הביטחון באשר למהות החומר ולצורך בחיסיון. במועד הדיון הועברה להגנה פרפרזה נוספת, כללית יותר - במובן זה שהיא מתייחסת למכלול האמירות ולא לאירוע מסוים - בה נאמר:

"בסמוך לאחר תחילת חקירתו ובמהלכה, בפני אנשים שאינם אנשי מרות, בפני אחיו מחמד וכן בפני אנשים נוספים שהציגו עצמם כפעילי ארגון עוין, בדומה לגרסתו במהלך חקירתו על ידי חוקריו, מסר הנאשם, בין היתר, כי האירוע בו מואשם החל כתאונת דרכים. לאחר מכן, בין מסיבות טכניות ובין בשל לחץ ועצבים, לא שלט על מעשיו עד לעצירתה של המשאית. כמו כן התבטא הנדון בפניהם כי הכה את האנשים סביבו לאחר שירד מהמשאית מאחר וחשב כי באו לפגוע בו, וכן נוכח עצבים. בנוסף התבטא בפני מי שאינו איש מרות, באופן שממנו ניתן ללמוד הבעת צער על מותו של אדם במהלך האירוע".

ו.        באת כוח המדינה עו"ד פרוש ציינה בדיון, כי אין בכוונת המדינה לחלוק על כך שהעותר מסר בחקירות הגלויות והסמויות גירסת חפות, אלא שלדעת המדינה אין הדברים מתיישבים עם הראיות האחרות. עו"ד מזרחי הוסיף, כי עיקר התיק הוא הראיות האובייקטיביות, של דהירת העותר לאורך מספר קילומטרים ללא סימני בלימה תוך פגיעה בנפש וברכוש, גם אם כמפגע בודד ולא כחלק מארגון, ומטעמיו שלו.       

דיון והכרעה

ז.       בתום הדיון במעמד צד אחד הועבר החומר לעיוני, ולאחר העיון בו ניתנת החלטה זו. אמרנו לא אחת, ונחזור ונאמר,"כי 'מטבע הדברים בכל משפט פלילי, מינהלי או אזרחי - חיסוי ראיות אינו מסב קורת רוח לבית המשפט' (בש"פ 8838/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ראו גם בש"פ 5655/07 שעלאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם))" (בש"פ 4406/08 נאהד חמיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). "הטלת חיסיון על ראייה כדי למנוע לצורך הצגתה במשפט הינה בבחינת חריג לכלל הרחב המחייב הצגתן של מכלול הראיות בהליך השיפוטי, כנדרש על מנת לרדת לחקר האמת ולהבטיח את עשיית הצדק" (בש"פ 4857/05 פחימה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה 5 - השופטת פרוקצ'יה); וככלל, זכותו של נאשם להליך הוגן גוברת על האינטרס הציבורי בחיסיון, גם במחיר של ביטול כתב האישום (ראו לדוגמה בש"פ 2489/09 בראודה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ראו גם בש"פ 10383/09 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה 3). לא ארחיב דברים מעבר לכך בעניין מהותה של תעודת חיסיון (ראו גם החלטת השופט עמית בבש"פ 120/10 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אציין רק, כי לא תמיד החיסיון פועל, על פי דימוי רווח אצל סניגורים, כנגד נאשמים; בשל העילות לו, ובהן חשיפת מקורות ודרכי פעולה, הוא עשוי גם להחסות חומר שיכול היה לפעול לטובת התביעה ונגד הנאשם. 

ח.       בנסיבות תיק זה ניתן לומר, גם מבלי להידרש לפרפרזות של אמירות ספציפיות במהלך החקירה, כי במשך כשבועיים לאחר מעצרו נחקר העותר על ידי שירות הביטחון הכללי (תיעוד גלוי ומפורט של חקירותיו הועבר להגנה), כי בחקירתו הגלויה והמתועדת טען שאין מדובר באירוע מכוון, וכי זו גם הגירסה שהציג בפני אנשים שונים שאינם אנשי מרות לאורך תקופה זו. לשון אחר, על הגירסה שמסר העותר לחוקריו חזר גם בפני גורמים שונים שלא במסגרת חקירה פורמלית. אם דברי העותר נאמרו כמשיח לפי תומו, עשויים הם לכאורה לתמוך באמינות גירסתו; ובכל מקרה הדבר מעיד על עקביותה. המשיבה הצהירה, כי לא תטען במשפט ביסודו של דבר כנגד הנחת מוצא זו, באשר לדברים שנאמרו מפי העותר, ולשיטתה כוונת העותר נלמדת מתוך מעשיו, שהם בראייתה הראיות האובייקטיביות - כאמור, ולא מאמירותיו במהלך חקירתו או מחומר מודיעיני שנאסף לגביו.

ז.       תיאור כללי זה של הגירסה שהציג העותר במשך תקופת החקירה עולה מנוסח הפרפרזה הכללית שנמסרה במועד הדיון, והוא מקבל ביטויים פרטניים בפרפרזות הנקודתיות שנמסרו במועד חתימת התעודה. בהינתן הנחת מוצא זו (למעשה הנחה מוסכמת זו) לגבי עקביות גירסת העותר (ולמען הדיוק אבהיר, כפי שעולה גם מהחומר הגלוי, העקביות מתייחסת לטענת החפות, אף כי הוצגו מספר גירסאות שונות זו מזו בעניינים מסוימים) - אין בחומר החסוי אמירות או חומרים נוספים העשויים לסייע להגנה. בא כוח העותר ביקש לקבל לידיו תיעוד גולמי לאמירות אלה של העותר שלא במסגרת החקירה הפורמלית, ככל שהוא קיים - ואולם נחה דעתי כי גם אם קיים תיעוד כאמור, בהינתן הנחת המוצא המוסכמת לגבי עקביות גירסת העותר בחקירה לא היה מקום בנסיבות - באיזון כנגד הנזק העלול להיגרם לאינטרס הציבורי בגילוי שיטות חקירה - להעבירו להגנה וממילא איני צריך להכריע באשר לקיומו.

ח.       חרף האמור, העיון בחומר החסוי מעלה כי ישנן אמירות נקודתיות נוספות, דוגמת אלה שהועברו להגנה, החוזרות על גירסת החפות, אם כי אין בהן חידוש ביחס לאמירות שהועברו וביחס לפרפרזה הכללית. אמירות אלה סומנו בתיק על ידי באת כוח המשיבה. כאמור, נוכח הסכמת המדינה לעקביות טענת החפות במהלך החקירות אין בכך חידוש; ואולם, סבורני כי הליכה לקראת הנאשם ככל האפשר, ודאי מקום שאין הדבר בא - משום בחינה - על חשבון האינטרס הציבורי שתעודת החיסיון באה לשרת, מחייבת מסירת פרפרזות גם מאמירות אלה; שמא בקונסטלציה מסוימת, ואף שהדבר אינו במחלוקת, גם לכמות האמירות יהיה משקל, והרי כבר נאמר "כי אין חקר לתבונת סנגור מוכשר, ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל החומר הנמצא לפניו" (ע"פ 35/50 מלכה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ד(1) 429, 433 - השופט, כתארו אז, אולשן). גם אם בהינתן הפרפרזה הכללית אין ניתן לומר שהגנת העותר קופחה, הנה כיון שאין מניעה ללכת לקראתו בעניין זה, ונוכח אי-הנחת האינהרנטי הנלוית לניהול תיק בו קיימת תעודת חיסיון, אבקש את באת כוח המשיבה לערוך פרפרזות נקודתיות נוספות בהתאם למסומן (וכדי להפיס דעתה אציין, כי הייתי מורה כן גם לולא סומנו הדברים כפי שסומנו).

ט.       ולבסוף בכל הנוגע לטענות בא כוח העותר לגבי הסעיף בתעודה המורה: "החסיון חל על רשימת החומר והמידע החוסים תחת תעודה זו, לרבות כל פרט מזהה לגביהם ו/או אשר יש בו כדי להעיד על מהותו, היקפו וכמותו של החומר החסוי ולמעט העובדה כי מדובר במידע מודיעיני וחומר חקירה חסוי". בית משפט זה חזר וקבע כי:

"תעודת החיסיון כשלעצמה עדיין אינה משחררת את התביעה מן החובה להביא לידיעת הסנגוריה, את דבר קיומו של חומר - עדות או ראיה אחרת - אשר הוחל עליו חיסיון, ואת תוכנה של עדות הנתונה תחת החיסיון, ולו בקווים כלליים... על-פי אותו היגיון, תעודת החיסיון אינה משחררת את התביעה מלהכין רשימה לגבי החומר החסוי, רשימה שלא יהא בה כדי לגלות את תכנו של החומר החסוי או לחשוף זהותו, אך שתוכל להוות אינדיקציה, ולו חלקית, באשר לקיומו" (בש"פ 5221/08 מוחמד נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה 7 - השופטת ארבל)

ובמקום אחר, "על רשימת החומר לכלול גם את דבר קיומו של חומר שהוצאה לגביו תעודת חיסיון, אך אין זה נדרש כי הרשימה תגלה את תכנו של החומר החסוי. עליה להוות אינדיקציה באשר לקיומו ולטיבו" (בש"פ 8592/10 השאש נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה 7 - השופטת ארבל). אף לי נזדמן לומר, כי "בית משפט זה ציין לא אחת, כי אף שפירוט מלא של החומר החסוי עלול לחתור תחת החיסיון, על המשיבה לפרט ככל הניתן" (בש"פ 6908/09 יאסין נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). הפירוט הקבוע בחתימת התעודה במקרה דנא ("ולמעט העובדה כי מדובר במידע מודיעיני וחומר חקירה חסוי") אכן מצומצם (אם כי נוסח דומה אושר בבש"פ 9652/09 אבו-גרדוד נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), ויתכן שהיה מקום להרחיבו. יתכן, כי יש איפוא ממש בטענות בא כוח העותר. ואולם, בנסיבות, ובהתחשב בהיקף הפרפרזות שניתנו להגנה אשר איפשרו לבא כוח העותר למקד היטב את טענותיו, סבורני כי אין ליתן לטענות אלה ביטוי אופרטיבי.

י.       העתירה מתקבלת איפוא, במובן שזה שהמשיבה תעביר פרפרזות נוספות בהתאם למסומן בחומר החסוי. מעבר לכך אין בידי להיעתר לה.

           ניתנה היום, כ"ז באלול תשע"א (26.9.11).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ