אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה בקשת פלונית להתיר לה להנשא לאלמוני

התקבלה בקשת פלונית להתיר לה להנשא לאלמוני

תאריך פרסום : 04/05/2006 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי אשקלון
7-25-1
27/06/2005
בפני השופט:
1. הרב בנימין בארי - אב"ד
2. הרב א' אהרן כץ - דיין
3. הרב דוד דב לבנון - דיין


- נגד -
התובע:
פלונית
הנתבע:
פלוני
פסק-דין

הגב' פלונית ביקשה להתיר לה להנשא לאלמוני. בתחילה היא טענה שאלמוני לא נאסר עליה מעולם והמעב"ד מתייחס לאדם אחר בשם כ' מ'. אולם לאחר שביה"ד חקר את הענין היא הודתה שכ' מ' הוא אכן אלמוני. יחד עם זאת היא עתרה להתיר את נישואיה וטענה את טענותיה.

לאחר עיון מעמיק פוסק ביה"ד שיש להתיר לה להנשא לאלמוני כדמוי"ש.

להלן הנימוקים:

ביה"ד כתב במעב"ד שהגב' פלונית לא תינשא לאלמוני (שהוא אלמוני).

הפרוטוקול שעליו התבססה ההחלטה אבד. לאורך כל הדרך טענה האשה שהיא לא בגדה עם אלמוני והוא היה רק ידיד שלה, וכנראה שהנימוק לאיסור הם דברי הב"ש (י"א סק"ז) שלנטען אסרינן לכתחילה אפי' משום לעז בעלמא.

אולם באמת דברי הב"ש אינם מוסכמים. רע"א בשו"ת תניינא פי' מ"א כותב שהרשב"א שממנו מביא הב"ש ראיה מדבר במפורש על קלא דלא פסיק, אבל בקלא דפסיק לא אסר, ומסיים רע"א שבנ"ד דאיכא ג"כ שעת הדחק ומיחוש גדול יש לסמוך להתיר.

גם בס' מחצית השקל מביא בשם הספר א"צ שלא נראים דברי הב"ש כי מתשובת הרשב"א משמע שבעינן עכ"פ קלא דלא פסיק אבל בלעז בעלמא מותר לכונסה וכן משמיע "במצאתו כתוב" שהביא הב"י בלעז בעלמא מותר לכונסה.

גם באוה"פ סי' י"א מד: בד"ה ולכתחילה לנטען מביא בשם הבית משה שחולק על ב"ש, וכן כתב השאילת דוד שבקלא דפסיק יכול להיות שאף לכתחילה מתירין אותה להנשא.

והנה החת"ס אבהע"ז ח"ב סי' ק"י כתב "שבנידון לפנינו לא נתקבלו עדי כיעור וגם לא יצא קול שזינתה, מיהו קודם שנישאת לנטען יפה עשו לאוסרה עליו דהרי כתב ב"ש מלשון רש"י הנטען על שפחה לעז בעלמא, הגם שיש לפקפק ע"ז דלעז שכתב רש"י היינו שלא איתחזק בבי"ד דקול כזה איננו אלא לעז אבל לעולם יצא קול שנבעלה ... מ"מ לאסור כינוסה לכתחילה בודאי שפיר עבדי" ומשמע מדבריו שיש להחמיר בכניסה לכתחילה גם בלעז בעלמא.

אמנם פשט דבריו הוא שמעיקר הדין מותר לכתחילה, ומ"מ מן הראוי לאסור כינוסה לכתחילה: ואולי זה מגדר "מיגדר מילתא" ולא מעיקר הדין.

ובתשובת האלף לך שלמה אבהע"ז סי' מ"ט במקום שהיה קלא דלא פסיק שזינתה עם הדוד שלה כתב שכיון דהוי קלא דלא פסיק דאסורה לו חיישינן לה.

משמע שאם היה קלא דפסיק לא היינו אוסרים אותה. והנה בנידון דידן אין לנו שום מידע האם יצא בכלל קול שזינתה וק"ו שאינו לנו שום ידיעה על קלא דלא פסיק. יתכן מאד שלא יצא קול בכלל היות והנטען גר בבאר שבע ולא במקום מגורי הזוג, א"כ אין לנו בסיס לאסור.

ועוד יש להוסיף שהנה רע"א בעצמו פוסק להקל בשעת הדחק ומיחוש גדול כשהיה קלא דפסיק. ויתכן מאד שבנידון דידן מיקרי שעת הדחק היות והם חיים כבר ביחד, וגם אם לא נתיר להם להנשא אין ספק שימשיכו לחיות ביחד, ואולי גם ינשאו רשמית אזרחית. ואולי עדיף שאם הם כבר חיים ביחד שינשאו כדמוי"ש ואולי ינהלו בית קצת ברוח המסורת כי משפחתו של המבקש היא משפחה של יראי ה'. ומסתבר מאד שזה כבר מצב של בדיעבד ומצב של שעת הדחק שבזה יש להתיר.

ויש להדגיש שכאן כל המידע שלנו על היחסים בינה לבין אלמוני הוא מהבעל ומהודאתה על קיום שיחות טלפון רבות עם אותו אלמוני. אולם מעבר לזה אין לנו כל מידע.

יתר על כן, האשה היא שתבעה גרושין. הבעל לא רצה לגרשה, ובשלב מסויים חזר בו מהאשמותיו על בגידת אשתו, ובכל מקרה הבעל לא התגרש בגלל הנטען.

וא"כ נוכל לסכם ולומר:

א. לדעת הרבה פוסקים (וייתכן שגם הב"ש התכון לזה) אין לאסור לכתחילה לנטען אלא ביצא עליה קלא דלא פסיק. בנידון דידן לא ידוע לנו על קלא דלא פסיק. גם אם היה קלא דלא פסיק הרי לא מספיק קלא דלא פסיק על מעשה כיעור אלא בעינן קלא דלא פסיק על זנות ממש, וקול כזה בודאי לא כאן.

ב. גם אם נחוש לכתחילה לאסור גם בקלא דפסיק הרי בנידון דידן לא ידוע לנו גם על קלא דפסיק. לא התקבלו שום עדויות. הבעל כמובן אינו נאמן, והאשה הודתה רק בשיחות טלפון. הנטען התגורר בבאר שבע ויתכן שלא יצא קול בכלל.

(הגרושה של הנטען אמרה שהיא לא ידעה על קשרים ביניהם אבל לא ברור אם דבריה נאמנים). בודאי שלא ידוע לנו על קול שזינתה. גם אם יצא קול ייתכן שהקול היה על דברי כיעור אבל יש להניח שבודאי לא יצא קול על זנות ממש. וכבר אמרו הפוסקים שאם יצא קול על דבר כיעור והאנשים מדמיינים שבודאי היתה גם זנות אין זה קול שזינתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ