אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה בקשה לפירוק חברה קבלנית הפועלת בקריות

התקבלה בקשה לפירוק חברה קבלנית הפועלת בקריות

תאריך פרסום : 14/06/2006 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי בחיפה
835-05
11/06/2006
בפני השופט:
ב. גילאור- נשיאה

- נגד -
התובע:
1. שלומית בר-דרור
2. נחמיה ברור (ע"י אפוטרופסיו שלומית בר-דרור ואילנה זילר)
3. אטיאס פרוכטר ושות' - חברת עורכי דין

עו"ד דוד זילר
עו"ד זיו לאטי
הנתבע:
שוודיה חברה לבנין והשקעות בע"מ ח.פ. 511375040
עו"ד אריה בן-ארי
פסק-דין

לצערי התעכב מתן פסק-הדין.

1.         זוהי בקשה מיום 28.9.05 שהגישו המבקשים 2-1 נגד שוודיה חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן - החברה), ובה הם עותרים לפירוק החברה בגין העילות הקבועות בסעיף 257 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983 (להלן - פקודת החברות) של חדלות פרעון, טעמי צדק ויושר והפסקת עסקים.  החברה מתנגדת לבקשה, והגישה את התנגדותה ביום 27.12.05 (בש"א 18137/05). 

2.         בתאריך 24.11.05 ביקשה המבקשת 3 - אטיאס פרוכטר ושות' חברת עורכי דין - להצטרף לבקשת הפירוק כנושה.  לעניינה של מבקשת זו אדרש בהמשך.

3.         ביום 2.1.06 התקיים דיון במעמד הצדדים, בו הותר למבקשים 2-1 להגיש תשובה להתנגדות החברה, תשובה שהוגשה מטעמם ביום 5.1.06.  אף שהדבר לא הותר להם, הגישו המבקשים 2-1 והחברה תשובות ותגובות לתשובות  שהגיש כל צד.  באופן זה הוגשה על ידי החברה תשובה ביום 11.1.06; המבקשים 2-1 הגישו תשובה ביום 18.1.06 (בש"א 1231/06); החברה הגישה אחר כך תשובה ביום 12.2.06; ולבסוף הגישו  המבקשים 2-1 הודעות מטעמם ב- 19.2.06 וב- 11.6.06 גבי הדיון המתקיים בימים אלה בה"פ 253/05 (מחוזי חי') בה ביקשה החברה לכפות רישום בית משותף על המבקשים 2-1. 

הרקע העובדתי

4.         הרקע להגשת בקשת הפירוק הינו סכסוך המתנהל זה מספר שנים בין החברה לבין המבקשים 2-1 בקשר להסכם קומבינציה שנכרת ביניהם ביום 10.1.91 (להלן - הסכם הקומבינציה).  מכיוון שהמבקש 2 הינו פסול-דין (אפוטרופסיו הם אחותו - המבקשת 1, וכן אשת בן דודו - אילנה זילר), נדרש אישור בית המשפט להסכם הקומבינציה, ואישור כזה אכן ניתן בשנת 1992.  בהסכם הקומבינציה התחייבו המבקשים 2-1 להעביר לחברה זכויות חכירה במקרקעין בקרית ביאליק (להלן - המקרקעין) וזאת כנגד שתי דירות שתקצה להם החברה בבניין מגורים  שייבנה על ידה על המקרקעין.  בנוסף להקצאת הדירות,  היתה אמורה החברה לשלם גם את מס השבח החל על המבקשים ולכן נרשם שתפקיד סך 40,000$ בידיו הנאמנות של עו"ד הדס, בא-כוחה דאז של החברה, תוך 45 ימים מיום אישור העיסקה ע"י ביהמ"ש (סעיפים 2 ו- 16 להסכם הקומבינציה).  כן נקבע בהסכם הקומבינציה כי החברה תישא בכל ההוצאות הקשורות לעסקה, לרבות תשלום המיסים השונים שיחולו.  פרט לבנין המגורים, סוכם כי החברה תבנה שטחים מסחריים על המקרקעין, וזו אכן הקימה עליהם גם בנין מסחרי בנוסף לבנין דירות המגורים.  יצויין כי בניית הבניינים נסתיימה זה מכבר, והדירות נמסרו לחזקת המבקשים 2-1.  בהסכם הקומבינציה נקבעו הוראות באשר לשטחים מהרכוש המשותף אשר יוצמדו לדירות המבקשים 2-1.  עוד הוסכם כי על החברה לרשום את הבית כבית משותף.  המבקשים 2-1 חתמו על יפוי כח בלתי חוזר המסמיך את עו"ד הדס להעביר את הזכויות במקרקעין לחברה בכפוף למילוי התחייבויות החברה על פי הסכם הקומבינציה.

5.         במהלך ביצוע הסכם הקומבינציה, נתגלע סכסוך בין החברה לבין המבקשים 2-1, שהוביל לביטול הסכם הקומבינציה על ידי המבקשים 2-1 וזאת לאור טענותיהם בדבר הפרתו על ידי החברה.  בפסק דין שניתן בסיומו של הליך משפטי שהתנהל בין הצדדים בבית משפט זה (תא 643/96 מפי השופטת חפרי-וינוגרדוב, ניתן ביום 5.10.00) נקבע כי על אף שהחברה הפרה את הסכם הקומבינציה במספר עניינים (בין השאר בכך שמסרה למבקשים 2-1 דירות ששטחן קטן מהשטח עליו סוכם בהסכם), אין הצדקה לביטולו, ועל כן הסכם הקומבינציה תקף.  עוד נקבע שם כי מי שניהל בשם המבקשים 2-1 את המגעים עם החברה בקשר להסכם הקומבינציה, היה בן דודם של המבקשים 2-1, השופט (בדימוס) ורדימוס זילר, וזאת במסגרת מאמציו לדאוג למבקש 2 שהינו פסול-דין.

בדיון ביום 2.1.06 ציינתי בפני הצדדים את דבר היכרותי וידידותי עם השופט (בדימוס) זילר ורעייתו, והצדדים לא ראו  בכך מניעה להמשך הדיון.       

6.         המצב כיום הינו שעל אף שבניית הבניינים הסתיימה זה מכבר, ועל אף שהחברה מכרה זכויות בבניינים אלו לרוכשים שונים, טרם נרשם הבית המשותף.  נראה שהמחלוקת  העיקרית בין החברה והמבקשים 2-1 נסבה על חלק הרכוש המשותף - לרבות זה שבשטח המסחרי - שיוצמד לדירות המבקשים 2-1.  על פי המבקשים 2-1, התשריטים שהכינה החברה לצורך רישום הבתים כבית משותף, אינם משקפים את המוסכם בהסכם הקומבינציה, ויש בהם ניסיון של החברה להצמיד לעצמה שטחים מהרכוש המשותף שאינם שלה.  על פי החברה, רצונם של המבקשים 2-1 הינו לנכס לעצמם את זכויות החברה.     

טענות הצדדים

7.         המבקשים 2-1 מבססים את בקשת הפירוק על שלש עילות חילופיות הקבועות בסעיף 257 לפקודת החברות: חדלות פרעון החברה; טעמי צדק ויושר; והפסקת עסקי החברה למשך שנה. 

8.         נטען כי החברה לא הפקידה סך שווה ערך ל- 40,000 דולר אצל בא-כוחה לשעבר, כפי שהתחייבה לעשות בהסכם הקומבינציה.  החברה לא שילמה מס רכוש ומס שבח בסך נומינלי של מעל ל- 230,000 ש"ח שהיה עליה לשלם על פי הסכם הקומבינציה.  המבקשים 2-1 נאלצו לשלם הסכומים האמורים במקומה של החברה לאחר שנדרשו לעשות כן על ידי רשויות המס.  עוד נטען כי החברה לא שילמה שכר ראוי של 10,000 דולר בגין החזקת שטחים בנויים במקרקעין שהיתה צריכה להעביר לחזקת המבקשים 2-1, וכן לא שילמה הוצאות בסך 5,000 ש"ח שנפסקו לטובת המבקשים 2-1 בהליך משפטי שהתנהל בבית המשפט העליון.  המבקשים 2-1 שלחו לחברה דרישת תשלום ביום 15.4.05 בגין חיובים כספיים אלה, והחברה לא פרעה את חובה.   

9.         על פי המבקשים 2-1, גם טעמי צדק ויושר מצדיקים את פירוק החברה שכן זו הפרה את הסכם הקומבינציה בסרבה לשלם את המסים; מחקה הערת אזהרה שנרשמה לטובתה על המקרקעין במטרה להתחמק מנושיה; ניסתה לקבל לידה שלא כדין את ייפוי-הכח שעשו המבקשים 2-1 על אף שלא קיימה את חלקה בהסכם הקומבינציה; ומסרבת להכין תשריט לרישום המבנים על המקרקעין כבית משותף שישקף את זכויות המבקשים 2-1 ברכוש המשותף על פי הסכם הקומבינציה.  בנוסף, טוענים המבקשים כי על סמך מידע שהגיע אליהם מאנשים ומגופים הבקיאים בנעשה, הפסיקה החברה את עסקיה מעל לשנה.

10.       החברה מתנגדת לבקשת הפירוק.  טענה מקדמית בפיה, והיא כי מכיוון שהמבקש 2 הינו פסול דין נדרש אישור בית משפט להגשת בקשת הפירוק, ומשלא הוגש אישור כזה דין הבקשה להידחות על הסף. 

לגופו של ענין, טוענת החברה כי הסכסוך בין הצדדים מקומו להתברר בערכאה שיפוטית מתאימה ולא במסגרת בקשת פירוק, שכן קיימת מחלוקת עובדתית באשר להתקיימות עילות הפירוק ובאשר לחובות המיוחסים לה.  לטענת חברה, בקשת הפירוק הוגשה על מנת להפעיל עליה לחץ טקטי, ומשכך אין להיעתר לה.   

11.       באשר לטענת חדלות הפרעון הנטענת כלפיה, משיבה החברה כי היא חולקת על החובות שמייחסים לה המבקשים 2-1.  בנוגע לסך של 40,000 דולר שהיה עליה להפקיד בנאמנות אצל עו"ד הדס, טוענת החברה כי סכום זה נועד אך ורק לתשלום מס השבח, ואינו מהווה חלק מהתמורה.  על פי שומה עצמית שהכין עו"ד הדס, לא היה חיוב במס שבח, ולכן ראתה עצמה החברה משוחררת מתשלום הסכום והודיעה על כך בזמנו למבקשים 2-1.  המבקשים 2-1 לא עמדו על הפקדת הסכום והמשיכו ביחסיהם עם החברה, והחברה הסתמכה על כך.  לאחר ששלטונות המס קבעו כי יש חיוב במס שבח, לא דרשו המבקשים 2-1 מהחברה את תשלום המס ישירות לרשויות המס.  נטען כי דרישתם של מבקשים 2-1 מהווה ניסיון להגדיל את התמורה על פי הסכם הקומבינציה.  החברה חולקת על זכותם של המבקשים לקבלת הסכומים ששולמו לרשויות המס גם מהטעם שהמבקשים 2-1 ויתרו על האפשרות לה+יג על שומת המס ובכך הזיקו לחברה.  לגבי הסכום של 10,000 דולר בגין שכר ראוי עבור שטחים בנויים המוחזקים אצל החברה - גם עליו חולקת החברה ובפרט על חישוב השטחים שנעשה על ידי המבקשים 2-1 כבסיס לדרישה.  לבסוף, באשר לסכום של 5,000 ש"ח בגין הוצאות משפט, טוענת החברה שסכום זה שולם למבקשים 2-1 עם קבלת דרישתם והחברה אף היתה נכונה - וציינה זאת במכתב למבקשים 2-1 - לשלם את הפרשי ההצמדה והריבית.  באשר לטענה כי יש לפרקה מטעמי צדק ויושר, טוענת החברה כי המבקשים 2-1 לא תמכו טענתם זו בראיות; החברה נכונה להמשיך ולקיים את הסכם הקומבינציה; והמבקשים 2-1 הם שמונעים התקדמות כלשהי להשלמת רישום הזכויות.  מכיוון שהחברה הינה חברה קבלנית, הנסיבות הן כאלה שלעתים נמנעת ממנה היכולת לפעול  ואין הדבר מהווה עילה לפירוקה.  

עניינה של המבקשת 3

12.       בתאריך 24.11.05 ביקשה המבקשת 3 - אטיאס פרוכטר ושות' חברת עורכי דין - להצטרף לבקשת הפירוק כנושה של החברה (בש"א 16267/05), ובו ביום נעתרתי לבקשה והוריתי על צירופה כמבקשת.  המבקשת 3 עותרת כי החברה תפורק בעילה של חדלות פרעון.  נטען כי המבקשת 3 סיפקה לחברה שירותים משפטיים במהלך השנים 1994-2001, וכי בגין שירותים אלו, עבורם חויבה החברה לפי שעות, חבה לה החברה סך של מעל 700,000 ש"ח.  לטענת המבקשת 3, חלקו של חוב זה אינו שנוי במחלוקת שכן בחודש נובמבר 1999 מסרה החברה למבקשת 3 תשע-עשרה המחאות לא-סחירות של החברה, שנעשו לפקודת המבקשת 3, בסך כולל של 351,000 ש"ח וזאת לצורך פרעון חלק מחובותיה למבקשת 3.  המבקשת 3 לא הציגה המחאות אלו לפרעון לבנק, מכיוון שהחברה ביקשה שלא תעשה כך עקב העובדה שלהמחאות לא היה כיסוי מספיק.  בגין חובה של החברה למבקשת 3, הגישה המבקשת 3 תביעה כספית נגד החברה ובירורה של זו טרם הסתיים.  על אף דרישות שהפנתה המבקשת 3 לחברה, לא נפרע חוב זה, ומשכך טוענת המבקשת 3 יש להסיק על חדלות פרעונה של החברה.

13.       ביום 5.1.06 הגישה המבקשת 3 בקשה נוספת (בש"א 537/06) בה עתרה כי יתאפשר לה להחליף את המבקשים 2-1 במידה ותידחה בקשתם, באופן שהמבקשת 3 תוכל להמשיך לנהל את בקשת הפירוק בהתאם להוראת תקנה 10 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז - 1987 (להלן - תקנות הפירוק).  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ