אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה בקשה לדחיית הערעור על הסף בסוגיית הפרת הסכם בין בעלי מניות

התקבלה בקשה לדחיית הערעור על הסף בסוגיית הפרת הסכם בין בעלי מניות

תאריך פרסום : 06/01/2008 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
4835-07-ב'
01/01/2008
בפני השופט:
הרשמת גאולה לוין

- נגד -
התובע:
1. קן טק ונ'צרס בע"מ
2. יורוקום אחזקות (1979) בע"מ
3. מנחם מזין
4. מיה ליקוורניק
5. יצחק משיח
6. דב גל
7. דפנה נחמד
8. ישראל פפר
9. דן גבע
10. דן גבע

הנתבע:
1. שפרה-חנה אברבנאל
2. זיו הפרנס
3. מרקו טלמון
4. דניאל מרקו
5. פורמלי iMesh.com Inc
6. אקספנד נטוורקס בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לדחיית הערעור שכנגד על הסף.

1.        הערעור שבכותרת מופנה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו (כב' הרשם ש' ברוך) שניתנה במסגרת תובענה שהגישו המערערים ומשיבה 6 נגד המשיבים 1 - 5. על פי כתב התביעה, משיבה 6 הינה חברה פרטית שנוסדה בשנת 1997 ועיקר עיסוקה בפיתוח ומכירה של פתרונות תקשורת. המערערים הם חלק ממייסדיה של משיבה 6 וחלק מבעלי מניותיה. עניינה של התובענה הוא בהפרה נטענת של התחייבותם של המשיבים 4-1 לקיים הסכם משנת 1999 שנחתם בינם לבין משיבה 6, שעיקרו בהעברת מניותיהם של משיבים 1 ו-4 במשיבה 5 לידי התובעים. כן עוסקת התובענה בהפרה נטענת של התחייבותה של משיבה 5, על פי הסכם נוסף שנחתם בינה לבין משיבה 6, לפעול להעברת מניותיהם של משיבים 4-1 בה ובהפרת מצגיה של משיבה 5 לפיהם התקבלו כל האישורים הנדרשים במשיבה 5 להעברת המניות וכי לא קיימת מבחינת משיבה 5 מניעה כלשהי להעברתן.

2.        בהחלטת בית המשפט המחוזי נשוא הערעור (מיום 17.4.2007) נדונה בקשה מטעם משיבה 1 למחיקה ולדחייה של התובענה על הסף. משיבה 1 ביקשה להורות על סילוק התביעה כנגדה על הסף, בטענה שלא קיימת יריבות בינה לבין המערערים ובטענה שמשיבה 6 לא הגישה יפוי כוח ערוך כדין ולא קיבלה החלטה להגשת התביעה על ידי האורגנים המוסמכים לכך בחברה. בית המשפט קיבל את הטענה בדבר העדר יריבות בין המערערים לבין הנתבעים (משיבים 5-1) וקבע כי המערערים אינם צד ראוי להליך. זאת, על יסוד העובדה כי המערערים כלל אינם נזכרים בהסכמים נשוא התובענה ושאלת זכאותם לחלק מסוים במניות היא במישור היחסים בינם לבין משיבה 6. יחד עם זאת, נדחה הרכיב השני של הבקשה, שעניינו הסמכות להגשת תביעה על ידי משיבה 6. נפסק כי מאחר שנקיטת הליך משפטי אינה מסווגת כצעד הדורש אישור של דירקטוריון החברה, לא ניתן לקבוע שמנכ"לה של משיבה 6 לא היה מוסמך לאשר את הגשת התביעה. נקבע עוד כי בייפוי הכוח שהגישה משיבה 6 מופיעות שתי חתימות ללא איזכור שם החותם, אך מחיקת התביעה מטעם זה מהווה צעד דרסטי ועל כן איפשר בית המשפט למשיבה 6 להגיש יפוי כח נוסף תוך 20 יום.

3.        על החלטת בית המשפט מיום 17.4.2007 הוגש ערעור מטעם המערערים - מייסדיה ובעלי מניותיה של משיבה 6. הערעור מופנה כנגד מחיקת המערערים מכתב התביעה בשל העדר יריבות. כל טענות הערעור נסובות על מעמדם של המערערים במסגרת ההליך. משיבה 6 צורפה להודעת הערעור כמשיבה פורמלית. משיבה 1 הגישה ערעור שכנגד. במסגרת הערעור-שכנגד מתבקש ביטול של קביעת בית המשפט קמא לפיה מנכ"ל משיבה 6 היה מוסמך להגיש את כתב התביעה בשם משיבה 6. נטען בערעור שכנגד כי החלטה על הגשת התביעה הייתה צריכה להתקבל בדירקטוריון משביה 6 או באסיפת בעלי מניותיה.

4.        בבקשה לפניי שהוגשה על-ידי המערערים, הם המשיבים-שכנגד, נטען כי יש לדחות את הערעור-שכנגד על הסף, משורה של טעמים. ראשית, החלטת בית המשפט קמא בעניינה של משיבה 6 היא "החלטה אחרת" של רשם של בית המשפט המחוזי. הדרך להשיג עליה היא הגשת ערעור לפני בית המשפט המחוזי ולא לפני בית המשפט העליון. מכאן שהערעור הוגש לערכאה שאינה מוסמכת לדון בו. לחלופין, טוענים המערערים כי מדובר ב"החלטה אחרת" שהדרך לערער עליה היא בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לחילופי חילופין נטען כי לא ניתן לערער על ההחלטה במסגרת ערעור שכנגד, שכן משיבה 6 כלל אינה בעלת דין בערעור הראשי שהוגש על ידי המערערים והערעור שכנגד אינו עוסק בנשוא שהוגש עליו הערעור הראשי.

5.        המערערת שכנגד מתנגדת לבקשה. לטענתה, הערעור שכנגד קשור קשר אמיץ לערעור העיקרי ויש בו, למצער, את "הזיקה המספקת" על מנת לדון בו בבית משפט זה. נטען כי הערעור העיקרי והערעור שכנגד עוסקים באותה מסכת עובדתית ומשפטית ועוסקים באותם נושאים. שניהם מקורם בבקשת המערערת-שכנגד לסלק את התביעה כולה על הסף, בשל נימוקים שונים. שני הנושאים הם רכיבים שונים של הבקשה לסילוק על הסף. עוד נטען כי אם יתקבל הערעור שכנגד ויקבע כי יש לסלק את התביעה כולה על הסף, תישמט מאליו הקרקע מתחת לערעור העיקרי. לעניין זהות בעלי הדין, נטען כי אמנם מבחינה טכנית וצורנית הערעור שכנגד מופנה כנגד משיבה 6, אך מהותית עניינו מופנה גם כלפי המערערים. זאת ועוד, אף אם משיבה 6 אינה מופיעה כמערערת בכותרת הערעור העיקרי, הרי שהיא בבחינת מערערת פוטנציאלית היות והמערערים טוענים כי הגישו את התביעה בשמה. לעניין הערכאה המוסמכת לדון בהליך, טוענת המערערת שכנגד כי על פי תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות), על ערעור שכנגד להיות מוגש לאותה הערכאה בה ידון הערעור העיקרי, ועל כן אין דופי בהגשת ההליך לבית משפט זה. 

6.        הכלל בעניין ערעור-שכנגד הוא כי "דינו כדין ערעור רק לצורך אותו עניין שהוא נושא הערעור ורק כלפי המערער עצמו, אך לא לצורך עניין אחר ושונה הימנו, שנידון אף הוא בדרגה הראשונה" (יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 846 (מהדורה שביעית בעריכת דר' שלמה לוין, 1995; להלן - זוסמן). בהקשר זה כתב כב' הנשיא מ' שמגר כי:

"הערעור שכנגד - שפניו לשינויה של ההכרעה - שונה מהודעת הערעור הרגילה; זו האחרונה יכולה להיות מופנית נגד כל שנפסק בבית משפט קמא, מבחינת התוצאה או מבחינת ההנמקה. הערעור שכנגד הוא מקבילו של הערעור שכבר הוגש והוא יכול, על כן, להיות מופנה רק נגד העילות המונחות ביסודו של הדיון במסגרת הערעור הראשי. אין פירושו של דבר שהודעת הערעור יכולה לתקוף רק את הנושאים שהועלו בערעור העיקרי אלא יכול והערעור שכנגד יתייחס לכל המונח ביסודו של הערעור ושזור וקשור לאותו עניין. מאידך גיסא, ערעור שכנגד אינו יכול להיות מופנה, למשל, נגד בעל דין שלא ערער או נגד הכרעה בעניין נוסף שצורף לדיון בבית משפט קמא (כגון במסגרת איחוד הדיון בתיקים), ואינו מועלה בערעור הראשי" (בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן, פ"ד מה(5) 695, 700).

7.        אכן, הלכה מושרשת היא כי לא ניתן להגיש ערעור-שכנגד כלפי בעל דין שלא הגיש ערעור (ראו, ב"ש 797/84 שוורץ נ' קופת תגמולים, פ"ד לח(4) 80; בש"א 8076/04 מרדכי בנימין ובניו בעמ' נ' דנין (לא פורסם, 2.2.2005)). "ערעור שכנגד תופס רק כלפי אותו בעל-דין שהגיש את הערעור ולא כלפי בעל-דין אחר שאינו מערער" (ע"א 6245/69 פילוסוף נ' דוידזון, פ"ד כד(2) 378, 382). הלכה זו נובעת מן הרעיון המונח ביסוד סדר הדין של ערעור-שכנגד. האפשרות להגיש ערעור-שכנגד מעניקה יתרון דיוני למי שיכול היה לערער בערעור ראשי ולא עשה כן, בכך שהיא מאפשרת לו לחרוג מפרקי הזמן הקצובים להגשת ערעור רגיל. פריבילגיה זו מהווה כעין שוט כלפי הצד שכנגד, החפץ בהגשת ערעור ראשי מצידו. יש בה כדי להרתיע בעל דין מלערער, שכן היא מעמידה אותו בסכנה שבית המשפט שלערעור לא רק ידחה את ערעורו, אלא יטול ממנו את פירות זכייתו (החלקית) בדרגה הראשונה (זוסמן, בעמ' 842). לראציונל זה אין נפקות ככל שמדובר בערעור שכנגד המופנה כלפי בעל דין שכלל לא ערער בערעור העיקרי (ראו, בש"א 3868/90 יעד אלקטריק נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א., פ"ד מה(1) 256). על כן "דין הוא שזכות זו לא תהא כלפי כל עניין שליבו של המערער שכנגד חפץ בו, אלא, בהיות הערעור שכנגד סמוך על שולחנו של הערעור העיקרי, ולשם הגשמת מטרותיו - שומה עליו שיהא באותו עניין בו עוסק הערעור העיקרי. מכאן מובן גם, כי הערעור שכנגד לא יכול שיופנה כלפי בעל דין שלא ערער בערעור העיקרי" (שם, בעמ' 263).

8.        רציונל זה הוא שעומד, כאמור, גם ביסוד הכלל כי בין הערעור העיקרי ובין ערעור-שכנגד חייבת להתקיים זיקה. עמד על כך כב' השופט ד' לוין באחת הפרשות, בציינו:  

"הרעיון העומד בבסיס ההלכות האלו הוא שבעל דין אשר השלים עם פסק הדין שניתן נגדו, יוכל לחזור בו, אפילו חלפה תקופת הערעור, אם יריבו בחר לפתוח את הפרשה שנית בדרגת ערעור, וכך עשוי להיווצר מלכתחילה תמריץ להניע בעל דין, שמלוא מבוקשו לא ניתן לו בערכאה הראשונה, לשקול אם הגשת הערעור כדאית לו; אך אין צידוק להרחיב את תחולת הרעיון גם למקרים שבהם נשואי הערעור והערעור שכנגד הם עניינים שונים זה מזה" (בש"א 6732/94 זילברמן נ' לוריג (לא פורסם, 29.1.95).

אמנם, הדרישה בדבר "אותו עניין" מתפרשת על דרך ההרחבה, ונפסק כי על מנת לעמוד בה אין צורך שהערעור-שכנגד יוגבל לנושאים המועלים בהודעת הערעור (ראו, למשל, ע"א 2124/00 עזבון חיננזון נ' עיזבון טמיר (לא פורסם, 30.10.00). אך עדיין צריכה להתקיים זיקה כלשהי, ולו מצומצמת בהיקפה, בין הערעור העיקרי לבין הערעור-שכנגד (ראו, רע"א 6947/99 קו-לו עבודות בנין ופיתוח ואח' נ' תעשיות קסריה פולימרים (לא פורסם, 7.12.99).

9.        יישומם של כללים ואמות מידה אלה על המקרה שלפניי מוביל למסקנה כי הערעור שכנגד הוגש שלא כדין ודינו להימחק מן הרישום. הערעור העיקרי הוגש על ימי המערערים בלבד. משיבה 6 אינה נמנית עליהם, לא מבחינה צורנית ולא מבחינה מהותית. הערעור מופנה כנגד הקביעה בדבר העדר יריבות בין המערערים למשיבים 1 - 5, מן הטעם שההסכמים נשוא התובענה נחתמו על ידי משיבה 6 ולא על ידי המערערים. מכאן ברור כי גם מבחינה מהותית משיבה 6 אינה בבחינת מערערת על החלטה זו, שאינה נוגעת לה במישרין והנמקתה אינה תקפה בעניינה. לעומת זאת, הערעור שכנגד מופנה בעיקרו של דבר נגד משיבה 6. בעניינם של המערערים קיבלה המערערת-שכנגד (משיבה 1) את מלוא הסעד בבית המשפט קמא, בכך שהתביעה נגדם נמחקה, ועל כן אין משמעות להגשת ערעור-שכנגד נגדם. מבחינה מהותית, מופנה איפוא הערעור שכנגד רק כלפי משיבה 6. גם מבחינת תוכנו הוא עוסק באי סילוקה על הסף של תביעת משיבה 6 בלבד. נמצא, כי הערעור-שכנגד הוגש כלפי בעל דין שכלל לא ערער וכבר מטעם זה דינו להימחק. בנוסף, עיון בערעור ובערעור שכנגד מעלה כי מדובר בשאלות שונות. הערעור המקורי דן בנושא היריבות בין המערערים למשיבים 1 -5. הערעור-שכנגד עוסק בשאלה האם ההליך מטעם משיבה 6 הוגש בסמכות, בהתאם לכללים המסדירים נקיטה בהליכים משפטיים על ידי תאגיד. שאלות אלה אינן עולות במישור שבין המערערים העיקריים לבין המשיבה העיקרית ועל כן לא ניתן להעלותן בערעור-שכנגד. בין שני ההליכים לא מתקיים כל קשר או זיקה שהיא. השורש העובדתי והמשפטי של הסוגיות נשוא ההליכים שונה בתכלית, ואף לא ניתן לומר כי לשתי הסוגיות השלכה ממשית זו על זו. נוכח המסקנה כי הערעור-שכנגד הוגש שלא כדין, כיוון שאינו עוסק באותו נושא כמו הערעור העיקרי וכיוון שהוגש כלפי בעל דין שלא הגיש ערעור, איני נדרשת לטענות הנוספות שהועלו בבקשה בעניין טיב ההליך הערעורי בו היה על משיבה 1 לנקוט.

התוצאה היא כי אני מורה על מחיקת הערעור שכנגד מן הרישום. המערערת שכנגד תישא בשכר טרחת עורך דין של המערערים בגין בקשה זו בסך של 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ג בטבת תשס"ח (1.1.2008).

גאולה לוין

  ר ש מ ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    כש

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ