אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה בקשה לאישור עיקול, אשר הוגשה נגד מחזיק

התקבלה בקשה לאישור עיקול, אשר הוגשה נגד מחזיק

תאריך פרסום : 10/09/2006 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום פתח-תקוה
3452-04
10/09/2006
בפני השופט:
נחום שטרנליכט

- נגד -
התובע:
אילן יפתח
עו"ד שלום ברעד
הנתבע:
נתנזי רוהנגיז רם
עו"ד משה מנדל
פסק-דין

1.         רקע עובדתי:

מונחת בפני בקשה לאישור עיקול, אשר  הוגשה נגד מחזיק בהתאם להוראות תקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. התובע הגיש במסגרת תיק הוצל"פ
5-04-19024-01 (להלן - תיק ההוצל"פ) בקשה לביצוע ארבעה שיקים בסך כולל של 418,560 ש"ח. הבקשה הוגשה נגד תקוה לנר (להלן - החייבת). ביום פתיחת תיק ההוצל"פ עמדה יתרת החוב בו על סך של 520,000 ש"ח. החייבת הגישה התנגדות, אשר הועברה לדיון בבית משפט זה. לאחר הגשת ההתנגדות עתר התובע להטלת עיקול זמני על כספים בסך של 60,000$ השייכים לחייבת והמצויים בידי הנתבעת. בית המשפט נעתר לבקשה וביום 1.6.04 הורה על הטלת עיקול זמני כמבוקש. יצויין, כי מדובר בכספים שהיה על הנתבעת לשלם לחייבת בהתאם להסכם מכר, ולפיו מכרה החייבת לנתבעת את דירתה. ביום 3.6.04 מסר ב"כ התובע במסירה אישית את צו העיקול הזמני לידיו של מיופה כוחה של הנתבעת בישראל, מר מתניה זילברשטיין. באותו מעמד אמר זילברשטיין לב"כ התובע, כי יתרת התמורה, שהיה על הנתבעת לשלם בהתאם להסכם המכר כבר הופקדה בנאמנות בידי בא כוחה של החייבת. זילברשטיין סרב למסור לב"כ התובע את שמו ופרטיו של ב"כ החייבת, שבידיו הופקדו הכספים.

לטענת הנתבעת, במעמד החתימה על הסכם המכר שילמה הנתבעת באמצעותו של זילברשטיין את מלוא תמורת הדירה, כאשר חלק מן התמורה הופקד בנאמנות. ממילא, כאשר הגיע צו העיקול הזמני לידיו של זילברשטיין, כבר לא היו בידיו כספים כלשהם המגיעים לחייבת מאת הנתבעת.

2.         דיון:

בתקנה 378(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, נאמר לעניין בקשה לאישור עיקול:

"דינה של בקשה כאמור כדין כתב תביעה ויחולו עליה הוראות תקנה 19; דינו של מחזיק לענין אישור העיקול כדינו של נתבע, בשינויים המחויבים לפי הענין".

בע"א 2158/92, קליאוט נ' בנק הפועלים בע"מ, פד"י מו(3)804, 806, נאמר:

"בקשה כזו כמוה ככתב-תביעה (למעט הפטור מציון העובדות המהוות את עילת התובענה, כאמור בתקנה 9(5) לתקנות), והמחזיק חייב להגיש כתב-הגנה אם ברצונו להתגונן:ו בר"ע 75/71, פלדמן נ' שטיול,  פד"י כה(2)29, וכך נפתחת חזית המריבה בין התובע לבין המחזיק".

בת"א(י-ם)3401/01, נס נ' יוגב, (פורסם באתר www.nevo.co.il), נאמר:

"הדיון בהליך אישור העיקול ממוקד בשאלה מיהו בעל הזכויות בנכס המעוקל: האם המשיב בבקשה להטלת העיקול הוא בעל הזכויות בנכס המעוקל, ולפיכך יש לאשר את העיקול (כטענת המבקש); או שמא המחזיק הוא בעל הזכויות בנכס המעוקל, ולא המשיב, ולפיכך לא ניתן לאשר את העיקול (כטענת המחזיק). ברי, כי בויכוח ממין זה נטל ההוכחה מוטל באופן טבעי על כתפיו של התובע. לפיכך, כדי שבית המשפט יאשר את העיקול, על התובע להוכיח לבית המשפט כי אכן המשיב הוא בעל הזכויות בנכס המעוקל" (עמ' 17 לפסה"ד).

מן המותר לציין, שעוד קודם לכן על התובע בבקשה לאישור העיקול להוכיח, כי הנכס הנטען נמצא בכלל בידיו של המחזיק או היה בידיו בתקופה הרלבאנטית. ומן הכלל אל הפרט, במקרה דנן על התובע להוכיח, כי בעת שמסר למיופה כוחה של הנתבעת, מתניה זילברשטיין, ביום 3.6.04, את צו העיקול הזמני, היו בידי הנתבעת כספים השייכים לחייבת או שהיתה זכאית להם. המדובר בכספים שהיה על הנתבעת לשלם לחייבת בהתאם להסכם המכר מיום 12.5.04, ולפיו מכרו החייבת ובעלה את דירתם לנתבעת (להלן - הסכם המכר).

התמורה שנקבעה בהסכם המכר עמדה על סך  בש"ח השווה ל-260,000$. בסעיף 4  להסכם המכר מצוי לוח התשלומים, כדלהלן: 5,000$ היה על הנתבעת לשלם במעמד חתימת ההסכם, 195,000$ היה על הנתבעת לשלם ביום 13.5.04, כאשר חלק מסכום זה היה אמור לשמש לסילוק משכנתא שרבצה על הדירה, 50,000$ היה על הנתבעת לשלם ביום 12.7.04, ו-10,000$ היה על הנתבעת לשלם במעמד מסירת החזקה בדירה לידיה.

למרות האמור בהסכם המכר טוען זילברשטיין, כי מלוא התמורה בגין הדירה שולמה מיד במעמד החתימה על הסכם המכר. תשלום מלוא התמורה במזומן נעשה, לדבריו של זילברשטיין, בהתאם לדרישה אולטימטיבית של החייבת ובעלה (עמ' 17 לפרוטוקול, שורה 25). דברים אלו עומדים בסתירה לעדותה של החייבת, אשר טענה, כי מועדי התשלום נקבעו בלעדית על ידי הנתבעת (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 22-23). אמנם אחר כך חזרה בה החייבת, ותוך שהיא סותרת את דבריה הקודמים אמרה, כי ביקשה לקבל את כל הכסף בבת אחת (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 3-7). כמו כן, החייבת לא ידעה לתת הסבר כלשהו לסתירה בין מועדי התשלומים שנקבעו בהסכם המכר, כאמור לעיל, ובין הטענה, כי התמורה שולמה במלואה במעמד החתימה על הסכם המכר, וטענה כי את השאלה יש להציג בפני עורך הדין (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 7-8).

עו"ד יצחק גלבוע, אשר ייצג את שני הצדדים בכל הקשור להסכם המכר (עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 23-24), העיד שהמוכרים, החייבת ובעלה, דרשו את תשלום מלוא התמורה באופן מיידי. למרות זאת הדבר לא נכתב בהסכם המכר (עמ' 13 לפרוטוקול, שורוה 3). השסבר לסתירה בין המועדים שצויינו בהסכם המכר ובין מועד ביצוע התשלום בפועל לא ניתן גם על ידי עו"ד גלבוע.

יצויין, כי אין מחלוקת, כי החזקה בדירה נמסרה לנתבעת רק חצי שנה לאחר מכן. דבר זה יש בו כדי לעורר תמיהה נוספת לגבי הטענה בדבר ביצוע תשלום מלוא התמורה בעת החתימה על הסכם המכר. זאת במיוחד לאור העובדה, כי בסופו של דבר הסכום היחיד שנותר כבטחון בידי עורך הדין לשם הבטחת מסירת החזקה היה 10,000$, כאשר התמורה ששולמה עבור הדירה עמדה על סך של 260,000$.

זילברשטיין נמנע מלהציג קבלה שקיבל בגין תשלום התמורה, למרות שלדבריו קיבל קבלה שכזו (עמ' 18 לפרוטוקול, שורות 1-2). משנמנע צד מלהגיש ראיה המצויה בידו, והיכולה לשמש ראיה להוכחת טענותיו, פועל הדבר לחובתו. לעניין זה ראה ע"א 465/88, הבנק למימון וסחר בע"מ נ' מתתיהו, פד"י מה(4)651, 658.

משהוצג הסכם המכר, ולפיו בזמן מסירת צו העיקול הזמני לידי זילברשטיין היו עדיין בידי הנתבע 60,000$, להם היתה זכאית החייבת, יצא התובע ידי חובתו והרים את הנטל המוטל עליו. עתה היה על הנתבעת להוכיח טענתה, כי למרות האמור בהסכם המכר הוקדמו התשלומים ובוצעו במלואם בטרם נמסר לזילברשטיין צו העיקול הזמני. הנתבעת לא עמדה בנטל זה. החייבת סתרה בדבריה את דברי זילברשטיין לעניין היוזמה להקדמת התשלומים. אחר כך סתרה החייבת את דברי עצמה בעניין זה, כמפורט לעיל. זילברשטיין, החייבת ועו"ד גלבוע הסכימו, כי חיוב הנתבעת לביצוע תשלום מלוא התמורה במעמד החתימה על הסכם המכר הוסכם מראש, אך איש מהם לא ידע לומר, מדוע בהסכם המכר נכתבו מועדים אחרים. קבלה, שכביכול הוצאה כנגד תשלום מלוא סכום התמורה, לא הוצגה בפני. לפיכך מתבקשת מאליה המסקנה, כי לא הוכחה הקדמת התשלומים בניגוד למועדים שנקבעו בהסכם המכר. ממילא יש לקבל את הטענה, כי בזמן המצאת צו העיקול הזמני לידי זילברשטיין היו בידי הנתבעת - באמצעותו של זילברשטיין - כספים שלהם היתה זכאית החייבת בהתאם להסכם המכר.

סיכומם של דברים, התביעה מתקבלת. העיקול הזמני, שהוטל בבש"א 1904/04 על כספים המגיעים לחייבת מאת הנתבעת בסך של 60,000$, והמצויים בידי הנתבעת,  מאושר בזאת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ