א) ביום י' בתמוז תשע"ד (8.7.2014) הוגשה תביעת האישה לגירושין. בכתב תביעתה כתבה האישה שהבעל נוהג כלפיה באלימות פיזית ומילולית ובוגד בה עם נשים אחרות.
ביום ד' במרחשוון תשע"ה (28.10.2014) הגישה האישה כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה מגוללת האישה מערכת היחסים שביניהם, קשרים עם אישה אחרת שגרמו לעזיבתה את הדירה בה התגוררו בשכירות, כשלאחר זמן קצר חזרה לשלום־בית. אחרי סכסוך נוסף ביניהם בעקבות בגידתו של הבעל, נקט הלה אלימות כנגדה, אלימות שבעקבותיה הוזמנה המשטרה. עקב אירוע זה חזרה האישה לבית הוריה, הבעל עזב הדירה השכורה וחזר לבית הוריו, ובין הצדדים אין קשר כלשהו.
הצדדים גרים בנפרד מזה זמן רב.
מהתנהלותו של הבעל המתוארת להלן אין ספק לבית הדין שהבעל מעגן את אשתו, אינו רוצה בה ומציק לה, לטענתה – כדי שתוותר לו על חוב מזונות בנם המשותף.
התנהגות הבעל בתיק זה היא חריגה – התעלמותו ואי הופעתו לדיונים, אך גם התנהלות המשטרה בתיק זה חמורה, ונבאר הדברים.
בית הדין קבע שישה מועדים לדיון. האישה הופיעה לכל הדיונים. הבעל לא הופיע לרוב הדיונים.
בדיון הראשון הבעל לא הופיע. האישה טענה שהבעל אמר שיעכב אותה שנה עם הגט. לפיכך ביקשה להזמין את הבעל בצו הבאה. בית הדין נעתר לבקשה, והבעל הוזמן בצו הבאה.
לדיון השני הופיע הבעל וטען שרוצה שלום־בית.
בהחלטתו בסוף הדיון שנערך ביום כ"ג במרחשוון תשע"ה (16/11/14) קבע בית הדין:
"הצדדים גרים בנפרד מזה זמן רב.
האישה דורשת להתגרש. לדבריה לבעל קשרים עם נשים אחרות, אמר לה שלא מעוניין בה אך לא ייתן לה גט.
הבעל טוען שרוצה שלום־בית, אך הודה שלא עשה דבר למען שלום־בית, ולפיכך טענה זאת נראית לא כנה על פני הדברים.
לפיכך קובע בית הדין כדלקמן:
א. מכיוון שהבעל מעוניין לדבריו בהמשך הנישואין עליו לדאוג למדור ומזונות אשתו, לפיכך הוא חייב במזונות האישה ומדורה, לפיכך על הבעל לשלם סך 5000 ₪ למזונות ומדור האישה.
ב. על האישה להודיע לבית הדין באיזה אופן מעוניינת להמשיך תביעתה, בהתאם להודעת האישה יקבע בית הדין אופן המשך טיפולו בתיק."
ב) ביום 12/14 הגישה האישה בקשה להמשכת ההליכים, מכיוון שהבעל אינו מעוניין בשלום־בית, לא משלם מזונות, ממשיך במעשיו, וממשיך לעגן את האישה.
לדיון נוסף שנקבע ליום י"א באדר תשע"ה (2.3.2015) לא הופיע הבעל (לדברי האישה הבעל התייצב מחוץ לאולם ואח"כ נעלם), לפיכך הוציא בית הדין צו הבאה ללא שחרור, המורה להביא את הבעל לדיון נוסף שנקבע ושהיה אמור להתקיים ביום ג' בניסן תשע"ה (23.3.2015).
גם לדיון זה לא הופיע הבעל, והתברר שמשטרת נתניה לא ביצעה את הצו ולא שלחה הודעה כלשהי לבית הדין. לאחר שהאישה וב"כ יצאו מאולם בית הדין נכנס הבעל, ולאחר שקיבל הוראה מבית הדין להמתין בחוץ, נמלט הבעל ממסדרון בית הדין.
בית הדין, בהחלטתו במועד זה, קבע:
"בפני בית הדין מונחת תביעת גירושין של האישה.
תביעה שהוגשה ביום י' בתמוז תשע"ד (8.7.2014). הצדדים גרים בנפרד. לטענת האישה לבעל קשרים עם נשים אחרות ובעיקר עם [נ' ד'].
לטענת האישה משיחה שקיימה היא ואביה עם הורי [נ' ד'] מתברר שהבעל הציג עצמו בפניהם כגרוש, לדבריה הוריה של [נ' ד'] הצהירו כי הבעל ו[נ' ד'] חיים כזוג לכל דבר.
בית הדין אמנם לא בחן דברים אלו ואם יצטרך יוזמנו [נ' ד'] והוריה לבית הדין.
הבעל מתחמק מלהופיע בבית הדין, הבעל הופיע בעבר בבית הדין טען שרוצה שלום־בית אך הודה שלא עשה דבר למען שלום־בית ובית הדין קבע שטענתו לשלום־בית אינה נראית כנה על פניה.
מאז דיון זה שנערך לפני כ־4 חודשים לא התרחש דבר.
בבית הדין נקבעו ארבעה דיונים ובדיון הראשון לא הופיע הבעל, בשני הופיע וטען שרוצה שלום־בית, בדיון השלישי לא הופיע ורק זמן רב אחרי מועד הדיון הגיע למסדרון בית הדין. גם לדיון היום הגיע הבעל באיחור, ונכנס לאולם רק אחרי שהאישה וב"כ הופיעו כשגם הם נכנסו לדיון באיחור.
הבעל גר בנפרד מאשתו ומונע ממנה כל ענייני אישות ומעגנה.
לפיכך קובע בית הדין שבנסיבות העניין, ואפילו לא יוכחו קשריו של הבעל עם נשים אחרות, מכיוון שהבעל מעגן את אשתו, הבעל חייב לתת גט פיטורין מידית.
אם לא יקיים הבעל את פסק דינו של בית הדין המחייבו לתת גט לאישה, יטיל עליו בית הדין צווי הגבלה כפי הפרוצדורה הקבועה בחוק.
מכיוון שהבעל ברח ממסדרון בית הדין, בית הדין מורה להזמין את הבעל בצו הבאה ללא אפשרות שחרור."
במועד זה הוציא בית הדין צו הבאה המורה להביא את הבעל לדיון שייערך ביום כ"ה בניסן תשע"ה (14.4.2015). צו ההבאה נמסר לאשה כדי שתמסור אותו לכל קצין ושוטר. בית הדין הורה לאשה לאתר את מקום הבעל ולהודיע למשטרה לבוא לעוצרו.
גם צו זה לא בוצע על ידי המשטרה.
ג) ביום כ"ה בניסן תשע"ה (14.4.2015) הופיעו שוב האישה וב"כ, הבעל לא הופיע. האישה סיפרה לבית הדין שאיתרה את הבעל מספר פעמים במקום עבודתו, פנתה למשטרה שתגיע לעצור את הבעל, אך במשטרה התעלמו מפנייתה. עוד אמרה שפנתה לאופיר, השוטר האחראי על המעצרים, והלה אמר ששמו מופיע ברשימת האנשים שצריכים לעצור אותם, אך לא תפסו אותו.
בדיון זה הופיע שוטר בשם מאיר, שטען שאיתר את הבעל טלפונית, הלה אמר שיופיע, אך בפועל לא הופיע.
בסופו של דיון זה הוציא בית הדין החלטה נוספת שבה נכתב כדלהלן:
"א. קובעים מועד נוסף לסידור גט ליום שני ח' אייר תשע"ה 27/4/15, שעה 09:00.
ב. על המזכירות להזמין את הבעל בצו הבאה ללא אפשרות שחרור.
ג. אם לא יסדר הבעל גט במועד זה או לא יופיע לדיון, עשוי בית הדין להוציא צו הגבלה המורה על מאסרו של הבעל למשך שישה חודשים.
ד. בית הדין מורה להעביר את הפרוטוקול למזכיר בית הדין כדי שיפעל לברר מדוע לא עצרה משטרת ישראל את הבעל, למרות שלטענת האישה הודיעה להם מספר פעמים את מקום הימצאו ושבידה צו הבאה המיועד לכל קצין ושוטר.
ה. לאור התחמקויותיו החוזרות ונשנות של הבעל להופיע לדיונים בבית הדין, בית הדין מחייב את הבעל 10,000 ₪ הוצאות לאוצר המדינה בגין בזבוז זמנו השיפוטי של בית הדין.
ו. החלטה זו תשלח למרכז לגביית קנסות במשרד המשפטים לצורך ביצועה."
עוד באותו יום הוציא בית הדין פקודת מעצר ברביעית, הצו נשלח למשטרת נתניה, וגם ניתן לאשה למוסרו לכל שוטר וקצין.
גם למועד הדיון הנוסף שנקבע ליום ח' באייר תשע"ה (27.4.2015) לא הופיע הבעל, לא נעצר על ידי המשטרה, ולא נתקבלה הודעה כלשהי מהמשטרה. לתיק בית הדין נסרקה באותו יום בקשה דחופה של ב"כ הבעל לדחיית מועד הדיון בשל הופעתו בערכאה אחרת, הודעה זו נשלחה לבית הדין בשעה 10:35, כאשר הדיון נקבע לשעה 09:00, כמובן שבית הדין לא נענה לבקשה, ראשית משום שבית הדין לא יכול להיענות לבקשה לדחיית דיון אחרי שהדיון התקיים, שנית הבקשה לא הוגשה לפי הכללים הנצרכים להגשה בבקשה לדחיית מועד דיון, ושלישית, בית הדין מתרשם מהתנהלותו של ב"כ הבעל כי הוא משתף עמו פעולה בהתחמקותו מלהופיע בפני בית הדין, יש לציין שגם ב"כ לא התייצב בבית הדין באף אחד מהדיונים שנקבעו (פעם אחת הופיע במסדרון בית הדין זמן רב לאחר שעת הדיון ולאחר שהאישה וב"כ הופיעו לדיון נכנסו לדיון ועזבו את בית הדין), ואין כאן מקום להאריך.
בדיון שנערך ביום ח' באייר תשע"ה (27.4.2015) תיארה האישה את התנהלות משטרת נתניה. למרבה הצער, עולה לכאורה שמשטרת נתניה מתעלמת מצווי בית הדין ואינה מבצעת אותם. בית הדין הוא רשות משפטית במדינת ישראל, וחובה על המשטרה לאכוף את צווי ההבאה שהוא מוציא. הבעל הוא פורע חוק ומעגן את אשתו באכזריות, ולכאורה מחדליה של משטרת נתניה גורמים גם הם להנצחת מצב זה. בית הדין תמה על הודעות המשטרה ולפיהם דיברו עם הבעל והלה הבטיח לבוא. חובת המשטרה לקיים צווי בית הדין ולא להסתמך על הסכמות התנדבותיות (שלא קוימו) של הבעל.
יש לציין שהבעל עבד במקום עבודה בו היה מופיע מדי יום ביומו. האישה איתרה את הבעל במקום עבודתו, הזמינה את המשטרה, אך המשטרה לא הופיעה. כיום נסגר מקום עבודה זה לרגל שיפוצים, ובוודאי שעתה קשה יותר לאתרו.
בעיון בתיק במחשב בית הדין נמצא ייפוי־כוח של הבעל לאמו מיום כ"ז בניסן תשע"ה (16.4.2015) לקבל מסמכים מהתיק, דבר המעלה חשש שהבעל עושה כן כדי שלא להופיע במסדרון בית הדין, מחשש שמא ייעצר.
יש לציין שביום י' באייר תשע"ה (29.4.2015) (יומיים אחרי המועד שנקבע לדיון) הגישה משטרת נתניה מזכר על ביקור בכתובת הבעל ביום כ"ה בניסן תשע"ה (14.4.2015). במזכר נכתב כי הבעל לא אותר במקום, כמו כן נכתב שבשיחה עם המעסיק, טוען הלה שהבעל אינו מופיע כחודש במקום עבודתו.
לפני שהחלטה זו נחתמה הגיע לבית הדין הודעה נוספת של ב"כ הבעל, בבקשה לעיכוב הליכים, עקב הצעתו למו"מ עם האישה (הפחתת סכום המזונות שנקבעו בפסק דין בביהמ"ש), דבר זה מאשש את טענות האישה שהבעל רוצה להשתמש במניעת סידור הגט כלחץ עליה שתוותר על זכויות בנה הקטין.
אין ספק שבית הדין לא יכול להיענות לבקשה לעיכוב הליכים של פורע חוק, שמתחמק מלהופיע בבית הדין ורוצה להשתמש בבית הדין להפיק את זממו ללחוץ על האישה המעוגנת על ידו. חובתו הראשונית של בעל דין היא להתייצב בפני בית הדין ולטעון את טענותיו ולהתנהל בידיים נקיות. מכיוון שהלה אינו עושה כן, בית הדין אינו יכול להרשות לעכב את ההליכים ולחזק ידי עושי עוולה.
לאור האמור לעיל, בית הדין קובע:
א. מכיוון שהבעל חייב לתת גט לאשתו, והבעל מתחמק מלהופיע בבית הדין, בית הדין ישקול להוציא צו הגבלה המורה על מאסרו של הבעל למשך שישה חודשים או עד שייתן גט. הנושא יידון לאחר שייפתח תיק צווי הגבלה כפי הפרוצדורה המקובלת, ולאחר שהבעל יובא לפנינו ע"י המשטרה.
ב. בית הדין מחייב את הבעל בהוצאות לאוצר המדינה בסך 20,000 ₪, בגין אי הופעתו לדיון שהתקיים ביום ח' באייר תשע"ה (27.4.2015).
ג. בית הדין יוציא צו הבאה חמישי המורה להביא את הבעל מידית לבית הדין. צו ההבאה הוא ללא אפשרות שחרור.
ד. בית הדין מורה להזמין את אביו ואמו של הבעל, את [נ' ד'] והוריה, בהזמנה לעד ליום כ"ט אייר תשע"ה (18/5/15) שעה 9.00. אם לא יופיעו בבית הדין, בית הדין יזמנם בצו הבאה.
ה. בית הדין מורה למפקד משטרת נתניה להופיע בבית הדין ביום ח' סיון תשע"ה (26/5/15) בשעה 10.00 כדי להסביר לבית הדין את מחדליה של משטרת נתניה, ומדוע לא קיימה משטרת נתניה את החלטות בית הדין.
ו. אם ייעצר הבעל ויובא לבית הדין לפני מועד זה, בית הדין פוטר את מפקד משטרת נתניה מלהופיע בבית הדין, ואולם בית הדין מצפה להסברים בכתב של משטרת נתניה ולדיווח על הפקת לקחים.
ז. החלטה זו תישלח למרכז לגביית קנסות במשרד המשפטים, לצורך ביצוע סעיף ב' בהחלטה זו.
ח. ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי זיהוי של הצדדים ובני משפחתם.
ניתן ביום כ"א באייר התשע"ה (10/05/2015).
הרב שלמה שפירא – אב"ד הרב אברהם מייזלס הרב רפאל י' בן שמעון