אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התובע הצבאי נ' טוראי אייפרם קוייה

התובע הצבאי נ' טוראי אייפרם קוייה

תאריך פרסום : 16/03/2016 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי
281-15
08/02/2016
בפני השופטים:
1. אל"ם נועה זומר - אב"ד
2. רס"ן אלעד טל
3. סרן סהר כהן


- נגד -
התובע הצבאי :
סגן בת אל טגביה
הנאשם:
טוראי אייפרם קוייה
עו"ד פליקס פרטוק
גזר דין

 

  1. הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירה של עריקה, לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955, בגין היעדרות בת 2,332 ימים מיחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לצבא.

 

  1. הנאשם גוייס לצה"ל ביום 25/11/08, וסיים בהצלחה קורס טירונות והכשרה כטבח. היעדרותו החלה בחלוף כארבעה חודשים, בלא שנזקפות לחובתו היעדרויות נוספות. באימרתו הראשונה (ת/2), הסביר את ההיעדרות בכאבים מהם הוא סובל ברגלו, המונעים ממנו לשרת כטבח, מבלי שהוצע לו תפקיד אחר, וכן בבעיות כלכליות. באימרתו השניה (ת/3), ציין כי רגישות לריחות מנעה ממנו שירות כטבח, ולאחר מכן לא ניתן לו תפקיד אחר, "והייתי רק הולך לישון ולא עושה כלום, הולך ומשתעמם". לכך נוספו הקשיים הכלכליים והסיוע לאימו, עימה הוא מתגורר. בנוסף לכך, בסמוך לגיוס, הרתה חברתו, ושבה לאתיופיה, שם ילדה את בנם. מאז, ביקשה ממנו להעביר לה כסף – הגם שכיום, הקשר עימה נותק. שאיפתו היא להביא את הבן (האמור להיות כבר בן 7 שנים) ארצה. במהלך ההיעדרות, עבד מדי פעם, "הייתי שבוע בעבודה ואז הייתי בבית בגלל הכאבים ברגל" (בעיה רפואית המלווה אותו, כנטען, מנערותו). בכל משך התקופה, לא היתה לו כוונה לשוב לשירות, וגם לא כעת.

 

  1. בעדותו לפנינו, מסר הנאשם דברים דומים. לטענתו, ביקש עזרה כלכלית ממפקדיו, לשווא. בכסף שהשתכר בעבודה מזדמנת בסופרמרקט, סייע לאימו וגם העביר כסף לחברתו שבאתיופיה. כאשר עומת עם דברים שכתבה מש"קית הת"ש (ת/4) טען כי לא ביקש ולא קיבל אישור עבודה; לא ידוע לו על ליווי המשפחה ע"י עובדים סוציאליים מן העירייה; והוא לא הבין את שנמסר לו, לגבי תשמ"ש שיכול שיינתן לו, לאחר שאחיו (המקבל סיוע זה) יסיים את שירותו (ת/7). את תפקיד הטבח "לא רצה", ובמשך חודשיים, היה "מטייל ומשתעמם בבסיס" – אך לא בשל כך עזב את השירות. הוא תומך באמו ובאחותו הנכה (תעודת הנכות הוגשה, ס/2), המתגוררת עימם. במשך השנים, העביר עם קרוב משפחה תמיכה כספית גם לאם בנו. לאור גילו (כיום, 29 שנים), ונסיבותיו המשפחתיות, הוא "בשום אופן" אינו מוכן לשרת בצה"ל.

 

  1. אחיו של הנאשם, יוסי קוייה, אכן העיד כי הנאשם הוא גורם התמך העיקרי באם ובאחות הנכה. אחים אחרים נשואים, או מתגוררים עם בני זוג. לאחות חמישה ילדים, המתגוררים לסירוגין עימה (ועם הנאשם והאם) ועם אביהם. האח העיד על פחדים מהם סובל הנאשם לדעתו, שהגבילו גם את רציפות תעסוקתו במקומות שונים.

          אימו של הנאשם, מברטאט קוייה, העידה בשפה האמהרית. הנאשם "הוא העיניים שלה", מסייע לה בשפה העברית מול מוסדות שונים, וכן עוזר רבות לבת הנכה, המתגוררת גם היא עימם. גם האם העידה על משלוח כספים של הנאשם לאתיופיה, לאימה של בנו, בתקופות בהן הוא עובד. אף היא ציינה "בעיות נפשיות" מהן הוא סובל.

 

  1. בדברו האחרון, הביע הנאשם חרטה על העבירה וצער על הנסיבות שמנעו ממנו לשרת כנדרש.

 

  1. התביעה ביקשה להחמיר עם הנאשם, בשל היעדרותו הממושכת. חרף הנסיבות המשפחתיות, לא מצדיק הדבר פטור משירות – ואף כעת, לא ניתן לו פטור כזה.

          הסניגור, לעומת זאת, הדגיש את מחדלן של הרשויות במעצרו של הנאשם, במועד מוקדם יותר, אף שלא שינה את כתובתו. הענישה אינה חזות הכל, ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם מצדיקות התחשבות, לאור השלכות הענישה על משפחתו.

 

דיון והכרעה

  1. כפי שפסק בית הדין הצבאי לערעורים, "עבירת עריקה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, מתאפיינת בחומרה נוספת, המחייבת ענישה הכוללת מאסר ממשי לתקופה ממושכת (ראו ע/33,34/13 טור' דהן נ' התובע הצבאי הראשי (2013)). הגיונם של הדברים ברור: אין דומה מי שעוזב את השירות לתקופה מסויימת כשבדעתו לשוב אליו, למי שנוטש את השירות בכוונה שלא לחזור אליו, ובכך לפרוק מעליו באורח קבע את חובתו על פי החוק" (ע/69/14 טור' זכר לגנקוב נ' התצ"ר, בסעיף 7 לפסק הדין (2014)). בצד זאת, ניצב עקרון הענישה האינדיבידואלית, לפיו "על בית המשפט, בגזירת הדין, להביא בחשבון, לצד מדיניות הענישה הכללית ביחס לאותן עבירות, את הנסיבות הספציפיות של כל מקרה, ואת נסיבותיו האישיות של כל מבצע עבירה" (ע"פ 7006/14 שי תורג'מן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו, 23/03/15], בפסקאות י"ט-כ' לפסק הדין, והאסמכתאות שם (2015)).

 

  1. בקביעה בדבר מתחם העונש ההולם, מצאנו להתחשב במצבו המשפחתי של הנאשם, אשר הביאו לביצוע העבירה (סעיף 40ט(5) לחוק העונשין) – הגם שניכר, כי גם תסכול מן התפקיד בו הוצב ומאי-שיבוצו בתפקיד אחר הביאוהו להיעדרות, ולא רק הצורך בתמיכה כספית בלתי קבועה באם בנו, או בתמיכה באמו ובאחותו. בניגוד לטענה בדבר "פחדים" המניעים את הנאשם, הרי שהוא עצמו לא טען לכך בעדותו, ואף הקב"נית (ס/3) ציינה כי חרף מאפיינים בעלי גוון הימנעותי, גייס הנאשם "כוחות רבים להתמודדים עם אירועים בעלי פוטנציאל משברי".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ