אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התובע הצבאי נ' סמל ר.ל.

התובע הצבאי נ' סמל ר.ל.

תאריך פרסום : 16/09/2018 | גרסת הדפסה
צפון (מחוזי)
בית הדין הצבאי המחוזי חיפה
242-17
15/12/2017
בפני השופטים:
סא"ל מיכל אמברם-שחר - אב"ד

- נגד -
התובע:
התובע הצבאי ע"י ב"כ סרן יאיר מתוק
הנאשם:
סמל ר.ל.
עו"ד ארז הראל
הכרעת דין

 

מסגרת ההליך

  1. ביום 28/6/2017 הוגש כנגד הנאשם, סמל ר.ל., כתב אישום המייחס לו שתי עבֵרות שעניינן שימוש בסם מסוכן. בפרט האישום הראשון נטען, כי עובר או בסמוך ליום 21.5.2017, במקום שאינו בידיעת התביעה, עשה הנאשם שימוש בסם מסוג MDMA. בפרט האישום השני נטען, כי עובר או בסמוך ליום 21.5.2017, במקום שאינו בידיעת התביעה, עשה הנאשם שימוש בסם מסוג קנאביס.
  2. כתב האישום בוסס בעיקרו על ממצאי המעבדה לתרעולה, אשר מהם עלה כי בדגימת שתן שניטלה לכאורה מן הנאשם, נמצאו שרידים של תוצרי חילוף חומרים המעידים על שימוש בסמים מסוג MDMA וקנאביס. פרט לכך, התבססה התביעה על ראיות נסיבתיות נוספות, ובכללן על פלט שהופק ממכשיר הטלפון הסלולארי של טור' י.ט, חברו של הנאשם, שם נמצאו תכתובות באמצעות יישומון "ווטסאפ" בין הנאשם לקבוצת חברים, שמהם עלתה מעורבותו של הנאשם בעולם הסמים.

גדר הכפירה

  1. הנאשם כפר בפרט האישום הראשון. כפירתו נשענה על מספר אדנים: ראשית, הועלו טענות בנוגע לפגיעה בזכויותיו של הנאשם במהלך חקירתו במצ"ח, לרבות בזכות ההיוועצות עם סנגור; שנית, נטען כי נפל פגם בשרשרת העברת דגימת השתן שניטלה מן הנאשם, כך שנותר ספק ביחס לשאלה האם הדגימה שנבדקה ונמצאו בה שרידי סמים אכן שייכת לו; לחלופין, נטען כי ככל שתידחנה הטענות האמורות, ויימצא כי דגימת השתן היא דגימתו של הנאשם, הרי ששרידי סם מסוג MDMA חדרו לגופו של הנאשם בלא מודעותו, כך שלא התקיים בו היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בעברת שימוש בסם מסוג זה.

הנאשם הודה בבית הדין בפרט האישום השני, ומסר פרטים על-אודות מועד ומקום השימוש בסם מסוג קנאביס.

פרט האישום הראשון

זכויות הנאשם בחקירתו במצ"ח

  1. הסנגור העלה שורת טיעונים הנוגעת לפגיעה בזכויותיו של הנאשם בחקירתו במצ"ח. נטען, כי בפתח חקירת הנאשם הוסברו לו זכויותיו על ידי חוקרת בשם שחר קגן, בעוד שהחקירה עצמה נוהלה בידי החוקרת עינת בן דוד, ואילו ביומן החקירות תועדו הדברים תחת שמה של החוקרת נועם הגלעדי שכלל לא היתה צד לחקירה. הדברים מעלים, להשקפתו, תהיות באשר לתקינות מהלך החקירה. הסנגור הוסיף לטעון, כי על שולחן החקירות הונח קלסר עב כרס שעליו התנוסס שמו של י.ט ובמהלך החקירה נשאל הנאשם בעיקר על י.ט, ולכן כלל לא הבין כי הוא מצוי בחקירתו שלו. לבסוף נטען, כי נמנעה מן הנאשם במכוון "זכותו היסודית לייצוג נאות כבר בשלב החקירה הראשוני". נטען, כי הוא נועץ לראשונה בסנגור כשעתיים לאחר שנחקר ופעם נוספת בסיום החקירה וכי קודם לכן לא התאפשרה לו היוועצות.

 

  1. טרם בחינת הדברים, לא מן הנמנע לציין, כי בחקירתו הנאשם כלל לא הודה במיוחס לו, אלא הכחיש באורח גורף את החשדות. מחקירת הנאשם לא ניתן היה, למעשה, לחלץ, כל ראיה ממשית הפועלת לחובתו בשלב הגשת כתב האישום. אכן, במישור העקרוני, יכול ואף בהעדר הודאה בחקירה (או כל נפקות ראייתית אחרת העולה ממנה), יעלו מהתנהגות הגוף החוקר פגמים משמעותיים שיהיה בהם כדי להשליך על פני התיק כולו (למשל, לצורך הוכחת התנהגותה השערורייתית של הרשות כלפי הפרט), אלא שכפי שיבואר בהרחבה להלן, לא כך הם פני הדברים בנסיבות מקרה זה, וממילא שאין מקום לבחון בנסיבות העניין דנן את קבילותן או משקלן של ראיות כלשהן שחולצו מפי הנאשם בחקירה הזו, בראי הפגמים הנטענים. מכאן, לבחינת הטענות לגופן.

 

  1. חוקרת מצ"ח חיפה, רב"ט עינת בן דוד, שחקרה את הנאשם העידה בבית הדין. עדותה היתה רציפה, קוהרנטית ובוטחת והיא עוררה את אמוני. כאשר נשאלה העדה על הקראת הזכויות לחשוד בפתח החקירה השיבה, כי בתחילת החקירה היא נכנסה בליוויה של החוקרת סמ"ר שחר קגן לחדר החקירות וסמ"ר קגן הסבירה לו את זכויותיו, לרבות, זכות השתיקה והזכות להיוועץ בסנגור. העדה מסרה כי לאחר הקראת הזכויות סמ"ר קגן עזבה את החדר (עמ' 2 ש' 9-6). דבריה של העדה מוצאים ביטוי כתוב גם בזכ"ד מהלך חקירה שנחתם בידי סמ"ר שחר קגן (ת/7). בחקירה הנגדית, הטעימה רב"ט בן דוד כי נוכחותה של סמ"ר קגן נדרשה: "בגלל שהייתי חוקרת חדשה בשטח וזו הייתה בין החקירות הראשונות שביצעתי, שחר הסבירה לחשוד את זכויותיו... היא בתפקיד זמן רב יותר ממני ומקצועית יותר, היא הסבירה לו את זכויותיו על מנת שיהיו ברורים לו [כך במקור] ושיבין אותם כמו שצריך" (עמ' 3 ש' 10-8). לא מצאתי כי נפל בכך פגם.

 

  1. עיינתי אף ביומן החקירות (ת/10) ולא מצאתי כי נפל בו פגם, היורד לשורש העניין, המשליך על חוקיות אופן ניהול החקירה. אבאר. הסנגור הפנה ליומן החקירות וטען כזכור כי ביומן החקירות תועד שמה של חוקרת אחרת, חלף שמה של רב"ט בן דוד שהיתה החוקרת המטפלת בתיק. עיון ביומן החקירות מעלה כי בשעה 20:05 נעצר הנאשם ל – 18 שעות והוסברו לו זכויותיו כדין, שם החוקרת - נועם הגלעדי (ראו ת/10 עמ' 4). עיון בדו"ח המעצר משעה זו מעלה, כי גם הוא חתום בידי החוקרת סמ"ר נועם הגלעדי (ת/6). בחקירתה בבית הדין העידה רב"ט בן דוד, כי הנאשם אכן נעצר בידי החוקרת נועם (עמ' 4 ש' 2). בהמשך, התבצעו שורת פעולות חקירה המתועדות ביומן החקירות תחת שמה של נועם הגלעדי, כגון: 20:18 הנאשם הודיע לאמו על דבר מעצרו; 20:27 - הנאשם נועץ בעו"ד ארז הראל; 20:35 - נערך שימוע לנאשם וכו'. עיון ב- ת/6 מעלה כי המסמכים המתעדים פעולות אלה, שאותם אישר הנאשם בחתימתו, אכן אושרו בחתימתה של החוקרת נועם הגלעדי, ומשכך לא נפל פגם ביומן החקירות בתיעוד פעולות אלה כשבצדן שמה של חוקרת זו. אשר לפעולות שבוצעו על ידי החוקרת רב"ט עינת בן דוד, כגון: חתימה על עריכת עימות, חתימה על הסכמה לחיפוש בטלפון הסלולרי, החרמת מכשיר הטלפון הסלולרי וסיום גביית האמרה (ראו ת/1), אומנם ביומן החקירות נכתב לצד פעולות אלה שמה של החוקרת נועם הגלעדי, אלא שפגם זה אינו מהותי, ראשית משום שביומן החקירות במסגרת תיאור הפעולה, ציינה החוקרת רב"ט בן דוד את שמה שלה (ראו למשל: "שעה: 21:01; שם החוקר: נועם הגלעדי; תיאור הפעולה: עינת בן דוד: נסתיימה גביית אמרתו של סמל ר.ל." – ת/10 עמ' 5). שנית, בחקירתה הנגדית, הסבירה רב"ט בן דוד כי "עדכנתי את יומן החקירות... דרך החוגר שלה, מאחר ולי לא נפתחה גישה למערכת שלנו" (עמ' 3 ש' 38-35). בהמשך הבהירה העדה, כי "לא היו שלושה חוקרים שמעורבים, אני חקרתי את סמל ר.ל., שחר קגן הסבירה לו את זכויותיו וסמל נועם הגלעדי עצרה את החשוד" (עמ' 4 ש' 2-1). תשובה זו עולה בקנה אחד גם עם זכ"ד מהלך חקירה שנחתם על ידה (ראו ת/9).

 

  1. אשר לטענה כי הנאשם הוטעה לחשוב כי מצוי בחקירה הנוגעת לחברו י.ט ולא הבין כי הוא נחקר בחשדות נגדו, מצאתי כי אף טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו. כאשר נשאלה על כך החוקרת רב"ט בן דוד, הבהירה כי תוכן האזהרה בדבר החשדות הוצג לנאשם בע"פ ובכתב בפתח החקירה, הוא מסר שהבין וחתם (עמ' 3 ש' 16-13), בהמשך הבהירה: "סמל ר.ל הוזהר בחשד לשימוש ואחזקה בסמים מסוכנים ... משפט זה לא יכול להשתמע לשני פנים, שכן החשדות ... הן [כך במקור] כלפיו. לאחר ששחר הסבירה לו את זכויותיו בעל פה הועבר לסמל ר.ל דף עם תוכן האזהרה הכתוב, שכן היה עליו לקרוא אותו לפני חתימתו על המסמך" (עמ' 3 ש' 28-24. הדגשות כאן ולהלן הוספו ואינן במקור, אלא אם נאמר אחרת – ביה"ד הצבאי המחוזי); ובהמשך: "הוסברו לר' החשדות כנגדו בשימוש והחזקה בסמים מסוכנים צריך להדגיש את המילה כנגדו, וכי הוא עלה כמעורב בתיק של י.ט  אני מחויבת לשאול שאלות לגבי י.ט, אני חושבת שארבעת השאלות הראשונות מחזקות את העניין שהחקירה הייתה בחשד לשימוש והחזקה בסמים מסוכנים על ידי סמל ר.ל" (עמ' 4 ש' 31-28). עיון ב- ת/1 אכן מעלה תיעוד מסודר של הצגת החשדות המיוחסים לנאשם בפניו בחקירה ("אני עומד לגבות אמרתך בנסיבות היותך חשוד בשימוש והחזקה בסמים מסוכנים" ת/1 ש' 2). יתר על כן, בניגוד לטענת הסנגור, כי רוב השאלות שנשאל בחקירה נגעו לי.ט ולכן הוטעה לחשוב כי לא נחקר בחשדות כלפיו, הרי שעיון באמרת החשוד מלמד, כי ארבעת השאלות הראשונות בחקירתו הופנו כלפיו והתייחסו לחשדות כלפיו (ת/1, עמ' 2 ש' 10-1). בהמשך נשאל על-אודות היכרותו עם י.ט, וכאשר הוצגו בפניו תכתובת יישומון ה"ווטסאפ", השיב הנאשם "זה הכל בצחוק, לא התנסיתי אף פעם בסמים כאלה" (ת/1, עמ' 2 ש' 21), ובהמשך: "אין לי מה להגיד לא עישנתי ולא קניתי" (ת/1, עמ' 2 ש' 25). בהמשך פירט הנאשם על-אודות שימושיו בסם עובר לגיוסו לצה"ל, ניטלה ממנו דגימת שתן, הוטחו בפניו תוצאותיה, אז ביקש להיוועץ בסנגור. כנשאל מדוע שמר על זכות השתיקה ובחר לממש את הזכות לסנגור אם סבר שלא מדובר בחקירתו שלו, השיב: "אני התחלתי את החקירה כשלא היה לי מושג על מה מדובר, התייעצתי עם העו"ד רק שעתיים וחצי לאחר שהתחילו לתשאל אותי מכיוון שכשהבנתי שהאשמות מופנות כלפיי במהלך החקירה ורציתי לממש את הזכות שלי לעו"ד, החוקרת המשיכה לשאול שאלות והזמן המשיך לעבור עד שלבסוף אחרי הדגימת שתן הבנתי שמדובר במשהו רציני ולכן יצרתי קשר עם העורך דין, אמרתי שאני לא ממשיך עד שאני לא מדבר עם הסנגור שלי" (עמ' 11 ש' 28-24; ראו גם התייחסותו בעמ' 11 ש' 8-6). הנה כי כן, אופי השאלות שעליהן נשאל בחקירה, טיב התשובות שמסר ודרך התנהלותו בחקירה, לא מותירים מקום לספק ומלמדים כי הנאשם הבין גם הבין שהוא מצוי בעיצומה של חקירה פלילית בעניינו שלו. למען שלמות התמונה, יצוין, כי בהקשר אחר, כאשר עומת הנאשם בבית הדין, עם השאלה מדוע שיקר בחקירתו במצ"ח בנושא עישון הקנאביס (שהודה לגביו בבית הדין), השיב: "שיקרתי בחקירת מצ"ח על נושא עישון הקנאביס מכיוון שפחדתי, מעולם לא עליתי [ל]משפט כלשהו ומכיוון שלהיות במעמד של חקירת מצ"ח הלחיץ אותי" (עמ' 10 ש' 23-22). על עישון הקנאביס נשאל הנאשם כבר בפתח החקירה. בדברים האמורים, יש כדי לשמוט את הקרקע תחת הטענה כי הנאשם לא הבין שמצוי בחקירתו שלו.

 

  1. אשר לטענות ההגנה בדבר פגיעה בזכות ההיוועצות מצאתי כי זכות זו, כמו גם זכות השתיקה, הוּדעו לנאשם כדין, על ידי חוקרת מצ"ח ותיקה (ראו דיון בפס' ‎6 לעיל). בחקירתה בבית הדין הבהירה רב"ט בן דוד כי בתחילת החקירה הובהרו לנאשם זכות השתיקה והזכות להיוועצות בעו"ד מטעמו או מטעם הסנגוריה הצבאית בחינם (עמ' 2 ש' 9-6; ת/7). בהמשך פירטה: "סמל שחר קגן הסבירה לר' כי יש לו שתי זכויות בתור נחקר, הזכות הראשונה לשמור על זכות השתיקה כך שהוא לא מחויב לענות לשאלות החוקרת, הסבירה לו כי במידה והוא שומר על זכות השתיקה מתחזק משקל הראיות כנגדו. וכן הסבירה לו את זכותו להיוועץ בעו"ד או מטעמו עו"ד פרטי או מטעם הסנגוריה הצבאית בחינם, גם באמצעות שיחת טלפון לאורך כל שעות היום" (עמ' 2 ש' 22-19). הנאשם חתם על דבר הבאת הזכויות לידיעתו ובחר שלא לממש זכותו סמוך לאחר האזהרה מן הטעם ש"אני רוצה בהמשך" (ת/1, עמ' 1). התנהלותו במהלך החקירה מעלה, כי תחילה, כאשר נשאל על אודות שימושיו בסם הכחיש (ת/1, עמ' 2 ש' 10-1), כאשר נשאל על חבריו והאם עושים שימוש בסמים, בחר לממש את זכות השתיקה (ת/1, עמ' 3 ש' 16-13, ש' 22, ש' 25; עמ' 4 ש' 25; עמ' 5 ש' 25-24). כאשר עומת עם תכתובות יישומון הווטסאפ, ממנו עלו תכנים המסבכים אותו עם עולם הסמים, סיפק הסבר (ת/1, עמ' 3 ש' 8-7). לאחר שניטלה ממנו דגימת שתן וזו נמצאה חיובית, הבין כי "מדובר במשהו רציני" (ראו עדותו בבית הדין בעמ' 11 ש' 28-24) ביקש להיוועץ בעו"ד (ראו עדות רב"ט בן דוד בעמ' 2 ש' 24), שוחח עם סנגורו ובהמשך נעצר (ת/1, עמ' 6 ש' 24-17; ראו גם דברי החוקרת בעמ' 2 ש' 29-23). עם מעצרו (20:05), אישר הנאשם בחתימתו על גבי טופס "הסברה ומתן זכויות לעצור" כי הובאו לידיעתו בשנית זכותו "להיוועץ, להיפגש ולהיות מיוצג על-ידי עו"ד... או סניגור צבאי בחינם, גם באמצעות שיחת טלפון, בכל שעות היממה" (ת/6). בפרק מימוש הזכויות, עולה כי בשעה 20:21 "ביקש העצור להיוועץ ביחידות עם עו"ד" (הנאשם אישר בחתימתו על גבי טופס זה את נכונות הפרטים). ב – 20:27 ערך הנאשם היוועצות טלפונית עם סנגורו והנאשם אישר זאת בחתימתו (ת/6). התמונה המתקבלת היא כי אין המדובר במי שלא הבין שמצוי בחקירה, שלא הובאו לידיעתו זכויותיו ולכן לא נועץ בסנגור (בניגוד לדבריו בעמ' 11 ש' 8-6), אלא במי שהעמידוהו בכל אחד מהשלבים הרלבנטיים על זכויותיו, ניתנה לו ההזדמנות לממשן, הוא בחר באורח מושכל מתי לשוחח עם סנגורו כאשר חש שהדבר נחוץ לו וידע לממש את זכויותיו בחקירה (ראו: ע"פ 5121/98 טור' יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד סא(1) 461 (2006); ע"פ 7758/04 אלקאדר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 19.7.2007)). טענות ההגנה בנוגע לפגמים בחקירה, אפוא, נדחות.

שרשרת העברת דגימת השתן

  1. הסנגור העלה טענה בנוגע לפגם בשרשרת העברת דגימת השתן. נטען, כי הגם שאין לחלוק על שרשרת הדגימה התוך מעבדתית ועל ממצאי המעבדה לתרעולה, נפל פגם בשרשרת העברת דגימת השתן עד להגעתה למעבדה. להשקפת ההגנה, לאחר שניטלה מן הנאשם דגימת שתן בליווי חוקר בן מינו, אין כל תיעוד לאטימתה כנדרש בפני הנאשם ולהעברתה מהחוקר הדוגם לידי החוקרת – רב"ט בן דוד. משכך, סבורה ההגנה כי קם ספק בשאלה האם הדגימה שייכת לנאשם. התובע טען בתמצית, כי עדות החוקרת בבית הדין כמו גם מסמך זכ"ד מאוחר שכתב החוקר - נוטל הדגימה, משלימים את החוליה הראשונה בשרשרת העברת הדגימה, וכי יתר חוליות השרשרת, מאחסון הדגימה במקרר ועד להגעתה למעבדה, מפורטות בתעודת עובד ציבור שהוגשה מטעמה.

 

  1. נקודת המוצא לבחינת טיעון זה הינה החשיבות המוטלת על הגוף החוקר לתעד את אופן העברתו של מוצג, מרגע תפיסתו עד לגמר בדיקתו ולגיבוש ממצאים על יסודו. עמד על כך בית המשפט העליון בעניין זביידה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ