אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרשעת נהג בכך שלא אפשר להולך רגל לחצות בבטחה

הרשעת נהג בכך שלא אפשר להולך רגל לחצות בבטחה

תאריך פרסום : 11/06/2009 | גרסת הדפסה
ת
בית משפט השלום תל-אביב יפו
30731-08
10/06/2009
בפני השופט:
דלית ורד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל ענף התנועה
עו"ד שרה דותן
הנתבע:
רז ישי
הכרעת דין

הנאשם הואשם כי לא אפשר להולכי רגל שחצו מעבר חצייה להשלים את החצייה בבטחה, עבירה על תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

האירוע היה ביום 20.3.08 שעה 08:40, בצומת הרחובות שדרות בן ציון והמלך ג'ורג' בתל אביב (להלן-הצומת). השוטרת עמדה ברחוב קינג ג'ורג' סמוך לבית מס' 48, כשהיא במרחק של 18-15 מטרים מהצומת. השוטרת הסבירה כי קיים אור ירוק משותף להולכי רגל החוצים את מעבר החצייה ברחוב המלך ג'ורג' ולרכבים המגיעים משדרות בן ציון ופונים ימינה לרחוב המלך ג'ורג', אם כי תחילה מתחלף האור לירוק ברמזור המיועד להולכי הרגל.

הטענה העובדתית היא כי הנאשם נסע בשדרות בן ציון ופנה ימינה לרחוב המלך ג'ורג', בעת שהולכת רגל חצתה את מעבר החצייה ברחוב המלך ג'ורג' משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם והייתה על הפס הרביעי מתוך שמונה פסים המסומנים על פני הכביש. כתוצאה מנסיעתו של הנאשם על מעבר החצייה נאלצה הולכת הרגל לעצור ולהפסיק את חציית המעבר. משיוחסה העבירה לנאשם הוא טען כך: "היא הייתה 50 מטרים ממני".

הנאשם אינו מכחיש כי מסלול נסיעתו היה כמפורט בדו"ח, הוא אינו מכחיש כי היה אור ירוק משותף לרכבים הפונים ימינה והולכי הרגל החוצים את המעבר, הוא אינו מכחיש כי הולכת רגל חצתה את מעבר החצייה משמאל לימין בכיוון נסיעתו, וכי במעבר החצייה המסומן על פני הכביש שמונה פסים, כפי שמשתקף גם מהצילומים שצילם.

לגרסתו של הנאשם בעת שהוא החל בפנייה ימינה, הולכת הרגל הלכה על שטח ההפרדה המצוי בין שני חלקי מעבר החצייה, ועמדה להתחיל לחצות את חלקו של המעבר המצוי בכיוון נסיעתו בעת שהוא נסע על מעבר החצייה בצידו הימני, הולכת הרגל חצתה את המעבר והייתה בין הפס השני לפס השלישי מצד שמאל של המעבר, כך שהמרחק ביניהם היה לפחות 2.5 מטרים, והולכת הרגל יכולה הייתה להשלים בבטחה את חצייתה ולא נדרשה לעצור. לחילופין, טוען הנאשם כי גם אם הולכת הרגל הגיעה עד לפס הרביעי מצד שמאל, עדיין המרחק ביניהם אפשר לה לחצות בבטחה היות ורכבו נסע על המעבר כשהוא מגיע עד הפס השלישי בלבד בצד ימין. הנאשם מוסיף וטוען כי לפי תקנה 67(א) לתקנות לא היה מוטל עליו לעצור ברגע בו החלה הולכת הרגל לחצות את המעבר, אלא יש לעצור רק אם הדבר דרוש על מנת לאפשר  חצייה בבטחה, ואילו במקרה דנן היה מרחק של פס אחד לפחות בין רכבו לבין הולכת הרגל.

לאחר שעיינתי בראיות והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדויות שנשמעו בפניי, אני מעדיפה את גרסת התביעה, ואולם גם אם אקבל את גרסת ההגנה,דעתי היא כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו, ואלה נימוקיי:

1.            הנאשם העיד  כי לפניו נסעו באור ירוק שניים או שלושה רכבים אשר עצרו לפני מעבר החצייה ואפשרו להולכי רגל לחצות את המעבר. נוכח עצירתם כאמור של הרכבים שנסעו לפני הנאשם והזמן שחלף בגין כך, הרי הוא עצמו עבר את קו העצירה באור ירוק שעמד להתחלף לאדום.

  1. מעדותו זו של הנאשם עולה בבירור כי הוא היה מודע לכך שהאור בכיוון נסיעתו עומד להתחלף לאדום. מכאן ניתן להסיק כי הנאשם היה מעוניין להיכנס לצומת ולחלוף על פניה במהירות האפשרית. לפיכך בעת שהנאשם התקרב למעבר החצייה הוא לא האט או עצר את רכבו אלא המשיך בנסיעה למרות שראה את הולכת הרגל. הנאשם מצידו מודה כי לא עצר את הרכב ואינו טוען כי האט את מהירות נסיעתו, למרות שלדבריו נסע במהירות איטית.
  1. הפסיקה קבעה כי נהג המתקרב למעבר חצייה, צריך ליתן את דעתו אם יש הולך רגל המתכוון לחצות את הכביש(אפילו זה טרם החל בחצייה) ובמקרה כזה עליו לכבד את זכות הקדימה של הולך הרגל. לעניין זה ראה, ע"פ 558/97 מלניק נ' מדינת ישראל,שם נפסק כי  " מהן הנסיבות להן צריך נוהג רכב ליתן דעתו בהתקרבו למעבר חצייה? עליו ליתן דעתו לכך, אם יש מי אשר מתכוון לחצות את הכביש במעבר החצייה; ואם כן - להתאים את מהירות נהיגתו למקרה של חצייתו את הכביש. במסגרת זו, וכדי לכבד את זכות הקדימה של הולך הרגל במעבר חצייה, עליו לצפות שזה ינסה לחצות את הכביש; שאולי לא יהיה ער לרכבו המתקרב; אולי ייטול על עצמו סיכון של חצייה על אף התקרבות הרכב; אולי יסמוך על כך שהרכב יכבד את זכות הקדימה שלו. עליו להתחשב גם באפשרות של התנהגות רשלנית מצידו של הולך הרגל".ראה גם,ע"א  935/00 ישראל שטרייזנט .נ. מדינת ישראל, שם פסק כבוד השופט חשין כי החובה לצפות התנהגות רשלנית מצידו הולך הרגל אינה קיימת רק במצב בו עומד הולך הרגל על סף מעבר החצייה, ,אלא גם במצב שבו מתעורר ספק אם אדם הנמצא בסמוך למעבר חצייה מבקש לחצות את הכביש אם לאו.
  1. בהקשר זה,קבע כבוד השופט רובינשטיין את הדברים הבאים : "מטבע הדברים בנסיבות של מעבר חצייה מתעצם הצורך בזהירות,שהרי בבני אמוש עסקינן-הולכי רגל בכל הגילים ובכל קצבי ההליכה ובכל מצבי הבריאות -שיהיו מהם שיראו במעבר החציה מעין "תעודת ביטוח" לירידה לכביש,ומכאן חובת הזהירות המוגברת על הנהגים בהקשר זה:אין מנוס משינון דבר זה".(רע"פ 4180/07 גאוי גאוי .נ. מדינת ישראל).
  1. מהי המהירות שבה על נהג לנסוע בה בהתקרבו למעבר חציה ומהי כוונת הדברים בסיפא של תקנה  בתקנה 67(א)בה נאמר כי הנהג יעצור את רכבו באם יש צורך בכך ?לעניין זה נקבע בפסיקה כי "כל נהג המתקרב למעבר חצייה עליו לנקוט בצעדי זהירות מיוחדים ומוגברים,ואם הבחין בהולכי רגל עליו להאט עד כדי יכולת לעצור עצירה מוחלטת...עליו להאט את מהירות נסיעתו עד כדי יכולת לעצור על אתר"(ע"פ 11786/04 חוסאם אבו טריף .נ. מדינת ישראל). 
  1. במקרה דנן,הבחין הנאשם כגרסתו,בהולכת הרגל כשהיא הולכת על שטח ההפרדה המצוי בין שני חלקי המעבר ומתחילה לחצות את המעבר בכיוון נסיעתו.במצב זה חובה היה עליו לעצור על אתר,ולא לסכן את הולכת הרגל.כאמור, להולכת הרגל מוקנית זכות קדימה,ועל הנאשם היה לנקוט באמצעי זהירות מוגברים ולעצור את רכבו על מנת שלא תיווצר קרבה מסוכנת בינו לבין הולכת הרגל.הנאשם לא היה רשאי לסמוך  על כך שהולכת ברגל תתמיד בהליכה באותו קצב,הוא לא יכול היה להניח כי די במרווח  מצומצם יחסית בין הרכב לבין הולכת הרגל ,ואני מאמינה כי הולכת הרגל שראתה את הרכב נוסע בסמוך אליה עצרה את הליכתה על מנת להימנע מלהיקלע למצב מסוכן.

הנאשם הסתמך על פסק דינו של כבוד השופט גרטי בת40179/05 מדינת ישראל נ. שושן אסתר,ואולם יש לקרוא את פסק הדין האמור על רקע הנסיבות המיוחדות שבו. שם  לא צוינו מספר הפסים שסומנו על פני הכביש,לא היה ברור מה היה המרווח  שבין הולכי  הרגל לבין הרכב, וטענת הנאשמת כי עצרה את הרכב עוררה ספק סביר לנוכח העובדה שאלמלא עצרה לא היה הרכב יכול לעבור בין שני הולכי הרגל כשאחד חוצה מצד ימין והשני מצד שמאל.

אשר על כן,אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתן היום י"ח בסיון, תשס"ט (10 ביוני 2009) במעמד הצדדים.

ד. ורד, שופטת       

קלדנית: תמר ורד שמחי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ